- שבת ומועדים
- הלכות פורים
- מדורים
- רביבים
מצווה לשמור על הבריאות ולהימנע מסכנות, שנאמר: "רק הישמר לך ושמור נפשך מאד" (דברים ד, ט), ונאמר: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (שם טו). גם כאשר חשש סיכון החיים רחוק, הורו חכמים להחמיר בזה יותר מאשר בחשש איסור, כי "חמירא סכנתא מאיסורא" - חמורה הסכנה מהאיסור (חולין י, א; רמ"א יו"ד קטז, ה). ומי שמסכן את עצמו ומת ייתן את הדין על כך, שנאמר: "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" (בראשית ט, ה).
כאשר מדובר במחלה מידבקת נוספת חומרה יתרה, שכל אדם שאינו נזהר בבריאותו עלול לסכן גם אנשים נוספים. לפיכך יש לקיים את מצוות הפורים לפי כללי הוראות הבריאות. ובעזרת ה', בזכות ההתמקדות בקיום מצוות החג כהלכה השמחה תהיה מדויקת ועמוקה, ומתוך כך גם בשנים הבאות התרחבות השמחה בהמון רב ובדיבוק חברים תהיה יותר מכוונת וגדולה.
בתוך כך נכון להמשיך לעודד את הכול לקבל חיסונים למען עצמם ולמען הכלל.
פרשת זכור
מצווה מהתורה לשמוע פרשת זכור בכל שנה, ותיקנו חכמים לשומעה לפני פורים, שכן בפורים קיימנו את מצוות מחיית עמלק בהריגת המן ובניו ותומכיו שזממו להרוג בישראל.
לדעת כמה מגדולי הראשונים, המצווה מהתורה היא לקרוא את פרשת זכור מתוך ספר התורה עצמו (תוספות, רשב"א ורא"ש). לפיכך ראוי לקרוא את פרשת זכור מספר תורה מהודר, והקורא צריך להשתדל לדקדק עד כמה שאפשר בקריאה. יש אומרים שהמצווה לשמוע את הפרשה דווקא במניין (תרומת הדשן ועוד), ומכיוון שמדובר במצווה מהתורה נוהגים להקפיד בכך.
מי שנמצא במקום שאין בו מניין, אם הוא במקום שיש בו ספר תורה יקרא בו את פרשת זכור. ואם אין שם ספר תורה יקרא את פרשת זכור מתוך חומש או סידור (פניני הלכה זמנים יד, ו).
מי שנמצא במקום שאין בו מניין ששומר על כללי הבריאות, עדיף שיקרא בספר התורה שלא במניין, או אף יקרא מתוך חומש. ואם ירצה להדר, כשנגיע לקריאת פרשת כי תצא, ובעזרת ה' כבר לא יהיו הגבלות, יבקש מהקורא לכוון להוציא את השומעים גם ידי מצוות זכירת עמלק, וכך יקיים את המצווה לפי כל השיטות.
נשים בפרשת זכור
לדעת רוב הפוסקים נשים אינן חייבות במצוות זכירת עמלק, מפני שמצוות הזכירה קשורה למצווה למחותו, ומכיוון שנשים אינן מצוּוֹת להילחם, גם אינן צריכות לזכור את מעשה עמלק (החינוך תרג). ויש אומרים שנשים שייכות למצוות המלחמה, שהן צריכות לסייע ללוחמים, ולכן גם עליהן מוטלת המצווה לזכור את עמלק. ואף שקבעו חכמים זמן לקריאת פרשת זכור בשבת שלפני פורים, מהתורה אין לה זמן והרי היא מצווה שאין הזמן גרמה ונשים חייבות בה (מנחת חינוך שם).
למעשה, נשים פטורות משמיעת פרשת זכור, ורבות נוהגות להדר לשמוע את פרשת זכור.
מי שקשה לה לשמוע זכור במניין, תוכל להדר בכך שתקרא בעצמה את הפרשה מתוך חומש, שלדעת רבים גם באופן זה היא יוצאת ידי חובת הזכירה מהתורה (פניני הלכה זמנים יד, ז).
חובת קריאת המגילה
חובה על כל איש ואישה שהגיעו למצוות לקרוא או לשמוע את מגילת אסתר בליל פורים וביום פורים.
בנוסף לכך, מצווה על ההורים לחנך את ילדיהם שהגיעו לשלב שבו הם מבינים את המגילה ויכולים לשמוע את כל קריאתה כהלכה, לשמוע את המגילה.
