ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
"לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ:...ְ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" (דברים כ"ג כ – כא).
התורה מתייחסת להלוואה כאל מעשה חסד, ודורשת מכל מי שיכול, להלוות לנצרך, כחלק מהחיים היהודיים המבוססים על צדקה ומשפט. אומנם, מותר ואף מומלץ למלווה לקבל בטחונות שיבטיחו את החזר ההלוואה. מי שמלווה לבעל יכולת, ללא ערבות אישית של ערב/ערבים, או ללא שיעבוד של רכוש הלווה לטובת ההלוואה, שם את כספו על קרן הצבי. אפשרות אחרת, מומלצת, היא השקעה משותפת שעשויה להניב רווחים, אבל היא כוללת גם את האפשרות של נשיאה בהפסד. לכן, החסד הגדול ביותר הוא להלוות כסף לעני שאין לו פרנסה, כדי שיפתח עסק שבעזרתו הוא יפרנס את משפחתו בעתיד. בלשון ציורית - נתינת חכה עדיפה על מתן דג. כך גם פוסק הרמב"ם הלכה למעשה:
"שמנה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו, מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלואה ... כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול..." (ה' מתנות עניים פ"י ה"ז).
בגלל סיבות רבות, שחלקן נבע ממצוקה חמורה וקשיים כלכליים קשים, התירו חכמים את השימוש בהיתר עיסקה (עיינו כדוגמא בתרומת הדשן סימן שב למהר"י איסרלין, מגדולי רבני אירופה, חי לפני כשש מאות שנה).
דא עקא, כדי להשתמש בהיתר זה, חייבים להקפיד על שני תנאים עקרוניים:
א. מדובר בהלוואה לצורך השקעה בעסק שיכול להניב רווחים. השימוש בהלוואה, הנסמכת על היתר עיסקה, לצורך מימון צריכה שוטפת, מפוקפק ביותר מבחינה הלכתית.
ב. הריבית המשולמת על ידי הלווה למלווה, כדי להפטר מהשבועה, חייבת להיות בשיעור כזה שאכן היא ריאלית ויש סיכוי סביר שהלווה אכן ירוויח אותו בהשקעתו. קביעת שיעור ריבית גבוה יותר, תפסול את היתר העיסקה, תגרום למעבר על איסור ריבית חמור, ותגרום לכך שאי אפשר יהיה לתבוע אותה בבית הדין.
תיקים שנדונו ברשת בתי הדין "ארץ חמדה –גזית", העלו צורך בהצפת נושא הריבית. באחד התיקים התביעה הסתמכה על שטר היתר עיסקה שצורף אליה, אולם, הריבית שנקבעה בשטר הייתה כזו, שגרמה לבית הדין להכריז כי היתר העיסקה איננו תקף.
ידוע לנו שגם בציבור שומר המצוות, יש אנשים שמנצלים מצוקה בגלל המשבר הכלכלי, ומלווים כספים לצורך צריכה, בריבית של אחוז לחודש, בריבית דריבית. תשלום זה הוא ריבית אסורה בתכלית האיסור, גם אם צורף להלוואה שטר היתר עיסקה.
נציין גם שכנסת ישראל חוקקה חוק מיוחד, המגביל את שיעור הריבית המותר לגביה. יש לברך על כך, מפני שחוק זה מגן על החלשים מפני החזקים, כמו שראוי למדינה יהודית (בוודאי שהיינו שמחים עוד יותר אם החוק היה מתאים להלכה מבחינות נוספות).
הבה נתפלל כי מספר הנצרכים לצדקה וחסד, ילך ויפחת
ומספר הנותנים בנדיבות לב והעוזרים לזולת ילך ויגבר, והם יתברכו בברכת התורה:
"לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ"
ובברכת המשורר ברוח הקודש, דוד המלך, נעים זמירות ישראל:
"אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְקֹוָק לְאֹרֶךְ יָמִים" (תהלים כ"ג ו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
