ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
נשים לב, הקב"ה עשה ניסים לעם ישראל מעל הטבע - עשר המכות, יציאת מצרים, קריעת ים סוף, ובכל זאת עדיין לא התייקר והתקדש שמו של ה' יתברך בעולם. ואילו, כשמגיע יתרו, שלא הייתה עבודה זרה בעולם שלא עבד, כפירושו של רש"י על הפסוק הנ"ל: "מלמד שהיה מכיר בכל עבודה זרה שבעולם, שלא הניח עבודה זרה שלא עבדה", דווקא אז, אומר לנו הזוהר שתכלית הבריאה נשלמה.
וזאת ללמדנו את כוחה של הבחירה!
תכלית הבריאה היא שיתגדל שמו של ה' בכל העולם, ושיתקיים "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". אבל כדי שהתכלית הזו תצא מהכוח אל הפועל, ברא הקב"ה כוח של שקר, בשביל שהאדם מרצונו ומכוח הבחירה שהקב"ה נטע בתוכו, יבחר בטוב.
כותב רבי נתן מברסלב זיע"א בליקוטי הלכות (ברכת הריח וההודאה ד): "רַק הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם. וְעִקַּר הַיִּחוּס וְהַמַּעֲלָה שֶׁל הָאָדָם אֲשֶׁר בִּשְׁבִילוֹ כָּל הָרַעַשׁ הַזֶּה, שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִילוֹ מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, הָעִקָּר הוּא, מַה שֶּׁהָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא עֲבוֹדָתוֹ חֲשׁוּבָה מְאֹד מְאֹד יוֹתֵר מֵעֲבוֹדַת כָּל הַמַּלְאָכִים וְהַשְּרָפִים וְכוּ', מֵאַחַר שֶׁהֵם אֵין לָהֶם בְּחִירָה, וְהָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה. וּבִשְׁבִיל זֶה בָּרָא ה' יִתְבָּרַךְ הַכֹּל מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. נִמְצָא שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה".
פעמים רבות, כשאדם נמצא בשעת ירידה, הוא מתרחק יותר, כי הוא מרגיש שבמקום שהוא יאיר את אורו יתברך ויעשה לפניו נחת רוח מתוך בחירה נכונה, הוא בחר בחטא והסתיר מלכות שמים. הוא מרגיש לא רצוי ולא אהוב לפני הקב"ה, ושכביכול הקב"ה לא מעוניין בו.
מלמד אותנו רבינו, שלא רק שהקב"ה ממשיך לרצות ולאהוב אותך כמו לפני החטא, אלא במיוחד עכשיו הקב"ה רוצה וצריך אותך יותר!
מכיוון שאדם לאחר החטא נחשב לבחינה של יתרו, ודווקא מהמקום הירוד והנמוך, כשיהודי מואס בשקר ובוחר באמת, אז הוא זוכה לייקר ולקדש שמו של ה' יתברך יותר ויותר, מפני שהוא כבר טעם מהחטא, ויש לו את כל הסיבות להיות בעצבות ולהתייאש מלהתקרב אל אביו.
ואלו דברי רבינו הקדוש (חיי מוהר"ן, סימן קצ"ג): "אָמַר, אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַגְּדוֹלִים כְּשֶׁנִּכְנָסִים לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַהַכְנָעָה בְּעָלְמָא שֶׁהֵם מַכְנִיעִין עַצְמָן קְצָת לְפָנָיו לֵילֵךְ אֵלָיו וּלְכַבְּדוֹ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶֹה תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד בְּמָקוֹם שֶׁנַּעֲשֶֹה, כִּי לְפִי גֹּדֶל רִשְׁעָתָם הַגְּדוֹלָה מְאֹד, כְּשֶׁהֵם מַכְנִיעִין עַצְמָם הַכְנָעָה בְּעָלְמָא לִפְנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. מִזֶּה נַעֲשֶֹה תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד, כִּי יִשְֹרָאֵל אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם כַּמָּה פְּעָמִים 'כִּי גָּדוֹל ה' מִכָּל אֱלֹהִים', וְלֹא נַעֲשֶֹה מִזֶּה רַעַשׁ גָּדוֹל כָּל-כָּךְ. וּכְשֶׁבָּא יִתְרוֹ וְאָמַר 'כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה'', כְּדֵין אִתְיַקַּר וְאִסְתַּלַּק שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵלָּא וְתַתָּא. כִּי דַּיְקָא כְּשֶׁבָּא מְרוּחָק כָּזֶה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹתוּמַכְנִיעַ עַצְמוֹ תַּחַת הַקְּדֻשָּׁה, מִזֶּה נִתְעַלֶּה וְנִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְהָבֵן".