קריאת המגילה במניין
בדרך כלל מצווה לקרוא את המגילה ברוב עם כדי לפרסם את הנס (מגילה ג, א). לפיכך, בית כנסת שרגילים לקיים בו בכל יום כמה מניינים, ראוי שבפורים יתאספו כולם יחד לקריאת המגילה ברוב עם.
אולם השנה צריך לקיים את הקריאה במניינים מצומצמים יותר, כדי למנוע הדבקה. אך יש להתאמץ לקיים את הקריאה במניין, שכן יש סוברים שאין יוצאים בקריאתה ביחיד (בה"ג), ויש שחוששים לשיטתו וסוברים שכאשר אין מניין קוראים בלא ברכה (מרדכי בשם רבנו גרשום ומהר"י ווייל). אומנם דעת ראשונים רבים שבדיעבד אפשר לקרוא את המגילה ביחיד ובברכה (רא"ש, ראב"ד ועוד רבים).
וכך נפסק להלכה, שלכתחילה יש לקרוא במניין, ובדיעבד יש לקרוא ביחיד ובברכה (שו"ע ורמ"א תרצ, יח; פניני הלכה זמנים טו, ה, 4)
ברכת הרב את ריבנו בלא מניין
לאחר קריאת המגילה וגלילתה לתחילתה, נוהגים לברך "הרב את ריבנו", שהיא ברכת שבח והודאה שתלויה במנהג (מגילה כא, א).
יש אומרים שרק במניין אומרים ברכת "הרב את ריבנו" (אורחות חיים בשם הירושלמי). ואף שיש סוברים שגם ביחיד אפשר לאומרה (רש"י, מהר"ם ורדב"ז), למעשה נוהגים שלא לאומרה בלא מניין (ב"י ורמ"א תרצב, א).
גם כאשר יש מניין של נשים מברכים "הרב את ריבנו", שכן מגמת המניין כאן הוא פרסום הנס.
ויש ספק אם נשים וגברים מצטרפים יחד לעשרה (רמ"א תרצ, יח). ונראה למעשה שבדיעבד אפשר גם לצרף נשים לגברים, הואיל וממילא רבים סוברים שאף יחיד רשאי לברך ברכה זו.
שמיעת מגילה לחולי קורונה וחייבי בידוד
חולים ומבודדים, גברים או נשים, שאינם יודעים לקרוא בעצמם ואין מי שיכול לקרוא להם את המגילה, אם ביכולתם לקרוא את המגילה מתוך מגילה כשרה בלא שגיאות, למרות שאינם יודעים לקרוא בטעמים, יקראו את המגילה בברכה.
ואם אין הדבר ביכולתם, ישמעו את קריאת המגילה ברמקול מהרחוב או בשידור חי דרך טלפון וכיוצא בזה, אבל לא בזום, שלעיתים יש בשידור שלו ניתוקים ואם לא ישמע הברה אחת לא יצא ידי חובה. ואומנם בדרך כלל פוסקים כדעת הסוברים שאין לצאת ידי חובה בשמיעת ברכות וקריאת המגילה באמצעות מכשירים חשמליים, כמו בשידור חי, בטלפון וברמקול. אולם בלית ברירה יש לסמוך על דעת המקילים (ראו בפניני הלכה ברכות יא, ט, 8; זמנים טו, יא).
משלוח מנות
מצווה לכל אדם לשלוח לרעהו שתי מנות בפורים, כדי להרבות אהבה ביניהם. זוג נשוי צריך לשלוח שני משלוחים, אחד מהאיש ואחד מהאישה. כמו כן כל בן ובת שהגיעו למצוות חייבים לשלוח משלוח אחד ובו שתי מנות.
ילדים שעוד לא הגיעו לגיל חיוב מצוות אבל הגיעו לגיל חינוך, היינו שמבינים את המצווה, מצווה לחנכם בקיום המצווה.
בכל שנה לרבים ישנה התלבטות עד כמה להרבות במשלוחים, שכן אין לדבר גבול. השנה נראה שעדיף לבחור בדרך המצמצמת יותר.
מי שמביאים את המשלוח צריכים לנהוג בזהירות, ואם אינם משתתפים בסעודה יישארו מחוץ לפתח ומשם ימסרו את המשלוח, ויימנעו מלהביך את בעלי הבית בניסיון להיכנס למורת רוחם.
