ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
(ויקרא כ"ה א-ב).
מצוות השמיטה מוצבת במקום מיוחד בהתחלת פרשת בהר.
חז"ל במדרש ההלכה (ורש"י במקום הביא דבריו) שאלו: "מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני?" ותרצו: "אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני"
(ספרא בהר פרשה א עד פרק א אות א).
נמשיך את דרכם של רבותינו ונשאל: מדוע דווקא מצוות השמיטה נבחרה כדי להדגיש עקרון חשוב זה? התשובה תהיה: כי מצווה זו דורשת דרגת אמונה גבוהה מאוד ובטחון בהשם. המצווה דורשת מעם ישראל לסמוך על הנס, למרות שבאופן כללי אנחנו מאמינים בניסים, אבל לא סומכים עליהם, שהרי אם לא עובדים את האדמה בשנה השביעית, לא יהיה מה לאכול, לא רק בשנה זו, אלא גם בשנה העוקבת אחריה, השנה השמינית.
אומנם, רק במצווה זו יש הבטחה המיוחדת לה - אם עם ישראל ישמור מצווה זו הברכה תשרה באסמיו ויבול השנה הששית יספיק לשלש שנים. וז"ל הכתוב בהמשך הפרק:
"וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ: וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים" (שם כ – כא).
זו גם המצווה היחידה שבזכותה מובטח לעם ישראל בטחון בארצו. וזה לשון הכתוב: "וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ"
(שם פסוק יט, עיינו גם בבכור שור במקום).
גם שנות הגלות שנגזרו על עם ישראל, נתלו באי קיום מצווה חשובה זו ,כמבואר בפרשת בחוקותי:
"אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ: כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ" (כ"ו לד – לה).
דא עקא, מאז שגלה עמנו מארצו, לפני למעלה מאלפיים וחמש מאות שנה, החיוב לשמור את מצוות השמיטה (לדעת רוב הפוסקים) ירד מחיוב מדאורייתא לחיוב מדרבנן. נכון, גם במצוות מדרבנן אנו מדקדקים ומשתדלים לשמור על "קלה כחמורה", אבל במצווה זו (לדעת רוב הפוסקים) ההבטחה לשפע רב איננה עומדת במקומה, כאשר החיוב איננו מן התורה.
עם התחלת ההליך המופלא של "שיבת ציון", וחידוש עבודת האדמה בארץ ישראל, מה שאִפשר מחדש את קיום "מצוות התלויות בארץ" וביניהן מצוות השמיטה, עלתה על שולחנם של חכמים השאלה: כיצד נקיים בימינו מצווה מיחדת זו?
נזמין את קוראינו היקרים לדברים שפרסמנו ב'חמדת ימים' לפרשת כי תשא תשס"ז, תולדות תשס"ח, ויצא תשס"ח, וישלח תשס"ח וישב תשס"ח ומקץ תשס"ח. בכל שבוע נבדוק את כל אחד מהפתרונות המוצעים לציבור.
לצערנו, אחרי כל הבירורים, נראה כי בימינו אין פתרון של "מהדרין" בנושא זה.
נצטרך לבחור מה הכי פחות ב"דיעבד"? ומהו הפתרון שנותן תשובה מערכתית – כלל ישראלית?
בינתיים, נתפלל לקב"ה כי נזכה לקיים את כל המצוות (שני חלקי הלוחות) בהידור, הליך הגאולה ילך ויתגבר, עם ישראל כולו יישב לבטח על אדמתו ואחדות עם ישראל בארצו תהיה נר לרגלינו, נר שיאיר באור יקרות את דרכנו ולא, ח"ו, נר זיכרון לעילוי נשמות זכות שעלו בסערה השמיימה.
הבה ונתכונן לשנה הבאה - שנת השבע, בלימוד מעמיק של הלכות שמיטה
באמצעות תכנית "מורנו" מבית "ארץ חמדה". בכל שבוע מתפרסמות על אתרנו, WWW.ERETZHEMDAH.ORG, חוברת לימוד שבועית וחוברת הרחבות והעמקה נוספת. המקורות וההסברים מלווים בשיעורי וידאו לסיכום ולחזרה על החומר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
