ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
ראינו עיון חודר בנושא זה מהרב הגדול ר' צדוק הכהן, מלפני מאה וחמשים שנה, וכן הוא כותב שזו היא טענת המרגלים בימיו של משה רבינו. כך מסביר ב"דובר צדק" (אות ד, פרשת אחרי מות, במהד' הר ברכה, עמ' 186-187):
"וארץ ישראל הנגלה ממנה בכל מיני חמדות ותאוות, הוא משכא דחויא (=עור הנחש) ולכן אמרו ז"ל (ספרא, אחרי י"ג) דהכנענים גרועים מכל האומות. 1 וזה שאמרו (במדבר י"ג, כ"ח) אפס כי עז העם. ו'ארץ אוכלת יושביה' לא דבר ריק דיברו רק מכח משכא דחויא, מכל מיני שלוה וחמדת עולם-הזה הנמצא שם יכולים לימשך אחריהם. וכמו שדרשו חז"ל בשבת (קמ"ז ע"ב) גבי ר' אלעזר ואיתא בויקרא רבה (ה', ג') דשלוש עשרה דימוסיות היו לעשרת השבטים ונמשכו אחריהם...
ועדיין נסתפקו בְהָרַחֲבוּת ומותרות של תאוות. ודבר זה הוא רק בפירות הארץ והוא מצד המצוות רצה לומר כשעושה מצוה בפת ומאכל אז שורה על הָרַחֲבוּת ההוא שם שמים ממש כטעם ארץ ישראל.
ומרגלים ראו הלבוש דמשכא דחויא, ויהושע וכלב ראו הפנימיות ד'טובה הארץ' (במדבר יד, ז). ומה שהלבוש דמשכא דחויא מכשיל מאוד, על זה נאמר (במדבר יד, ח) 'אם חפץ בנו ה' ' וגו' פירוש אם ה' יתברך חפץ להביאנו, והוא יודע גם כן מֵהַמָשְׁכָא דחויא, על זה נאמר "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?". ואף על גב דחזי ברוח הקודש דהוה ליה בנין דלא מעלי כדאיתא בברכות (י'.). ועל זה אמר ר' שמעון בן יוחאי בפרשת בשלח שם אהא דחד איילתא, דתמן לא תשאל ולא תנסה את ה', והכי דייקא. [עכ"ל].
כלומר הקב"ה יודע שעלול לצאת בן רע כמו מנשה. אבל סופו לחזור בתשובה, ואסור לנו לנטוש מצוה אותה ציונו הקב"ה.
וזה משתלב עם מדרש המובא בילקוט שמעוני (איכה רמז תתרל"ז):
זכור תזכור. תני ר' חייא משל למלך שהלך לחמת גרר ונטל בניו עמו, פעם אחת הקניטוהו ונשבע שאינו נוטלן, והיה נזכר להם ובוכה ואומר הלואי יהוון בני עמי אע"פ שמקניטים אותי, הדא הוא דכתיב 'מי יתנני במדבר מלון אורחים' (ירמיה ט, א) אמר הקב"ה הלואי יהוון בני עמי כמו שהיו במדבר שהיו מלינין עלי.
ודכוותיה 'בית ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה' (יחזקאל לו, יז). אמר הקב"ה הלואי יהוון בני עמי בארץ ישראל אע"פ שמטמאין אותה.
אין לנו "להתחכם" על מצוותיו של הקב"ה, אלא לנהוג בתמימות ולציית לדברו. [ועוד עיין בזה "חזון הגאולה" בדברי הראי"ה קוק, עמ' רכב].
כי גם כאן עתיד כלל ישראל לשוב בתשובה, מפני קשר עמוק של נפשו בהקב"ה.
^ 1.מובא במדרש שיר השירים (ה, ד) בענין הנסיון הגדול של ארץ ישראל: רחצתי את רגלי מטינוף של עבודת כוכבים יודעת הייתי שאבק של אותו המקום משיאני [=מפתה אותי] לעבודת כוכבים. אע"פ כן 'דודי שלח ידו מן החור'" [הקב"ה פקד על המלך כורש לשלוח את עם ישראל לארץ ישראל]. וראו עוד דברים בענין נסיון זה ב"אוצרות הנצי"ב", שחיברתי בעזרת ה', עמ' רל"ז, בשם חתם סופר, אגרות בעל התניא, ר' זונדל מסלנט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
