ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
כותב רבינו נחמן מברסלב זיע"א (ליקוטי מוהר"ן חלק ב סימן א), בזמן שיהודי שופט את חברו, זו בחינה של ראש השנה. מובן מדבריו שגם בזמן שיהודי רוצה לחזור בתשובה ושופט את עצמו כדי לדעת מה לתקן, זה גם בחינת ראש השנה, שהוא זמן המיועד למשפט ועשיית תשובה.
בשיחות הר"ן (שיחה כ"א) כותב רבינו שצריך לבכות בראש השנה, ובליקוטי מוהר"ן (חלק א סימן קע"ה) הוא כותב, שהבכיה לא תהיה של עצבות וייאוש, אלא בכיה שנובעת מתוך שמחה, שזוכה לחזור אל אביו שבשמים. וזה לשונו: "עִקַּר מַעֲלַת הַבְּכִיָה, כְּשֶׁהִיא מֵחֲמַת שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, שֶׁמֵּרֹב שִׂמְחָתוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא מִתְחָרֵט וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד עַל שֶׁמָּרַד נֶגְדּוֹ בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, וּמִתְעוֹרֵר לוֹ בְּכִיָּה מֵחֲמַת רֹב הַשִֹּמְחָה. וְזֶה 'בְּכִיָּה' הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת בְּ'שִׁמְךָ יְ'גִילוּן כָּ'ל הַ'יּוֹם (תְּהִלִּים פ"ט) שֶׁעִקַּר הַבְּכִיָּה שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת שִׂמְחָה בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ".
השבוע נכנסנו לימי השובבי"ם. ידוע מדברי האריז"ל, ש'שובבים' ראשי תיבות פרשיות התורה 'שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים', ושימים אלו נודעו לתקן ולהתחזק בענייני קדושה. מסופר שרבי נתן מברסלב זיע"א היה קורא בכל יום 'יום תהלים', היינו, שבכל יום קרא את הפרקים בתהלים ששייכים לאותו היום, ובזמנים של חודש אלול, ימי השובבי"ם וספירת העומר, היה אומר פעמיים את אותו 'יום תהילים'.
והסיבה היא, לפי מה שרבינו כותב (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ג) שמי שרוצה לזכות לתשובה, יהיה רגיל באמירת תהלים. והנה, כל אחד רוצה לחזור בתשובה, אבל לא כל אחד זוכה לחזור, יש אחד שאין לו התעוררות כלל לתשובה, ואפילו מי שכן יש לו התעוררות, אינו זוכה להגיע אל האות והשער של התשובה השייך לו, ואפילו אם מגיע לשם, יכול להיות ששער התשובה סגור. אבל, על ידי אמירת תהלים זוכה להגיע אל השער והאות השייך לו, לפתוח את השער ולזכות להתעוררות. דוד המלך כתב את התהלים ברוח הקודש, באופן כזה שכל אחד ואחד כפי מה שהוא, יכול למצוא את עצמו בתוך ספר התהלים, ולזכות לתשובה.
וכך רבינו מפרש שם את הפסוק הראשון בפרשתנו שהיא התחלת תקופת השובבי"ם: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, את יעקב איש וביתו", שהסופי תיבות של פסוק זה הם 'תהלים תשובה', כי על ידי תהלים אפשר לזכות לתשובה ולקדושת הברית.
והיוצא מדבריו, שבימים אלו יש פתח לתשובה, ויש ביכולת האדם לעורר את ליבו, לשבור את לב האבן. מובא ש'אב"ן' ראשי תיבות נ'געי ב'ני א'דם. אין דבר בעולם שאוטם את לב האדם מעבודת ה' כמו פגמי הברית. כשאדם מלכלך את עצמו בדברים מאוסים, הרי שליבו נאטם ואינו יכול להרגיש את הרצון, התשוקה והאהבה לה' ולתורתו, ועל ידי אמירת תהלים נפתחים שערי הלב, וחוזר לאדם הלב הכוסף והמשתוקק להתקדש ולהיטהר.
