ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
נאמר בפרשה 'ֹלא תַטֶה מִשְפָט לא תַכִיר פָנִים וְֹלא תִקַח ש חַד כִי הַשֹחַד יְעַוֵר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵף דִבְרֵי צַדִיקִם. צֶדֶק צֶדֶק תִרְדֹף לְמַעַן תִחְיֶה וְיָרַשְתָ אֶת הָָארֶץ אֲשֶר ה' א -ֹלקֶיָך נתֵן לְָך' " בפסוקים אלו מלמדת התורה את האדם את השיטה שבה עליו לנקוט כדי להבטיח שישפוט את דרכיו ואת מעשיו באופן יעיל, וכך יוכל לשוב מדרכיו הרעים, והיא שבשעה שהוא מפשפש במעשיו במטרה לשוב בתשובה שלמה, לא יהיה משוחד עם עצמו לחשוב שכל מעשיו מתוקנים, ולא יטה את המשפט לטובת עצמו, אלא יהיה שופט הרודף צדק והמחויב שלא להכיר פנים, ואם יעשה כן אז מובטח לו שיירש את הארץ, ויזכה לטובה וברכה מאתו יתברך שמו ויתעלה, וזה נקרא מארי דחושבניא )ועיין בכה"ח סי' תר"ג ס"ק י"א(.
רדיפה אחרי זיכוי הרבים
על הפסוק 'צדק צדק תרדוף' שבפרשתינו כותב הרב חיד"א, שחייב אדם לרדוף כדי להציל אחרים מן החטא ולזכותם לשוב בתשובה שלמה, וז"ל )פני דוד עמ' קסו – דפוס ירושלים( "אפשר לפרש במה שהגדילו בזוהר שכר מזכי לחייביא דבעי למרדף בר נש למזכי לחייביא כמאן דרדיף בתר חייוי וכו', ואמרו חז"ל זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן, וז"ש צדק צדק כלומר לא סגי בצדקך לנפשך אלא צדק תרדוף להצדיק לחייבא, וזהו הכפל צדק צדק תרדוף, דייקא דבעי למדרף על דא למען תחיה חיים נצחיים, כי כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, וירשת את הארץ היא ארץ חיים אשר ה' אלקיך נותך לך בהוה כי כל שאתה מרבה זכויות אתה בונה בתים ועליות מרווחים בגן עדן כי אין הקב"ה מקפח שכר שיחה קלה והוא נותן תדיר חלק ירושתך בארץ חיים".
מאזני צדק
כל השנה אדם צריך לשקול את מצוותיו ואת עוונותיו במאזני הצדק, אבל בימים אלו ישקול אותם ביתר שאת ובדקדוק רב. גם מאזניים של יושר צריכים איזון וחומרא, למשל, אם מוכר ירקות או בשר, יוסיף מעט בסחורה שהוא מוכר כדי שהמשקל לא יחסר חלילה, ויוסיפו לו בשמים במידה כנגד מידה במשקל זכויותיו. ואני תמיד מזכיר לטובה את חכם אברהם בגדדי שכינו אותו "רבי אברהם רפואה שלמה", משום שהוא היה בקי בכל העשבים ובכל מיני סוגי התבלינים שהם לרפואה והיה לו חנות בשוק מחנה יהודה . וכיון שאת העשבים הרפואיים היה מוכר ביוקר, ומשקלו היה משקל מאזניים רגיל )של פעם( הוא היה מנקה כל כמה דקות את המשקל, וגם כשהשתמש במשקולת של חמש גרם, הוא היה מניח במשקולת שקית נייר, והיה מסביר כיון שסחורתו עולה ביוקר גם השקית חשובה, ולמעשה היה עושה כן כדי לדייק במשקל לטובת הלקוחות.
ר"ת אלול – רמז לתשובה ותפלה וצדקה
דורשי רשומות אמרו: "ומל ה אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך", ר"ת אלול )תשובה(. וכן "אני לדודי ודודי לי", ר"ת אלול )תפילה(, וכן "איש לרעהו ומתנות לאביונים", ר"ת אלול )צדקה( . רמז ל"תשובה ותפלה וצדקה" שצריכים להזדרז בהם בחודש זה.
