ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי אמונה נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
ליצחק היה כוח גדול של תפילה: "ויעתר יצחק לה'" 1 – ש"הרבה והפציר בתפילה" (רש"י). את המילה 'ויעתר' מפרשים חז"ל 2 בשני פירושים: א. מלשון עושר, שהרבה בתפילות בלי סוף. ב. מלשון חפירה – זה חופר בפנים, וזה חופר בחוץ. זהו כוח מחודש של תפילה, שצריך לחפור ולחדש אותו.
את כוחה של התפילה מצאנו גם קודם לכן, אצל אברהם אבינו. לגבי נח מצאנו רק שהוא הוכיח את בני דורו 3 ובכה, אך לא מצאנו שהוא התפלל. ואילו אצל אברהם אבינו מצינו שהוא התפלל, וכך גם אצל יצחק.
ישנו הבדל בין סוג התפילה של אברהם אבינו, לבין סוג התפילה של יצחק. אברהם אבינו התפלל על הכלל, ואילו יצחק התפלל על עצמו, על כך שהיה עקר.
והבדל נוסף קיים בין תפילותיהם של שני האבות. מידתו של אברהם אבינו היא מידת החסד, ואילו מידתו של יצחק אבינו היא מידת הדין, וכל אחד מהם התפלל את תפילתו מכח מידתו. יצחק ביקש מריבונו של עולם שמידת הדין תהא פרוסה עליו. "יסורין ממרקין" אמרו חז"ל 4 , ויצחק ביקש זאת, והתנהג כך. הוא רצה להיות במתח של יראת שמים, ולכן רצה שיהיו עליו יסורים.
משום כך התפלל יצחק תפילה ששייכת דווקא אליו. ישנה תפילה שהיא בקשות של חסד ורחמים, כמו שמצאנו אצל אברהם אבינו, אולם מי ששולט במידת הדין - הרי הוא מתפלל מכוחה של מידת הדין, ואינו צריך לבקש רחמים ותחנונים. מן הדין צריך שכך יהיה, שיוליד.
לתפילה של דין יש כוח גדול יותר מתפילה של רחמים, ותפילתו נשמעת יותר מתפילה של בקשת חסד. כשמתפללים תפילה של חסד, אפשר רק לבקש תחנונים, ואילו כאן זוהי תביעה, כמו: "ויעמוד פנחס ויפלל" 5 – זוהי תביעה שלא יתכן שבגלל מספר אנשים חוטאים יאבדו עשרים וארבע אלף מישראל. כוח הדין הוא כוח החתירה למיצוי האמת עד תום, כמו בדין. בחסד אפשר לטעות, אולם דין הוא כוח של מחשבה. עומק הדין הוא מיצוי עד תום של כוח המחשבה. וזהו כוחו המיוחד של יצחק, כפי שכותב המהר"ל בספרו גבורות ה' 6 .
התפילה מתוך הרצון לעשות רצון ה'
בירושלמי 7 מובא: "אין אוהב שונא... ואין ירא מבעט". אוהב יכול לבעוט באהבה ולומר "לא רוצה", ואילו לירא יש אחריות: מי שירא אינו בועט. מה שצדיקים רוצים, הם רוצים כי הם יודעים שזהו רצון ה', והם רוצים למלא את רצון ה'. שמשון חטא בעינו 8 , מכיוון שהעין שלו היתה קדושה, ולכן הוא ידע שמה שהעין שלו רוצה, גם משמים רוצים. הוריו לא רצו, מכיוון שהם לא ידעו שזהו רצון ה' 9 , אך הוא ידע. גם רבקה הלכה לדרוש את ה': "למה זה אנוכי?!" 10 – למה אני רוצה ילדים?! – כי זהו רצון ה', ואם כן כיצד יתכן שהילד רוצה ללכת גם לבתי כנסיות וגם לבתי עבודה זרה 11 ? כוח מידת הדין הוא כוח גדול בתפילה. משה התפלל לאחר חטא העגל 12 ולאחר חטא המרגלים 13 ומצא חידוש של 'מה יאמרו הגויים' – שעלול לצאת מזה חילול השם. הוא לא ביקש חסד, אלא דין. ותשובת ה' היא: "סלחתי כדבריך" 14 – לא למה שאתה מבקש, אלא למה שאתה אומר, שיש חשש שיצא מזה חילל השם. חז"ל אומרים שמשה רבינו התפלל תפילות כמניין 'ואתחנן', ואם היה מוסיף עוד תפילה אחת היה נענה, אלא שה' הפסיקו באומרו לו: "רב לך" 15 .
