ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"רבי אומר... הווי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות..." (אבות ב, א). מדברי רבי מוכח, שאין להעדיף קיומה של מצווה אחת על-פני חברתה, ובכולן עלינו להיות זהירים. ואולם, עם כל זה, לפעמים אנו עומדים בפני מצבים שקיומה של מצווה אחת עלול לדחות קיומה של מצווה אחרת, ועלינו להכריע מה יידחה מפני מה. בדברי חז"ל ובדברי רבותינו יש הדרכה כיצד יש לנהוג בנסיבות כאלה.
לפני מתן תורה אנו רואים שלפעמים אף עברו עבירה כדי לקיים מצווה. לדוגמה: יעקב אבינו נשא שתי אחיות; עמרם נשא את דודתו.
על-כך הסביר "נפש החיים" (שער א, כא) שהאבות הקדושים, בטוהר שכלם, השיגו את "התיקונים הנוראים הנעשים בכל מצווה, בהעולמות וכוחות העליונים ותחתונים, והפגמים הגדולים והחורבן וההריסה חס ושלום, שיגרמו בהם אם לא יקיימום... וזה אחד מהטעמים שלא ניתנה תורה לנח והאבות הקדושים, שאם היתה ניתנת להם, לא היה יעקב רשאי לישא שתי אחיות" וכו'.
ואולם ממתן תורה אין אנו רשאים עוד ללכת בדרך זו, וכך כתב (נפש החיים שער א', פרק כב'):
"ומשבא משה והורידה (את התורה) לארץ - לא בשמים היא, ולבל יתחכם האדם הגדול שהשגתו מרובה, לומר אנוכי הרואה סוד... שראויים לי לפי שורש נשמתי... לעבור על איזה מצווה, או לדחות שום פרט מפרטי המעשה... אף דקדוק אחד מדברי סופרים... ועדיין כשהיתה נבואה בישראל, היה נביא רשאי לחדש דבר להוראת שעה בלבד... ומעת שבעוונותינו פסקה נבואה מישראל - אף אם יתאספו כל חכמי ישראל... לשנות איזה פרט... לא נאבה ולא נשמע להם... ועדיין בימי התלמוד היו רשאים לחדש מצוות דרבנן כשמצאו סמך מהתורה, כגון נרות חנוכה... וכאשר נחתם התלמוד הקדוש - אנו אין לנו אלא לשמוע ולעשות ככל הכתוב בתורה הקדושה שבכתב ושבעל-פה... בלי נטות מהם נטייה כל דהו".
עת לעשות לה' - הפרו תורתך?
הנה, למרות האמור כאן שאחרי חז"ל אין לשנות כלום בתורה, יש מצבים בעייתיים שיש להכריע בהם. במסכת שבת ד ע"א עוסקת הסוגיה בעניין המדביק פת בתנור בשבת, שאם הפת תיאפה יתחייב המדביק משום אופה, ושואלת הגמרא האם מותר לאדם לרדות את הפת ולעבור על איסור דרבנן כדי להציל את חברו.
רב ששת אומר: וכי אומרים לו לאדם חטא, כדי שיזכה חברך? התוספות שם מפרטים מקומות מקבילים שבהם מותר לאדם לחטוא כדי שיזכה חברו, כגון כשהוא הגורם שהכשיל את חברו, או במצווה דרבים, ועוד. כללים אלה נמצאים בגמרא ובפוסקים. לאורך כל הדורות דנו רבותינו באין-ספור מקרים כאלה (עיין בספרו המצוין של הרב נחום רקובר "המטרה מקדשת את האמצעים").
מי בעל הסמכות להכריע, כאשר יש ניגוד בין ערכים שונים?
בשו"ת "נודע ביהודה" כתב (תניינא, אבן-העזר לז):
"יצא לנו מזה, דהיכא דלא מצינו בפירוש בחכמי התלמוד, לא אמרינן 'חטא כדי שיזכה חברך', אפילו אם האיסור הוא מדרבנן".