יש לציין את דברי רבינו (חיי מוהר"ן אות תמ"ה) שעם כל החשיבות של אמירת תהלים בהתעוררות ובבכי, עם זאת, אם האדם לא 'מונח שם', אז לא זה מה שימנע ממנו לומר תחינות ובקשות אלא הוא יעשה את שלו: "שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב רַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵיךְ לוֹקְחִין לֵב (רְצוֹנוֹ לוֹמַר אֵיךְ זוֹכִין שֶׁיִּהְיוּ הַדִּבּוּרִים בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב). הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, תֹּאמְרוּ לִי אֵצֶל אֵיזֶה צַדִּיק קִבַּלְתֶּם הִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב, הָעִקָּר הוּא הָאֲמִירָה בַּפֶּה. רְצוֹנוֹ לוֹמַר לְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרִים שֶׁל תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת בַּפֶּה, וְהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב בָּא מִמֵּילָא".
בימים אלו שהאדם רוצה להתחזק ולקבל כוח לעתיד לחיות בשמירה וקדושה, הדבר הראשון הוא להתחזק בשמירת העיניים שהם עיקר והיסוד של כל קדושת האדם, כפי שמבאר רבי שלמה מראדמסק זיע"א את הפסוק (בראשית לח, כא) "איה הקדשה היא בעינים", שנקודת הקדושה תלויה בעיניים של האדם, והרב הקדוש רבי יצחק מראדויל זיע"א אמר, שהעיניים לא סובלות שום דבר גשמי, מפני שמשכן הנשמה הוא בעיניים, והראיה היא, שכשיש סופת חול, מוטבע באדם הרגל שישר הוא מכסה את עיניו ומגן אליהם, כי העיניים לא יכולות לסבול אפילו גרגיר חול.
יוצא מכך, שכוח העיניים גדול מאוד. לא לחינם מנו חז"ל את העיור מאותם שחשובים כמת (עבודה זרה ה, ע"א), מפני שכל מהות פגם העיניים הוא פגם בכל צורת ותואר פניו של היהודי, ורק בכוח הדמעות יש לאדם את היכולת להחזיר את מאור פניו וצורת האלוקים שבו, כפי שמביא 'הלקח והלבוב' את דברי ה'חתם סופר' זיע"א האומר (וגם כך מקובל בחכמת הרפואה), שכל מה שאדם ראה בימי חייו, נחקק ונשמר בזכרונו לעולם, ומאוד קשה להסיר את הרושם של הדברים הלא טובים שאדם ראה בעיניו, ורק בכוח שני דברים יש לאדם את היכולת למחוק את המראות הללו, והם - הסתכלות על נרות החנוכה ובכי.
כתוב במדרש רבה (שמות ז, ד) "כשם שקילוסו של הקב"ה עולה לו מגן עדן מפי הצדיקים, כך עולה מגיהנם מפי הרשעים, שנאמר (תהלים פד, ז) "עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו, מהו מעין ישיתוהו, שמורדין דמעות כמעיינות עד שמצננין את הגיהנם בדמעותיהן".
על כך כותב ה'שפת אמת' זיע"א (שקלים תרנ"א), שיש לנו ללמוד מכך, קל וחומר, שאם בעולם הזה מורידים דמעות לתקן נפשותיהם מבאר שחת ומיצר הרע, בוודאי מצננים כוחו של היצר הרע והסטרא אחרא, עד שמתהפך להיות עובד ה' בשני לבבות.
כותב 'הלקח והלבוב': "כתוב (ישעיהו נב, ח) 'כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון', שמעתי מהמשגיח הגאון רבי דן סגל שליט"א, שהכוונה שבעת שיבוא משיח צדקנו במהרה בימינו נזכה לראות ההתגלות הגדול של 'מלך ביופיו תחזינה עיניך', רק כפי שמירת העיניים. מתפללים כל יום 'ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים', הכל תלוי בשמירת העיניים, שבזכות זה יהיה יכולת לראות הגילוי הנורא שיהיה ממש בקרוב בימינו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