" לדוד ה' אורי וישעי"
מנהג הספרדים לומר כל השנה לאחר תפילת שחרית את פרק כ"ז בתהלים "לדוד ה אורי וישעי" )עיין למנהגי החיד"א עמוד צ"ח(. והאשכנזים נוהגים לאומרו רק מר"ח אלול ועד הוש"ר )עיין מורה באצבע אות לז(.
בדיקת תפילין ומזוזות
אנשי מעשה נוהגין לבדוק בחדש זה תפילין ומזוזות שלהם ולתקן את הטעון תיקון. ובכלל, טוב לבדוק את המזוזות פעם בשלש שנים לפחות. ותלוי גם היכן נמצאת המזוזה, שאם היא במקום החשוף לפגעי מזג אויר יש לבודקה לעיתים תכופות יותר. גם את התפילין יבדוק פעם בשלש שנים כדי להיות בטוח שמניח תפילין כדין וכדת, אע"פ שמהדין לא חייב )עיין בשו"ע יו"ד סי רצ"א, ואעפ"כ נהגו להחמיר כאמור(.
לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים
אנו אומרים בסליחות "בן אדם מה לך נרדם וכו לך ה הצדקה ולנו בושת הפנים". כל שנה אנחנו מבקשים מחילה מהקב"ה ואנחנו מתביישים כי שוב אנו עושים מעשים לא טובים "ככלב שב על קיאו כסיל שונה באיולתו" )משלי כו, יא(, ואנו מבקשים מהקב"ה שיעשה עמנו צדקה וחסד ויקבל את תשובתנו – "כי ימינך פשוטה לקבל שבים". ובימים אלו הקב"ה קורא לנו לבא ולהתקרב אליו ולחזור בתשובה. בתחנון בימי שני וחמישי אנו אומרים "צעקנו בפינו חטאנו" אבל שקרנים אנחנו כי "פתלתול ועקש לבנו". וכתוב בתהלים )מזמור ע"ח( "ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו" )היינו שמשקרים( ולבם לא נכון עימו ולא נאמנו בבריתו )היינו משנים ומשקרים במצח נחושה(. ואעפ"כ אח"כ כתוב בפסוק ל"ח "והוא רחום יכפר עוון" וכו שאע"פ שאינו מכוון כראוי, כיון שגילה שרצונו לחזור בתשובה, זו כבר מעלה חשובה )ועיין מסכת תענית דף ח ע"א(. אנו אומרים בכל יום את המזמור )תהלים פד, ה( "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה". אומרים חז"ל, אם אדם בא ויושב בבית כנסת ולא עושה כלום – "אשרי יושבי ביתך", זו גם מעלה כי הוא יושב במקום קדושה וטהרה ומטבעו הוא יתעורר לתשובה ויתחיל ללמוד ולקיים מצוות. אבל יותר טוב שיבא לבית הכנסת וילמד איזה דבר.
בקשות בלשון ארמי שבסליחות
בסליחות ישנם כמה קטעים בלשון ארמי וטעם הדבר הוא לפי הסוד. ישתדל לומר במנין עשרה את הבקשות שהן בלשון ארמי כגון "מחי ומסי" וכו , "מרנא דבשמיא" וכו , ואם אי אפשר יאמרן גם ביחידות )עיין "תורה לשמה" ולכה"ח סי תקפ"א ס"ק כ"ו
י"ג מידות
הש"ץ אומר "ויעבור ה על פניו ויקרא" בקול רם ואח"כ כולם אומרים בקול רם "ה ה וכו . וישחה מעט כשאומר "ויעבור" ויזקוף כשאומר "ויקרא", וכשאומר "ה ה יטעים את ההפסק שבין ה , ה . ויאמר י"ג מידות במתינות וטוב למנותן באצבעותיו.
שות הרב הראשי סימן רל אמירת סליחות בחודש אלול לבני ישיבה
בישיבת ______ לומדים כמאה ושמונים בחורים, כ"י, רובם בני עדות המזרח.