ועיין בדברי המאירי בסנהדרין יז ע"א, בשם גדולי המפרשים, שעניינים אלה "ננעלו בפני רוב בני אדם, ואין ראוי לכך אלא מופלג בדורו, בידיעה, בחריפות ופלפול מיושב, ודעה מיושבת". ובספר "כפות תמרים" (מסכת סוכה לד) - "דאינו יכול להקל משום 'עת לעשות לה'', אלא גדול הדור, שאין למעלה הימנו, כגון רשב"ג שהיה נשיא..."
ועיין בדברי המאירי בסנהדרין יז ע"א, בשם גדולי המפרשים, שעניינים אלה "ננעלו בפני רוב בני אדם, ואין ראוי לכך אלא מופלג בדורו, בידיעה, בחריפות ופלפול מיושב, ודעה מיושבת". ובספר "כפות תמרים" (מסכת סוכה לד) - "דאינו יכול להקל משום 'עת לעשות לה'', אלא גדול הדור, שאין למעלה הימנו, כגון רשב"ג שהיה נשיא..."
ובשו"ת "שרידי אש" ב', ח' כתב:
"ובוודאי שדבר זה נמסר רק לחז"ל להכריע מתי הוא ה'עת לעשות', ומה מותר להפר, ולא נמסר לכל אדם לעשות מעשה בשביל שהוא יודע שיש כאן עת לעשות".
ומוסיף - בעניין שירה מעורבת לגברים ונשים - שבדבר שהוא מידת חסידות, ויש שמקילים בו - רק בזה ניתן להקל כדי שלא תישכח תורה מישראל. (עיין שם, שכתב דברים מדויקים מאד, ולצערנו יש שהשתמשו בדבריו באופן מסולף להתיר חינוך מעורב ח"ו).
וכן כתב מרן הגר"א שפירא שליט"א (תחומין חלק ה):
"ויש שעבירה נדחית מפני מצווה אחרת, אך אלו מקרים נדירים שמסורים לשיקול דעתם של גדולי האומה ; אין לו לאדם לפסוק לעצמו בעניינים מורכבים אלה, ובפרט הנוגעים לכלל ישראל, אלא חייב לשאול דעת רבנים גדולים שמקובלים באומה , ועיין בארחות חיים (לר' חיים מוולוז'ין) סימן קלב, מה שכתב על 'עבירה לשמה', שלא שייכת בזמן הזה".
סירוב פקודה המנוגדת להלכה
גם בימינו קבעו גדולי הדור, שיש לסרב למלא פקודה המנוגדת להלכה (על-פי הגמרא והרמב"ם שפסקו כן, ויש תקדימים רבים במקורות לכך), גם אם יש אומרים, שהדבר יחליש ח"ו את הצבא, וכדומה. פסק הלכה זה פורסם ברבים, וחתמו עליו מרנן ורבנן: הגר"א שפירא שליט"א, הגר"מ אליהו שליט"א, ובעבר חתמו על פסק דומה גם הגר"ש גורן זצ"ל, הגרמ"צ נריה זצ"ל וגדולים נוספים מהשורה הראשונה של גדולי הדור. גם מרן הגאון ר' צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, במאמרו הנקרא "לא תגורו", כתב שכל איש צבא בישראל חייב לעכב נסיגה בארץ-ישראל. קשה מאוד מאוד להבין, כיצד קמים אנשים, חלקם רבנים, ומפרסמים דברים הפוכים. יש ברוך ה' תלמידי-חכמים הזוכים להשיב תשובות רבות לשואלים רבים - בכתב ובעל-פה, גם בשידורים ברדיו וכדומה - ותשובותיהם נפלאות ונכונות, אבל מספר הפניות של הציבור הרחב אליהם אינו קובע את מקומם במדרג הגדולים. בסנהדרין כיהנו גדולים מאוד וישבו לפניהם שורות שורות של תלמידי-חכמים לפי מעלתם בתורה. כיצד מדרגים את גדולי האומה? אלא אותם תלמידי-חכמים גדולים, אשר גדולי ישראל מתייעצים אתם, שואלים אותם, ומקבלים את דעתם - הם הם גדולי האומה. הגדולים המיוחדים, אשר דייני ישראל¬, רבני ערים וראשי ישיבות מתייעצים אתם בעניינים הכבדים של פתרון בעיות של עגונות ובשאלות המסובכות והקשות של הדור, ויש בהם שזכו למשא-ומתן של הלכה עם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל, והחזון איש זצ"ל, והגר"א הרצוג זצ"ל והגרב"צ עוזיאל זצ"ל ועוד כיוצא בהם - הם הם גדולי האומה.
