ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
תשובה: במסכת ברכות [כא, א] מובא, שמעיקר הדין היה ראוי להתפלל גם בחול את כל אותן הברכות שאומרים בעמידה של חול – אלא ש"רבנן הוא דלא אטרחוהו משום כבוד שבת" - חכמים לא רצו להטריח אותנו, ותקנו עבורנו נוסח עם ברכה אמצעית מיוחדת לשבת. לאור זאת נפסק להלכה, כי מי שבטעות במקום לומר את נוסח תפילת השבת התחיל נוסח תפילת עמידה של חול - יסיים את הברכה שעומד בה בצורה מכובדת - ולאחר מכן יחזור לנוסח תפילת השבת. הלכה זו נכונה לערבית שחרית ומנחה של שבת – ואילו במוסף הדין שונה, הואיל ובמוסף מלכתחילה תיקנו חכמים שבע ברכות, וממילא אם טעה במוסף ואמר נוסח תפילה של חול – יעצור מיד ויחזור לנוסח תפילת מוסף [רסח, ב ומשנ"ב שם סק"ה].
עד כאן לגבי טעות של יחיד . לעומת זאת בטעות בחזרת הש"ץ פוסקים רבים הזכירו את דבריו של הרב יוסף שאול נתנזון בשו"ת 'שואל ומשיב' וזה לשונו [מהדוש"ת כב]: "והנה בשנת תבר"ך בש"ק וישלח במנחה טעה הש"ץ והתחיל בתיבת 'אתה חונן' ונזכר. והנה אף שמבואר... דאם התחיל אתה חונן גומר, מכל-מקום זה בתפלה שמתפלל בלחש, אבל מה שמתפלל בשביל הציבור אם כן הם לא עשו אותו שליח להתפלל בשבילם תפלת חול ולתקוני שדרי' דבאמת אינו סימן יפה מה שטועה ומתפלל של חול בשבת כמ"ש האחרונים".
על-פי הרב נתנזון הש"ץ הוא "שליח" שנתמנה על מנת להוציא את הציבור ידי חובה בנוסח של לכתחילה - ולא בשום נוסח שהוא "בדיעבד". לפיכך במקרה של טעות בחזרת הש"ץ – השליחות מופקעת מחמת הטענה "לתיקוני שדרתיך ולא לעיוותי" [= לתיקון שלחתיך ולא לקלקול]. על כן, גם במקרה שע"פ הדין היחיד יכול לסיים את הברכה – ש"ץ שטעה לא ימשיך בנוסח המוטעה - אלא יעצור אפי' באמצע הברכה ויחזור לסדר תפילת השבת.
אלא שהנחתו של ה"שואל ומשיב" – שהש"ץ הוא "שליח" - נסתרת לכאורה ע"פ שיטת החת"ס [או"ח רא] הטוען שהש"ץ אינו מוציא את הציבור מדין "שליחות", אלא מחמת הכלל "שומע כעונה". הסיבה שהניעה את החת"ס לכך היא הקושיה - שהואיל והתפילה היא מצווה על גופו של אדם – לא ברור כיצד תועיל "שליחות" על מנת לקיים מצווה שכזה. כשם שאי אפשר לעשות שליח לאכול מצה, או לומר קריאת שמע – כך אין שליחות לכל המצוות שהן על גופו של אדם – ובכלל זה מצוות התפילה. לכן מסביר החת"ס – הש"ץ מוציא את הציבור ידי חובה מחמת ההצטרפות של השומעים לש"ץ ע"י הכלל ההלכתי"שומע כעונה" . לשיטה זו, טעות הש"ץ לא אמורה להבחן ע"פ דיני "שליחות" – ול"מצטרפים" אין שום יכולת לטעון שהם "שלחו" את הש"ץ כדי שיאמר את נוסח התפילה רק באופן של לכתחילה. ממילא על-פי החת"ס יש לחזור ולדון בטעות של ש"ץ כדיני טעות היחיד, וכשם שהיחיד גומר את הברכה - כן אמור להיות הדין גם בש"ץ.
מרן הראי"ה קוק זצ"ל [אורח משפט טו] התייחס לשיטת החת"ס – ותמה עליו. התמיה הראשונה היא מהלכה מפורשת: "הדבר צריך עיון, דמה נעשה לשיטת הראשונים... בפירוש עם שבשדות דאניסי, ש"ץ מוציאם אפי' בלא שמיעה כלל , וזה אי אפשר לפום-ריהטא כי-אם מצד שליחות".
הגמרא במסכת ראש השנה אומרת שבתפילות ימים נוראים, אותם האנוסים שאינם יכולים להתפלל ולא להגיע לבית הכנסת – "העם שבשדות" – יוצאים ידי חובה על-ידי תפילת הש"ץ! את ההלכה הזו אי-אפשר להסביר מדין "שומע כעונה", שהרי העם שבשדות לא "שומעים" את הש"ץ. מכאן הרב קוק מביא ראיה שגם בענייני תפילה יש מקום לדיני שליחות .
התמיהה השנייה של הרב קוק על החת"ס היא מצד לשון חז"ל: "גם לשון המשנה ערוכה, 'המתפלל וטעה סימן רע לו, ואם שליח ציבור הוא סימן רע לשולחיו' - מפני ששלוחו של-אדם כמותו, ושגור בלשון חז"ל 'שליח ציבור', ולומר על כל אלה דהוא לישנא דלא דאיק - לענ"ד צריך ראיות גדולות".
בהמשך דבריו מתייחס הראי"ה קוק לגוף הטענה של החתם סופר שאי אפשר לעשות שליחות בענייני תפילה הואיל והיא מצווה על גופו של אדם. הרב מחדש, שיש שתי מטרות לתפילה. מטרה אחת היא באמת הדבקות של האדם בבוראו , ואת זה אכן אי-אפשר לעשות על ידי שליח, וכדברי החתם סופר. אך יש עניין שני, והוא לפעול פעולות רוחניות בעולם על ידי התפילה – ודבר זה אפשרי גם ע"י שליח, הואיל והמצווה היא לא על גופו של אדם אלא בהשתדלות להביא לתוצאה . כמו שאפשר לעשות שליח להרבה פעולות ומצוות אחרות – כך אפשר לעשות שליח גם לפעולות הרוחניות הנ"ל. לפיכך הרב מסביר, שהש"ץ הוא אכן פועל מכח "שליחות ", שרלוונטית לכל-הפחות לבחינה אחת הקיימת בתפילה - וממילא יש מקום לטענה"לתיקוני שדרתיך ולא לעיוותי" , וכדברי ה"שואל ומשיב" . ואכן, הלכה למעשה - רוב הפוסקים פסקו שש"ץ שטעה - עליו לתקן מיד את הטעות, מחמת היותו שליח הציבור - גם במקום שבתפילת היחיד יש לסיים את הברכה [פסת"ש רסח, ד].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