גם אם אתה מרגיש הכי מלוכלך ופגום עד שכביכול הקב"ה לא מעונין בך ואינו חפץ בך, דע לך, זה אינו נכון!
חכמינו הקדושים מלמדים אותנו (בבלי כריתות ו, ע"ב) שבאחד עשר סמנני הקטורת היתה מעורבת חלבנה שריחה רע והיא מסמלת את הרשעים שבישראל, אבל מכיוון שהייתה נכללת בתוך שאר הסממנים שהעלו ריח טוב בקטורת, נפרד ממנה כוח הרע והעלתה גם היא ריח טוב.
בעניין זה כותב בעל ספר ה'לקח והלבוב' (חגי תשרי, מאמר ליום כיפור) חיזוק עצום: "אך צריכין לזכור כי האדם צריך לידע מעלותיו וכוחותיו, ולהאמין שיכול לעבוד ה', ושהעולם עומד על עבודתו. כמו שרמזו 'חלבנה' הוא ראשי תיבות 'חייב לומר בשבילי נברא העולם'".
"כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" (בבלי סנהדרין לז ע"א), אתה חייב להזכיר לעצמך יום יום, שעה שעה, רגע רגע, בשבילי נברא העולם, בלעדיי התוכנית האלוקית לגלות מלכותו בעולם לא תצא מן הכוח אל הפועל. הקב"ה חפץ בך, וכל העולם תלוי ועומד בכך שאתה תאמין בעצמך ובעבודתך המיוחדת לה'.
ואלו המילים המתוקות של רבי נתן, שצריך להתעמק בכל מילה ומילה (ליקוטי הלכות, שם): "כִּי כְּשֶׁהָאָדָם נוֹפֵל עַל יְדֵי חֲטָאִים לְמָקוֹם הָרָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה, אֲזַי ה' יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לוֹ שָׁם רְמָזִים לְפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וּמַזְמִין לוֹ אֵיזֶה זְכוּת שֶׁיָּכוֹל לִזְכּוֹת בְּזֶה הַמָּקוֹם הָרָחוֹק דַּיְקָא. וְזֶהוּ הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה שֶׁלּוֹ, וְאִם יִזְכֶּה שָׁם לִזְכֹּר בַּה' יִתְבָּרַךְ, וְלַעֲשוֹת שָׁם מַה שֶּׁיּוּכַל, מַה שֶּׁמְּרַמֵּז לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, בְּקַל יוּכַל לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ.
כִּי לְפִי הַמָּקוֹם הַזֶּה, יָכוֹל לִזְכּוֹת בַּעֲבוֹדָה קְטַנָּה לַעֲשוֹת נַחַת רוּחַ וְתַעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ גָּדוֹל לַה' יִתְבָּרַךְ, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה זוֹכֶה בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ בְּיוֹתֵר. כִּי ה' יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ גָּדוֹל מְאֹד כְּשֶׁעוֹלֶה לְפָנָיו אֵיזֶה עֲבוֹדָה מִמָּקוֹם הַנָּמוּךְ וְרָחוֹק מְאֹד, כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כַּמָּה פְּעָמִים, בִּבְחִינַת כַּד אָתֵי יִתְרוֹ וְאָמַר כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי וְכוּ', כְּדֵין אִסְתַּלֵּק וְאִתְיַקֵּר שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵלָּא וְתַתָּא".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
