ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- מלאכות שבת
שלום הרב, בקהילה שלנו השבת יש בר מצווה. אנחנו מתפללים כמובן בגינה ציבורית. בגלל הגשם/שמש המשפחה רוצה לשכור אוהל מתקפל ("גזיבו"). כיוון שזו גינה ציבורית אי אפשר להשאיר את הגזיבו פתוח כל השבת אלא רק בשעות התפילה. האם אפשר לסגור ולפתוח אותו בשבת? כמו כן, האם ניתן להזיז את הגזיבו ממקום למקום (כשיש עירוב)?
תשובה
עשיית אוהל עראי
הגמרא (שבת קלח.) אומרת שאסור מן התורה לבנות אוהל קבע, ואסור מדרבנן לבנות אוהל עראי )וכך נאמר גם בגמרא שבת קכה:) רש"י (קכה: ד"ה שאין) כותב שגם פריסת מחצלת ללא עשיית מחיצות נחשבת אוהל עראי: 'שאין עושין אהל עראי - לפרוס מחצלת על ארבע מחיצות או על ארבע קונדסים להיות צל לאהל מן החמה'. במקרה שלנו, הגזיבו (אם הוא נחשב עראי), משמש עבור צל או הגנה מהגשם, ולכן על אף שאין לו מחיצות, יש בבנייתו משום איסור בניית אוהל. האם גזיבו נחשב אוהל קבע או אוהל עראי? בגמרא (שם) וברמב"ם (שבת פכ"ב הכ"ז) לא מבואר מהו בדיוק אוהל עראי. המשנה ברורה (ס"ק לה, ובשעה"צ ס"ק ו) כותב שאוהל קבע נחשב כשעושה אותו "לכמה ימים" ואינו מפרט כמה. ביחס לגזיבו – יש אמנם אוהלים כאלו שנשארים לעמוד זמן רב )ובדרך כלל קושרים אותם היטב וכדומה), אולם אוהלים שנעשים רק עבור התפילה או רק עבור שבת אחת, ובדרך כלל גם אין להם יציבות גדולה, מסתבר לראותם כאוהל עראי, שאסור מדרבנן.
תוספת לאוהל עראי
לשאלה האם בניית גזיבו אסורה מהתורה או מדרבנן יש משמעות גדולה. הגמרא (שבת קכה:) אומרת שלפי רבי אליעזר אסור להוסיף לאוהל עראי, ולפי חכמים מותר – והלכה כחכמים (שו"ע שט"ו,ב(. בגמרא (עירובין קב.) מבואר שהאוהל צריך להיות פרוס טפח מבעוד יום, כדי שפתיחה נוספת שלו תחשב תוספת מותרת, וכך פוסקים השו"ע (שם) והרמ"א (שם, א.( לכן, אם הגזיבו פתוח מעט מערב שבת (בשיעור של כ10 ס"מ), מותר יהיה להמשיך ולפתוח אותו בשבת כיוון שזו תוספת מותרת ולא בניית אוהל עראי.
אוהל מתקפל ומטריה
הגמרא (שבת קלח.) אומרת: מטה וכסא טרסקל ואסלא - מותר לנטותן לכתחילה. רש"י (שם) מבאר שכיסא טרסקל הוא כיסא מתקפל, שכיוון שמראש הוא עשוי על מנת להיפתח ולהתקפל, הרי שהוא נחשב מראש כאוהל מוכן: "דהא עביד וקאי". וכך פוסק השולחן ערוך (שט"ו, ה). 1
האם לאור זאת מותר לפתוח אוהל מתקפל בשבת? נחלקו הפוסקים האם דין טרסקל נאמר גם באוהל. הנודע ביהודה (או"ח סימן ל‘) אוסר להשתמש במטריה משום שלדעתו זהו אוהל. לעומת זאת החזון איש (נ"ב, ו) כותב שיש מקום להתיר להשתמש במטריה בשבת מדין טרסקל, שהרי היא נועדה לפתיחה ולסגירה, אך גם הוא כותב למעשה שאולי יש לאסור את השימוש במטריה משום 'עובדין דחול' ומפני שהדבר גורם לפרצה. למעשה, הפוסקים אסרו לפתוח מטריה בשבת, וכך התקבל בעם ישראל, וכן אסרו גם בשו"ת יחוה דעת (ח"ב סימן מ"ג) והשמירת שבת כהלכתה (כ"ד, טו(.