סעודות פורים
כל יום הפורים מיועד לשמחה, אך שיאה של השמחה ועיקר קיום מצוותה בסעודת פורים, מפני שכך היא הדרך לבטא שמחה – בסעודה גדולה שבתוכה מרבים בשתייה. ובלא אכילה גם השתייה אינה עולה יפה ואינה משמחת. לפיכך חובה לקבוע סעודה אחת בפורים למשתה ושמחה (אסתר ט, כב; מגילה ז, ב). וצריכים לקיים את הסעודה דווקא ביום.
מצווה לקיים את הסעודה בצוותא, עם בני משפחה או חברים, כדי להרבות בשמחה. וכשאדם סועד לבדו אינו יכול לשמוח כראוי (של"ה, מ"ב תרצה, ט).
סעודות משפחתיות
בכל השנים ישנה דילמה האם עדיף לקיים את הסעודה ברוב עם, שאז השמחה הכללית גדולה יותר אולם מאידך תשומת הלב מתפזרת בין המשתתפים הרבים, בלא יכולת לבטא את הקשר המיוחד עם בני המשפחה או החברים. השנה, כדי למנוע הדבקה, יש לקיים את הסעודות בחיק המשפחה, או עם מעט חברים, לפי הוראות הבריאות.
זמן הסעודה ביום שישי
בדרך כלל רוב ישראל נוהגים לקיים את סעודת הפורים אחר הצהריים, מפני שבבוקר עסוקים במקרא מגילה, במשלוח מנות ובמתנות לאביונים, ולאחר מכן יכולים לקיים את הסעודה בהידור. אולם כאשר הפורים חל ביום שישי רבים נוהגים להקדים את הסעודה לפני הצהריים, משום כבוד השבת, כדי שיוכלו לקיים את סעודת ליל שבת בתיאבון.
מי שלא הספיק להתחיל את הסעודה לפני הצהריים, ישתדל להתחיל אותה לפחות שלוש שעות לפני השקיעה. בדיעבד אפשר להתחיל בסעודת פורים עד שקיעת החמה. אלא שאז יש להשתדל למעט באכילה בסעודת פורים, כדי שיוכל לאכול בסעודת ליל שבת בתיאבון (פניני הלכה זמנים יד, טו).
מנהג חיבור סעודת פורים וליל שבת
יש נוהגים לחבר את סעודת פורים עם סעודת ליל שבת. יש נוהגים כך רק בדיעבד, כאשר לא הספיקו לקיים את סעודת פורים שחל ביום שישי בבוקר, ויש שנוהגים כך לכתחילה.
כך הוא המנהג: מתפללים תפילת מנחה לפני הסעודה, ומתחילים בסעודה על הפת ביום פורים, וכחצי שעה לפני השקיעה מנקים את השולחן משאריות האוכל הקודם, מקבלים את השבת בהדלקת נרות השבת ופורשים מפה על הלחם ומקדשים על היין קידוש של שבת. ומכיוון שכבר בירכו על היין בסעודת פורים, מדלגים בקידוש על ברכת "בורא פרי הגפן". לאחר הקידוש ממשיכים לאכול, ונכון להקפיד לאכול מהפת לאחר צאת הכוכבים כביצה, ולכל הפחות כזית, לשם סעודת ליל שבת. בתום הסעודה אומרים בברכת המזון "רצה והחליצנו", ו"על הניסים" מוסיפים בתוך "הרחמן" שבסוף ברכת המזון. אחר הסעודה מתפללים ערבית (שם יד, טו). אפשר להתפלל תפילת קבלת שבת וערבית של ליל שבת באמצע הסעודה לפני הקידוש, וכך ראוי שינהגו החוששים שלאחר סיום הסעודה יתפללו פחות בכוונה.
פורים משולש
בירושלים, שבה פורים חל בשבת, הוא נחגג הפעם שלושה ימים. ביום שישי קוראים במגילה ונותנים מתנות לאביונים כמו בפרזים. בשבת אומרים "על הניסים" בתפילה ובברכת המזון וקוראים בתורה את קריאת הפורים. ביום ראשון מקיימים סעודות ומשלוח מנות.
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
נס חנוכה בעולם שכלי ?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
למה ללמוד גמרא?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
סוד ההתחדשות של יצחק
איך עושים קידוש?