התלבטתי בענין אמירת הסליחות בחודש אלול. מתוך עיון, הן בשו"ע או"ח סי' תקפ"א סע' א', בשע"ת, משנ"ב וכו', והן בתשובת הרב משה פיינשטיין באגרות משה או"ח ח"ב סי' ק"ה - לא מצאתי מקום להקל באמירת סליחות בשעות הערב לפני חצות.
אמירת סליחות בישיבה תיכונית, בשעות הבוקר המוקדמות או אחר חצות, גורמת לביטול תורה רב, הן בשל עייפות התלמידים, והן בשל שיבוש לוח הזמנים. אבקש ממעכ"ת לחוות דעתו הרחבה בנידון. יתכן ויש להבחין בין חודש אלול לבין עשרת ימי תשובה כדברי הרמב"ם.
קבלנו את מכתבך. במכתבך שאלת - כיצד לנהוג עם תלמידים מבני עדות המזרח בענין אמירת סליחות בחודש אלול.
נכון הוא מה שכתב כת"ר, שאין אומרים סליחות לפני חצות הלילה. ואמירת סליחות בשעות הבוקר המוקדמות או אחרי חצות זה מפריע ללימוד ומשבש את לוח הזמנים. אעפ"כ הנני מעתיק לך את לשונו של החיד"א בברכ"י סי' תקפ"א אות ו': "יותר טוב בימים אלו להרבות סליחות ותחנונים עם הציבור מללמוד. וכן ראיתי לקצת רבנים, שתמיד היו עסוקים בגופי הלכות ובחיבורים, ובחודש אלול היו מניחים קצת מסדרם ללמוד גרסא ותחנונים", עכ"ל. לפיכך, הייתי מייעץ לנהוג לומר סליחות אחה"צ לפני השקיעה1, או שיקומו כשלשת רבעי שעה לפני זמן התפילה בישיבה ויאמרו סליחות, למרות שזה יגרום לתלמידים ללכת לישון לפני הזמן הרגיל, עם כל זה מוטב שימעטו מעט מלימוד תורה ויאמרו סליחות כנהוג.
ויהי רצון שהקב"ה ישמע תפילתינו ונזכה לשנה טובה ומבורכת.
סימן קעו וידוי בין התקיעות בראש השנה, בחירת ישיבה
האם מותר לומר את הווידוי שבין התקיעות, הרי אמירת הווידוי מהווה הפסק בין התקיעות, ולכאורה היה צריך לברך פעם נוספת לפני התקיעות שלאחר הווידוי? לאחרונה סיימתי ללמוד את "ספר הלכה" ח"א וח"ב שחיבר הרב, מאד נהניתי מהם. רציתי לשאול: מתי ייצא לאור חלק ג' של ספר זה? תקוותי שספר זה יכלול גם את הלכות שבת החשובות ביותר לכל חלקי העם. ולבסוף, רציתי לקבל את עצתו של כבוד הרב בבעיה המעסיקה אותי מזה זמן רב והיא - באיזו ישיבה עדיף ללמוד? יש סוגים שונים של ישיבות, ומאוד קשה לי להחליט במה לבחור.
א. בענין הוידוי שבין התקיעות, הארכת והרחבת והבאת פוסקים ראשונים ואחרונים כיד ה' הטובה עליך1. וודאי שלא נעלם ממך מה שכתב ב"יביע אומר"2, וחלקו עליו הרה"ג יוסף אלישיב שליט"א והרה"ג בן ציון אבא שאול שליט"א בספרו "אור לציון"3.
ואנחנו על משמרתנו נעמודה, שכל דבר השייך לתקיעות אין בו דין הפסק4, וכיון שהתקיעות נועדו לעורר את האדם לתשובה, גם הוידוי הינו חלק מהתשובה5. ובר מן דין, לפי הזוה"ק6 התקיעות שלנו, תשר"ת ותר"ת, אינן מדין ספק אלא חלק מהחיוב. לכן, כיון שהתחיל בחיוב, אף שהפסיק, אינו צריך לחזור ולברך. וכ"ש כאן, שזה חלק מהחיוב והוידוי אף הוא חלק מהחיוב.
