ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
עובר שבוע. חיים הבעל של חיה, סיים לשטוף ידיים. הוא סגר את הברז, וגילה שהוא מטפטף. הוא סגר בכל כוחו, אך הוא עדיין טפטף, אבל ממש טיפה. לא נורא, אפשר להסתדר. כנראה אבן קטנה חדרה לגומייה שאוטמת את הברז. אין לו כח לפרק ולפתור את הבעיה. אולי בפעם אחרת...
עוברים שבועיים. יחיאל, הבן שלהם. מסיים לשתות. ברור שהברז יטפטף מעט, אבל בכל זאת חשוב לסגור חזק, כדי שלא יטפטף הרבה. הוא סוגר, והופס, העסק הלך, המים זורמים חופשי. חייבים לסגור את השיבר, ועכשיו כבר חייבים להחליף גומייה וכו', סיפור. חבל, אם הם היו מנסים לפתור מיד בהתחלה את הבעיה, היא הייתה נפתרת בקלות.
הם הולכים לחנות המתאימה. למוכר נותר חלק חילוף אחרון מעט פגום. לא נורא, אומר המוכר, יטפטף מעט, הרי הסתדרתם כך כמה שבועות...
אבל הם מסרבים, אם כבר מתקנים ומחליפים, צריך שיהיה הטוב ביותר...
כך היא גם עולמה של התשובה מהחטא. לעיתים, אנו מושכים ומושכים, והולכים חלילה ונופלים, אך כשאנו מתעוררים לתשובה, היכולת לשוב בשלמות תלויה בכך שנעלה למקום נעלה וטוב יותר מהמקום בו היינו בתחילה. אם ברצוננו שהזדונות יהפכו לנו לזכויות, הרי שעלינו להפוך את הזדונות למנוף שיעורר אותנו לזכויות, ולא רק ישאיר אותנו במקום, ובשביל זה עלינו לטפס למקום גבוה יותר מהמקום שבו היינו בתחילה.
וכך מצאנו, בפרשת אחרי מות, העוסקת בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים – אחרי מות שני בני אהרון, בקרבתם לפני ה'... בזאת יבוא אהרון אל הקודש". האבן עזרא לומד מכאן, שבני אהרון ניסו להקטיר קטורת בקודש הקודשים, ולכן בעקבות מותם, נצטווה אהרון על סדר שלם של עבודה בכניסה לפני ולפנים. ההוכחה שלו היא מכך, שאם הם ניסו להקטיר במזבח הקטורת שנמצא בחוץ, הרי אין קשר בין העבודה העוסקת בכניסה לקודש הקודשים לניסיון הקטרתם.
אולם, הרמב"ן חולק עליו ואומר שלא יתכן שהם ניסו להקטיר בקודש הקודשים, כשאפילו אהרון עצמו הצטווה רק להקטיר על מזבח הקטורת, "ולמה יכניסו הם, הקטורת שלהם, לפנים משלו".
לכן מבאר, שהפרשה באה ללמד שלא הקטורת היא הממיתה, אלא ההקשבה לדבר ה'. ובאמת נדב ואביהוא ניסו להקטיר במזבח הקטורת, שלא על פי צו ה', ואילו אהרון מצטווה כאן להיכנס יותר פנימה עד לקודש הקודשים, ובכל זאת הוא ישאר בחיים, (ואף יכפר ויביא חיים), כי זה לפי צו ה'.
נמצאנו למדים, שעד החטא היה אפשר להיכנס רק עד מזבח הקטורת, אולם דווקא בעקבות החטא, נכנס השליח של עם ישראל לקודש הקודשים. התשובה מביאה אותנו לפסגות עליונות יותר מהמקומות שהיינו בהם קודם החטא.
ויהי רצון, שנזכה לשוב אל ה' באמת בימים אלה, להעפיל לפסגות חדשות, ולהיטהר ממקור עליון!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