הגאולה – מתוך מידת הדין
גם המחשבה של התפילה, והסברה שצריך בכלל להתפלל, הן מה'. כל הרוחניות של האדם היא משמים. יצחק אבינו ומשה רבינו גילו את כוח מידת הדין שבתפילה, שכך צריך להיות. הוא חופר, וה' חופר. משמים רוצים "אך טוב לישראל" 16 , אך בשביל כך צריך לב ושכל להתפלל. הגמרא במסכת שבת 17 מספרת, שלעתיד לבוא לא תהיה לישראל עזרה מאברהם ויעקב, אלא רק מיצחק, שהוא מידת הדין 18 :
לעתיד לבא יאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם: בניך חטאו לי. אמר לפניו: רבונו של עולם - ימחו על קדושת שמך. אמר: אימר ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים, אפשר דבעי רחמי עלייהו. אמר ליה: בניך חטאו. - אמר לפניו: רבונו של עולם, ימחו על קדושת שמך. - אמר: לא בסבי טעמא, ולא בדרדקי עצה. אמר לו ליצחק: בניך חטאו לי. - אמר לפניו: רבונו של עולם, בני ולא בניך? בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע, קראת להם בני בכורי, עכשיו בני ולא בניך? ועוד, כמה חטאו? כמה שנותיו של אדם - שבעים שנה. דל עשרין דלא ענשת עלייהו - פשו להו חמשין. דל עשרין וחמשה דלילותא - פשו להו עשרין וחמשה. דל תרתי סרי ופלגא, דצלויי ומיכל ודבית הכסא - פשו להו תרתי סרי ופלגא. אם אתה סובל את כולם - מוטב, ואם לאו - פלגא עלי ופלגא עליך. ואם תמצא לומר כולם עלי - הא קריבית נפשי קמך. פתחו ואמרו: כי אתה אבינו.
במבט ראשון היה ניתן לחשוב שהגאולה מתאימה יותר למידת החסד, והנה מדרש זה מלמדנו שדוקא מידת הדין תביא את הגאולה. דוקא יצחק הוא זה שמושיע את ישראל. ב'הושענות' אנו אומרים "הושענא שלוש שעות", וניתן להסביר שהכוונה היא לשלוש השעות של ה"פלגא עלי ופלגא עליך". מכאן רואים את כוח תפילתו של יצחק, כוח עומק הדין.
דיני עגונות ותפילה
המקצוע הקשה ביותר של הרבנים איננו יורה דעה או שבת, אלא עגונות, ובו סומכים רק על 'רבן של כל בני הגולה'. נושא זה הוא נעלם גדול. הבעיות הן כל כך מסובכות, וישנם רק שלוש דפים בסוף מסכת יבמות, שעליהם חובר הסימן הגדול ביותר בליקוט 'אוצר הפוסקים'. כמעט שאין נתונים ותקדימים, וחייבים לחדש כאן סברות, ואף אחד אינו סומך על עצמו. כדי להכריע בדיני עגונות יש צורך במיצוי עומק הדין, עומק המחשבה והסברה, וזהו אותו כח של מידת הדין של יצחק אבינו, שחידש את המדרגה המיוחדת של התפילה הבאה מכח מידה זו.
(c) כל הזכויות שמורות לרב בנימין רקובר, ירושלים תשס"ו.
^ 1 בראשית כה, כא.
^ 2 בראשית רבה, פרשה סג, אות ה.
^ 3 ראה רש"י לבראשית ו, יד.
^ 4 ברכות דף ה ע"א.
^ 5 תהילים קו,ל.
^ 6 עיין בפרק ס"ו ובפרק ס"ט.
^ 7 ברכות פרק ט, הלכה ה.
^ 8 ראה סוטה ט ע"ב.
^ 9 ראה בספר שופטים פרק יד פסוק ד: "וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כּי מה' היא" וגו'
^ 10 בראשית כב, כה.
^ 11 כלשון רש"י בראשית כה, כב, בשם מדרש רבה פרשה סג, או ו.
^ 12 ראה דברים ט, כח.
^ 13 ראה במדבר יג, יד-טז.
^ 14 במדבר יד, כ.
^ 15 ראה רש"י לדברים ג, כו.
^ 16 תהלים עג, א.
^ 17 פט ע"ב.