ב. בענין הל' שבת וספר הלכה ח"ג, ה' יעזרנו שיצא בקרוב. ג. בענין לימודיך, אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ7 תרתי משמע. מקום ממש ומקום לימוד. לפיכך, כל מקום שאתה יכול ללמוד בו, תראה ברכה בלימודיך ושם מקומך ללמוד.
באור פניך - הרבנית שמחה סבתו של הרב
הרב היה מרבה לספר על סבתו מצד אמו, הרבנית שמחה ע"ה, שהייתה גדולה מצד עצמה וגם מיוחסת מאוד למעלה בקודש. אמה, הרבנית פרחה ע"ה, הייתה אחות הבן איש חי, ואביה היה נכדו של הרב עבדאללה סומך ע"ה, מחבר הספרים "זבחי צדק", רבו של הבן איש חי.
הרבנית שמחה נישאה לחכם שאול צדקה, אחיו של חכם צדקה הזקן. בניהם, נטיעים נאמנים קודש הילולים: רבי יהודה צדקה, ראש ישיבת "פורת יוסף", רבי אליהו צדקה, הרבנית מזל, אמו של הרב, הרבנית סלחה, אשר נישאה לבנו של "כף החיים", והרבנית מסעודה בצרי.
ואת עלית על כולנה
הרבנית שמחה הייתה בת אחותו של מרן הבן איש חי, גדלה בביתו ולמדה את הליכותיו ואת פסיקותיו בהלכה. היא הייתה שואלת ממנו דבר קטן כגדול, לדעת את אשר יעשה ישראל. "כַאלי (הדוד שלי) פסק כך וכך", הייתה אומרת לרב, ומלמדת אותו את דברי הבן איש חי.
הרב היה מספר על צדקותה ולמדנותה, שהייתה ידענית עצומה בהלכה. אמר הרב: אשה בקיאה בהלכה כמוה לא ראיתי, וגם אנשים רבים בקיאים כמוה, לא ראיתי.
מכל הסיפורים שסיפר עליה הרב, ניכר שאישיותה השפיעה רבות על הרב, הן בדקדוקי הלכה למעשה והן בחומרות ובסייגים. הרב היה מעלה את זכרה בהערצה רבה. סדר לימודים קבוע היה לה בכל יום ויום, ובו גם קריאת "חוק לישראל".
חכמת נשים
אמר הרב, שהשאלה בספר רב פעלים חלק ג' סימן ל', האם מותר לאשה שאינה אוכלת אורז בפסח לבשל לבעלה אורז ביום טוב, נשאלה על-ידי הרבנית שמחה, והבן איש חי מביא בספרו את התשובה שענה לה.
הייתה בקיאה כל כך בהלכות מראות דמים, על-פי מה שקיבלה ולמדה מפי קודשו של הבן איש חי בעצמו, עד שבעל "כף החיים" היה שולח לשאול אותה בשאלות שהסתפק בהן בנושא זה, וממנה למד הרב הרבה מחכמתו בהלכות טהרה.
עוד סיפר הרב, ששאלה בחסידותה את הבן איש חי בענייני תיקוני נשמות, וביקשה לברר האם בכך שתברך בכוונה על תפוח אחד לפני כל התפוחים שבחנות, יועיל הדבר לתקן את הבירורים והנשמות שבכל התפוחים שבחנות. ענה לה הבן איש חי, שדווקא ניצוצות הפרי שאוכלים מתבררים, ולא תועיל הברכה לכולם.
בלילה, לפני שתפסו את הרב למעצר, חלמה שמכים את הרב ומצערים אותו, וכאשר באה מבוהלת בבוקר לשמוע מה אתו, שמעה שנעצר.
סלקא סילקא
סיפר הרב, שהייתה מדקדקת מאוד בכשרות המאכלים, ולקראת ראש השנה הייתה מאריכה מאוד בבדיקת הרוביא. את הסילקא הייתה בודקת ומבשלת בסיר נפרד. בליל ראש השנה הייתה מגישה את הסילקא לשולחן, אומרת "יהי רצון שיסתלקו אויבינו", ומייד מסלקת את הסילקא מן השולחן, בלי לטעום ממנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