גזיבו
האם גזיבו יכול להיות נידון כטרסקל? מצד אחד, גזיבו נועד לפתיחה ולסגירה, ובזמן הקורונה יש מקומות רבים שבהם פותחים וסוגרים את הגזיבו כמו טרסקל. אך מצד שני, פעמים רבות הגזיבו נשאר פתוח זמן רב, ובנוסף, פתיחת הגזיבו היא בעזרת קליפסים או הברגה מובנית. לכן, היה מקום אולי לפי החזון איש להתיר לפתוח ולסגור את הגזיבו מדין טרסקל, ובפרט כאשר הדבר נעשה לכמה שעות או לפחות מעשרים וארבע שעות, שבמקרה זה, אנו דנים על אוהל עראי ויש מקום להקל בספקות דרבנן. אך כאמור פוסקים רבים חולקים על החזון איש (ואף החזון איש עצמו החמיר למעשה במטריה, והחששות שהוא הזכיר אפילו חזקים יותר במקרה שלנו). לכן למעשה נראה שמותר לפתוח בשבת גזיבו סגור רק על ידי גוי. עם זאת, אם יפתחו מעט את הגזיבו לפני השבת (די לפתוח בשיעור טפח – 10 ס"מ), הרי שיש כאן רק תוספת על אוהל עראי, ואם כך, יהיה ניתן לפתוח את הגזיבו בשבת גם ללא ההיתר של טרסקל של החזון איש (ובוודאי בצירוף שיטת החזון איש). וכיוון שמדובר במציאות מיוחדת של קורונה, נראה שגם אין לגזור כאן ולהשוות למטריה.
הזזת הגזיבו וקיפולו
כאשר הגזיבו פתוח, כיוון שמדובר על אוהל שפתוח מראש (שלא כמו מטריה) וכיוון שמדובר על מציאות מיוחדת של קורונה, אין סיבה לגזור, ומותר להזיז את הגזיבו למקום אחר (כשאין בעיה של עירוב). האם מותר לקפל את הגזיבו? אסור מן התורה לסתור אוהל (אם סותר על מנת לבנות; ואם סותר שלא על מנת לבנות – אסור בדרך כלל מדרבנן). בדרך כלל, בכל מקום שיש איסור בניין, יש איסור סתירה בפירוק הבניין. המשנה ברורה (שעה"צ ס"ק לא) כותב שאם יש מחיצות שנבנו לפני שבת, אמנם אין איסור לשים עליהן מכסה, אבל יש איסור להוריד מכסה שנמצא על גביהן (ועיינו שש"כ, כד, הערה יז, בשם הגרשז"א, שהקשה על כך(. לכן למעשה, אם הקימו את הגזיבו לפני השבת, ישאירו אותו כך. אם הקימו אותו בשבת, ניתן גם לפרקו (כשיש צורך) ולהשאיר טפח (10 ס"מ) (על פי החזון איש נ"ב, ז). ועל ידי גוי ניתן לסמוך על המקלים לפרק אוהל עראי גם אם נבנה לפני השבת, אך טוב לומר לגוי שלא יסגור אותו עד הסוף אלא ישאיר טפח (10 ס"מ) 2 , וגם אם בסוף הגוי סגר עד הסוף, הרי שהדבר נעשה על דעתו, ואין בכך בעיה. ובשעת הדחק ניתן להקל גם על ידי יהודי, אף אם נבנה לפני השבת, אם משאיר טפח.
סיכום והלכה למעשה
במציאות של קורונה, שבה יש צורך בבניית גזיבו כדי להתפלל בחוץ, לכתחילה יש לבנות את הגזיבו לפני שבת. במקום צורך ניתן לנהוג לפי הכללים הבאים:
• אין לפתוח גזיבו בשבת, אבל ניתן לפתוח על ידי גוי.
• אם פתחו מעט את הגזיבו לפני שבת, ברווח של 10 ס"מ, ניתן לפתוח בשבת.
• אם הגזיבו פתוח – ניתן להזיזו למקום אחר (כשאין בעיה של עירוב(.
• אם הקימו את הגזיבו בשבת, ניתן (במקום הצורך) לפרקו בשבת וישאירו טפח.
• אם הקימו את הגזיבו לפני השבת, לא יפרקו בשבת. ובמקום צורך יבקשו מגוי לפרק (וטוב שיאמרו לו להשאיר טפח ולא לסגור עד הסוף. ובשעת הדחק גם על ידי יהודי, וישאיר טפח)
^ 1.הרמב"ם (פכ"ב הכ"ח) מבאר אחרת את דברי הגמרא, וכתב הביאור הלכה (שט"ו, ח ד"ה טפח) שלדעתו אין היתר לפתוח כסא מתקפל. אך ייתכן שעל אף שהרמב"ם מפרש אחרת את הגמרא, הוא לא חולק על כך ההיתר של טרסקל, ואכמ"ל. ואף שמהרא"ש (ביצה פ"ד, סימן י"א) ומהמשנ"ב (שם ס"ק כ) עולה שכאשר הכוונה היא להשתמש בצל אין היתר לפתוח כיסא טרסקל, מסתבר שהיינו דווקא כאשר יש מחיצות, אבל אם אין מחיצות מותר לפתוח כסא טרסקל כדי להשתמש בצל (וכן מוכח מדברי הרמ"א בהלכות סוכה (תרכ"ז, ג), הפמ"ג (א"א, שט"ו, ח) והשש"כ (כ"ד, ג, ו-טו)
^ 2.בכך נצרף את דעת שו"ת אבני נזר (רי"א, לד) שסבור שמותר לסתור את התוספת לאוהל עראי אם משאיר טפח (אם כי החזון איש (נ"ב, ז), אסר גם אם משאיר טפח, ולכן מסתבר להקל בכך רק על ידי גוי או בשעת הדחק, כי מדובר על ספק בדרבנן).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