^ 18 לעתיד לבא יאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם: בניך חטאו לי. אמר לפניו: רבונו של עולם - ימחו על קדושת שמך. אמר: אימר ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים, אפשר דבעי רחמי עלייהו (תרגום: אמור לו ליעקב שהיה לו צער גידול בנים, אולי יסכים לבקש עליהם רחמים). אמר ליה: בניך חטאו. - אמר לפניו: רבונו של עולם, ימחו על קדושת שמך. - אמר: לא בסבי טעמא, ולא בדרדקי עצה (תרגום: לא בזקנים טעם, ולא בצעירים עצה). אמר לו ליצחק: בניך חטאו לי. - אמר לפניו: רבונו של עולם, בני ולא בניך? בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע, קראת להם בני בכורי, עכשיו בני ולא בניך? ועוד, כמה חטאו? כמה שנותיו של אדם - שבעים שנה. דל עשרין דלא ענשת עלייהו - פשו להו חמשין (הורד עשרים שאתה לא מעניש עליהם- בי"ד של מעלה לא עונשים על עבירות שנעשו לפני גיל עשרים – נשארו חמישים). דל עשרין וחמשה דלילותא - פשו להו עשרין וחמשה (הורד עשרים וחמש שנים מתוך החמישים שהם לילה – נשארו עשרים וחמש). דל תרתי סרי ופלגא, דצלויי ומיכל ודבית הכסא - פשו להו תרתי סרי ופלגא (הורד שלוש עשרה וחצי שנים של תפילה, אכילה ובית הכיסא – נשארו שלוש עשרה וחצי). אם אתה סובל את כולם - מוטב, ואם לאו - פלגא עלי ופלגא עליך (ואם לא – חציים עלי וחציים עליך). ואם תמצא לומר כולם עלי - הא קריבית נפשי קמך (הרי הקרבתי את נפשי לפניך). פתחו ואמרו: כי אתה אבינו.
^ 2 בראשית רבה, פרשה סג, אות ה.
^ 3 ראה רש"י לבראשית ו, יד.
^ 4 ברכות דף ה ע"א.
^ 5 תהילים קו,ל.
^ 6 עיין בפרק ס"ו ובפרק ס"ט.
^ 7 ברכות פרק ט, הלכה ה.
^ 8 ראה סוטה ט ע"ב.
^ 9 ראה בספר שופטים פרק יד פסוק ד: "וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כּי מה' היא" וגו'
^ 10 בראשית כב, כה.
^ 11 כלשון רש"י בראשית כה, כב, בשם מדרש רבה פרשה סג, או ו.
^ 12 ראה דברים ט, כח.
^ 13 ראה במדבר יג, יד-טז.
^ 14 במדבר יד, כ.
^ 15 ראה רש"י לדברים ג, כו.
^ 16 תהלים עג, א.
^ 17 פט ע"ב.
^ 18 לעתיד לבא יאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם: בניך חטאו לי. אמר לפניו: רבונו של עולם - ימחו על קדושת שמך. אמר: אימר ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים, אפשר דבעי רחמי עלייהו (תרגום: אמור לו ליעקב שהיה לו צער גידול בנים, אולי יסכים לבקש עליהם רחמים). אמר ליה: בניך חטאו. - אמר לפניו: רבונו של עולם, ימחו על קדושת שמך. - אמר: לא בסבי טעמא, ולא בדרדקי עצה (תרגום: לא בזקנים טעם, ולא בצעירים עצה). אמר לו ליצחק: בניך חטאו לי. - אמר לפניו: רבונו של עולם, בני ולא בניך? בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע, קראת להם בני בכורי, עכשיו בני ולא בניך? ועוד, כמה חטאו? כמה שנותיו של אדם - שבעים שנה. דל עשרין דלא ענשת עלייהו - פשו להו חמשין (הורד עשרים שאתה לא מעניש עליהם- בי"ד של מעלה לא עונשים על עבירות שנעשו לפני גיל עשרים – נשארו חמישים). דל עשרין וחמשה דלילותא - פשו להו עשרין וחמשה (הורד עשרים וחמש שנים מתוך החמישים שהם לילה – נשארו עשרים וחמש). דל תרתי סרי ופלגא, דצלויי ומיכל ודבית הכסא - פשו להו תרתי סרי ופלגא (הורד שלוש עשרה וחצי שנים של תפילה, אכילה ובית הכיסא – נשארו שלוש עשרה וחצי). אם אתה סובל את כולם - מוטב, ואם לאו - פלגא עלי ופלגא עליך (ואם לא – חציים עלי וחציים עליך). ואם תמצא לומר כולם עלי - הא קריבית נפשי קמך (הרי הקרבתי את נפשי לפניך). פתחו ואמרו: כי אתה אבינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
