ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
במשך אלפיים שנות תוהו, נראה כי ארץ זו איננה תופסת מקום מרכזי בתורה ובתולדות האנושות. הדבר תמוה, שהרי אבן השתיה, עליה מושתת העולם, נמצאת שם, בירושלים, במקום אשר יבחר ד'. גם גן העדן הנכסף מצוי שם.
כך מפורש בדברי הרמב"ם: "המזבח מקומו מכוון ביותר, ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר זה מזבח לעולה לישראל, ובמקדש נעקד יצחק אבינו שנאמר ולך לך אל ארץ המוריה ונאמר בדברי הימים ויחל שלמה לבנות את בית יי' בירושלים בהר המוריה אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי. ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק, והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה, והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל, ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא, אמרו חכמים אדם ממקום כפרתו נברא"
(בית הבחירה פרק ב הלכה א הלכה ב).
עיון מעמיק בפרשת נח מגלה שארץ ישראל נמצאת במרכז העניינים גם בפרשתנו. נדגיש מספר נקודות.
החצי הראשון של הפרשה עוסק במבול. המבול לא כיסה את ארץ ישראל.
בסוגיא במסכת זבחים (קיג ע"א) מובאת דעתו של רבי יוחנן כי המבול לא ירד בארץ ישראל, זו גם דעת רבי לוי במדרש, וז"ל: "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ מהו טרף בפיה קטיל כמה דתימר (בראשית ח' לז) ...ומהיכן הביאה אותו, רבי לוי אמר משמטוטי ארץ ישראל הביאתו, הדא היא דאמרין בריתא ארץ ישראל לא לקת במוי דמבולא" (שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ד).
דעתם מבוססת על נבואת יחזקאל: "בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם" (כ"ב כד).
יש בדברי חז"ל מסר חשוב ועמוק. העובדה שהמבול לא ירד בארץ ישראל מלמדת אותנו על ייחודה של ארצנו ומבדילה בינה לבין כל שאר המקומות שהתנ"ך עוסק בהם.
החצי השני של הפרשה שם דגש מיוחד (ושלילי) דווקא על חם ובניו: כנען וכוש.
חם, בנו הקטן של נח (ט' כד) ובנו הקטן כנען (י' ו) ירדו לשפל המדרגה והכיעור, ולכן התגובה הייתה קשה "אָרוּר" (ט' כה) היא מתחברת לתגובה לחטאי הנחש, המתוארים בפרשת בראשית (ג' יד, יז).
כוש בנו הבכור של חם (י' ו), הוא אביו של נמרוד (י' ח) הכופר הגדול שמרד בבורא עולם. כך מפורש בדברי רש"י על הפסוקים: "וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ: הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי יְקֹוָק עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי יְקֹוָק" (שם ח-ט), "להמריד כל העולם על הקדוש ברוך הוא בעצת דור הפלגה, צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום, מתכוין להקניטו על פניו, על כל אדם מרשיע בעזות פנים, יודע רבונו ומתכוין למרוד בו, יאמר זה כנמרוד גבור ציד".
צידון הוא בכורו של כנען (י' טו), עירו היא הגבול הצפון מערבי של ארץ כנען, והשפעתם המשחיתה של צאצאי כנען מגיעה עד ל"בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע" (י' יט, ערי הכיכר) שהפכו סמל שלילי לדורי דורות.
אם כך, פרשת נח היא מעין הקדמה לסיפורו של עם ישראל, צאצאי אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה.
מסעו של אברהם לארץ ישראל מתחיל בסוף פרשת נח.
החצי הראשון של פרשת נח מסביר למה דווקא לשם?
זהו המקום המיוחד שבו אפשר וצריך לחיות בקדושה ובטהרה, לכן לא היה צורך בטיהור על ידי המבול.
החצי השני של פרשת נח מסביר למה אברהם נשלח דווקא לשם?
זה היה המקום שדרש את התיקון לאחר המבול, בגלל קלקוליהם של צאצאי חם. עיינו גם בדברינו בחמדת ימים לפרשת נח, תשע"ה.
הבה נתפלל כי נזכה ללכת בדרכו של אברהם, דרך הצדקה והמשפט, לגלות את הפוטנציאל המיוחד של ארץ ישראל ולהוות אלטרנטיבה חיובית לתלמידיהם של חם, כנען, נמרוד ויושבי ערי הכיכר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
