ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
במבט קצת יותר עמוק מתברר שהאיסור 'לא תנאף' הוא ציווי מקיף הרבה יותר מאשר רק הפרת קשר-הברית בין בני זוג. התפיסה האמונית הישראלית הינה תפיסה אחדותית. היינו, הבנה כי כוחות המציאות כולם, למרות שנדמים במבט ראשון כסותרים זה את זה – שורשם במקור אחד; באלוהים! "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד". להבנה זו ישנן נגזרות נפשיות: כשם שישנו קו אחדותי שחורז את המציאות כולה בקו אחד, כך אני אמור לאגד את כל כוחות הנפש שלי באחדות אחת; "כל מעשיך יהיו לשם שמים" (אבות ב, משנה יב). ממילא – אקטיביות, שליטה, נמרצות – הם לב ליבה של עבודת ה' (בשפתם של הרבה ראשונים מכונות לעיתים התכונות הללו בשם "שמחה"). גם ריכוז בתפילה, שמירת הלשון והברית – כולם שייכים לאותו רעיון של שליטה ומיקוד כוחות הנפש .
התפיסה המערבית, ששורשה בתרבות האלילית-יוונית, היא השקפת עולם שבבסיסה מצוי חוסר האמונה באלוהים. במילים אחרות – אין הרמוניה כוללת שמאחדת את כלל הכוחות. המציאות נתפסת כאוסף של כוחות העומדים בפני עצמם ('אלילים'), הנלחמים זה בזה. ממילא – פרטיות, פסיביות, שאיפה של כל כוח להתכנס בעצמו (=אגוצנטריות) – עומדים במוקד התרבות. תופעות כדוגמת קשיים בניהול חיי משפחה, עצבות, ספקנות כרונית, בדידות – מאפיינות את החברה המערבית. צרכנות מוגזמת של מדיה חזותית פסיבית (סרטים), עודף גירויים, בריחה לעולמות וירטואליים – כל הללו הם תוצרי מדיניות חיים של פיזור כוחות הנפש . הגמרא במסכת סנהדרין (צט, ב), דורשת על הפסוק 'נואף אשה חסר לב' (משלי ו, לב) – כי זהו 'הלומד תורה לפרקים'. קרי, לימוד תורה באופן חסר ריכוז ('מפורק') – ובעומק העניין חוסר יכולת ריכוז בכל תחום בחיים – נמשל לניאוף. כדוגמת ניאוף שהוא ביטוי לאי-יכולתו של האדם למצוא משמעות, סיפוק ואושר במסגרת הנישואין בה הוא מצוי, ולכן בורח לאשליה שאם ישבור אותה ויפזול למסגרת נישואין אחרת – שם ימצא את האושר; כך אדם חסר ריכוז אינו מסוגל למצוא את שמחתו בעיסוק הנוכחי ובורח כל העת לגירויים חיצוניים.
באופן טבעי, תרבות 'נואפת' תייצר עם הזמן גם טכנולוגיה שתענה על הצורך בגירוי וחוסר ריכוז מתמיד. האיפון עומד, לעת עתה (!), בראש החץ של המהלך התרבותי הזה. על דרך המליצה ניתן לומר ש'איפון' הוא אותיות 'ניאוף' (לגבי אנדרואיד נצטרך למצוא משחק מילים אחר...). אבל לא רק איפון; כל בריחה לעולמות שאינם שלנו היא נצוץ מאיסור הניאוף. רבנו בחיי ב'חובות הלבבות' מדבר בשער ביטחון על כך שאדם מאמין לעולם אינו רוצה להיות במקום שונה מהיכן שהוא נמצא עכשיו. אין הכוונה שאדם מאמין לא רוצה להתקדם או אסור שתהיה לו ביקורת על המקום בו הוא נמצא. הכוונה היא שאדם מאמין צריך לחיות בתחושה שאם הוא עושה כמיטב יכולתו – אזי גם במידה והוא מוצא עצמו במקום שונה ממה שתכנן – סימן שאלוהים אוחז בידו ומוביל אותו בדיוק במסלול שמתאים לו. הדמיונות של 'אילו הייתי נולד במקום אחר'; 'אם רק היו לי כישורים כמו שיש לה'; 'אם רק היינו יודעים לפני חמש שנים את מה שאנחנו יודעים היום' – כל המחשבות הללו הן בחזקת 'ניאוף' – ניסיון 'לבגוד' בחיים שלנו ולקחת חיים של אחרים.
הדברים התנסחו בידי הרב קוק במוסר אביך (ב, ב): על הפסוק "בכל דרכיך דעהו" (משלי ג, ו) שעליו מתבטאים חכמים (ברכות סג, א) ש"זוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה" – כותב הרב: "צריך לבקש את הקדוש ברוך הוא בתוך הדרכים שהוא מתנהג בהם. כשהוא עוסק בתפלה אז יבקש את הקדוש ברוך הוא בהבנת עניני תפלתו וכונה רצויה באמונת הלב באותם העניינים של תפלתו. ולא יבקש את הידיעה בשעה ההיא בעניינים אחרים, כי כיון שהוא עוסק בעבודה זו הקדוש ברוך הוא כביכול שורה מצדו בזו העבודה דווקא ובה ימצאנה ולא במקום אחר. וכשהוא עוסק בתורה ידע שימצא את הקדוש ברוך הוא בהיותו מעמיק ומעיין להבין דבר על בריו ולזכור ולשנן היטיב, ובזה הוא יודע אותו יתברך בתורתו ולא באופן אחר, כי בשעה זו הוא מתגלה בעבודה זו. וכן בהיותו עסוק בגמילות חסדים להיטיב לחברו, אז יבקש את הקדוש ברוך הוא רק בהעמקת עצה איך להיטיב לו טובה גדולה הגונה וקימת. וכן בכל הדברים שעושה הרי באמת אין דבר בעולם שאינו לכבודו יתברך, על כן כל מה שעושה יהיה הכל דברי מצוותיו ורצונו, ויבקש בהם את שמו יתברך, כשישתדל בכל שכלו וכחותיו לעשות את מה שהוא עושה בתכלית השלמות בכל צדדי השלמות , ונמצא שהוא יודע את השם יתברך בכל הדרכים... כשאדם פועל איזה דבר של שלימות, בין במחשבה בין במעשה, צריך לשמח בחלקו ולא ירדוף אז אחר דבר אחר, כי כל העולם כולו מתקפל לפניו אז דוקא בפרט זה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