כמובן שיש אפשרות גם לרבנים שאינם גדולי הדור לדון לפני גדולי הדור, להתווכח ולהילחם במלחמתה של תורה, אבל ההכרעה הסופית נתונה רק לגדולים, ועל פיהם יישק כל דבר. בכך עלינו לחזק את עצמנו ואת תלמידינו.
משנאיך ה' אשנא
שמענו פעם מפי מורנו ורבנו הגרש"ז אוירבך זצ"ל, שיש מצווה לקרוא את הספרים "אגרות לראיה", וללמוד איך התייחסו גאוני הדורות האחרונים למרן הרב זצ"ל. הם ראו בו את הגאון שבדורותינו, גם אם היו ביניהם שהתנגדו לקרבתו לציונות וכו'.
את דברי מרן הרב זצ"ל יש ללמוד לעומק ולרוחב בשלמותם, לפעמים נדמה, שתולים בו כל מיני הדרכות שאינן נכונות בהתייחסותו לציבור שעדיין איננו שלם בקיום תורה ומצוות. הרב בעצמו כתב באגרת תקנ"ה: "והשם יתברך יודע, שלא את כל הפושעים אני מקרב, כי אם אותם שאני מרגיש, שכח סגולי גדול מונח בפנימיותם... ועל אותם שכבר איבדו גם את הסגולה הפנימית שלהם לגמרי אמר דוד המלך עליו השלום 'הלא משנאיך ה' אשנא'"... ועיין גם בספר "גנזי הראיה" חלק ו', שיש מצבים של שנאה ראשונית, ובשלבים מאוחרים יותר תבוא ההבחנה בין הצד הטוב לצד הרע.
בוודאי ובוודאי שאסור לחבק את עובר העבירה בשעת העבירה, ובוודאי שאין לסייע לו בביצוע העבירה, כמו שראינו לצערנו תופעות כאלה, תוך כדי הפשע הנורא של פינוי יישובים בארץ-ישראל והריסתם האכזרית.
נוסף על הפן ההלכתי, צריך לדעת שהחיבוק של חייל העוקר אדם מביתו הוא תופעה לא טבעית. וכתב הרב בשמונה קבצים (א, קמ) שיש "צד בריא בהיכרות הטבעית, ברגשות הטבעיים ובחושים הטבעיים..." כמובן שאין להשתמש בפעולות אלימות אקטיביות, אלא כמו שהורנו מרן הרב צבי יהודה זצ"ל, בהיותו בן למעלה מ-80, כשלקח חלק בהתנחלות הראשונה באלון-מורה, הוא נאחז בגדר, ואמר לאלוף הפיקוד: יש דין 'ייהרג ואל יעבור' על כיבוש ארץ-ישראל, וגם אם תירה בי - לא אזוז מפה. הוא לא היה מוכן לקבל את אלוף הפיקוד לשיחה בעקבות מעשה הפינוי, וגער בקצינים המפנים.
עלינו לנהוג כמו שהורנו רבינו בהתנהגותו המעשית, וגם במכתבים הרבים ובכרוזים שכתב בהתנגדותו לפינוי כלשהוא בארץ-ישראל. מעולם לא טען טיעונים ביטחוניים, אלא חזר ושינן את איסורי התורה של "לא תחנם", "והארץ לא תמכר לצמיתות", והחיוב של מצוות עשה של כיבוש ארץ-ישראל, השקולה כנגד כל המצוות שבתורה.
דרכו זו הוכיחה את עצמה בשינוי עצום של מפת ארץ-ישראל, בהתנחלות ענפה בכל חלקי יש"ע והגולן, וברבבות יהודים, כן ירבו, שהקימו עשרות יישובים, ישיבות ומפעלים, בתוך תקופה קצרה ביותר, ובעז"ה יהיה זה מפעל בלתי הפיך.
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
