ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- פקודות הסותרות דין תורה
- ספריה
- ארץ ישראל ומדינת ישראל
- ארץ הצבי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"משאל עם" - ראה לעיל רקע לכרוזים יב, ל. המתח לפני הבחירות בכ"ט באייר עלה, אותן הבחירות שהביאו למהפך ולהתמנותו של מנחם בגין לראשות הממשלה. התחזקו הויכוחים בציבור על גורל ארץ-ישראל, ומפלגות השמאל בעיקר, הציעו לפתור ולהכריע את הויכוח על עתיד הארץ, ע"י משאל עם.
לד1
מכתב זה נתפרסם ב"תחומין" חלק ג עמ' 387.
לה
בכסלו ה'תשל"ח נענה נשיא מצרים, אנואר סדאת, שפתח בה'תשל"ד במלחמת יום-הכיפורים, לקריאתו של רה"מ מנחם בגין, ובא בהפתעה לירושלים. בנאומו של האורח בכנסת, הבהיר שהערבים לא יוותרו על זכותם על ירושלים, ועל זה, תגובת רבנו.
לו
כרוז זה בא בעקבות תכנית שלום של בגין, כפי שהציג אותה לפני נשיא ארה"ב, ג'ימי קרטר. בשובו נודעה בארץ, ובה מתן אוטונומיה, מינהל עצמי, לעיריות הערביות. רבנו התנגד גם לכל שותפות, כשהסכמתנו באה מתוך עמדה של חולשה.
שלום קטיעא, רמז ללשון תורה: ונתתי לו את בריתי שלום, במדבר כה ; יב. כשהוי"ו אינה שלמה אלא קטועה, רמז לשלום שניתן לפנחס שאינו שלום מלא, שלם (קדושין סו:). וכן לענינינו, בהעדר עוז אין לדבר על שלום עם שכנינו.
לז
אנטומיה - חכמת ניתוח גוף החי, בד"כ האדם, לאיברים וגידים השונים. כך לעג רבנו לתכנית הממשלה למתן אוטונמיה=ממשל עצמי. כי לפי צליל המילה ומהותה, זאת תכנית לניתוח, אנטומיה, של ארץ-ישראל. (כך גם לקמן בכרוזים: לח, מג, מד, מט, נ.)
לח
על רקע השמועות על נכונות הממשלה לוותר על אדמות סיני, בא כרוז זה.
לט
החשש שמא תמשיך הממשלה לוותר על זכותנו להתנחל, ותגביל את ההתנחלויות הקיימות, היה רקע לכרוז זה.
מ
"עִם שובנו הביתה" - הכוונה לשיבה לחלקי ארץ ישראל שכבשנו במהלך מלחמת ששת הימים.
"הודענו אל כל עם ישראל" - במעמד ליד הכותל, כח באייר, הוא ומו"ר הרב הנזיר רבי דוד כהן, "קול צופייך" ה'תשל"ג, עמ' קכט, "נזיר אחיו" ח"א, עמ' שח, "במערכה הציבורית", עמ' סח-סט.
מב
המאבק על זכות ההתנחלות ביהודה ושומרון נמשך גם עם שרי הליכוד ושותפיהם לקואליציה, למרות ההבטחות לתמיכה בנידון, שניתנו על-ידם לפני הבחירות. גם הדרישה החוזרת ונשנית, בין מצד הממשלה, ובין מצד האופוזיציה, לקיום משאל-עם על ויתורים על חלקי ארצנו תמורת הסכמי שלום עם אויבינו, היו רקע לכרוז הזה.
מג
"בן ארבעים לבינה". אבות ה ; כה. מכח האסוסיאציה לפרשת השבוע, פ' שלח לך, ובה סיפור המרגלים שנענשו שנה כנגד יום, ובסך-הכל ארבעים שנות נדידה במדבר, באה ההתראה לא למעול ברצון ד' לתת לנו ארץ חמדה.
מד
גם כרוז זה בא מכח פרשת המרגלים, אליהם קראו יהושע בן-נון וכלב בן יפונה: בד' אל מרודו! במדבר יד ; ט. כי יש להתחזק למען ארץ ישראל, כנאמנים להבטחת ד' לאבותינו ולנו.
מה
ברקע ההכנות לועידת "קמפ-דיויד". נשיא ארה"ב, ג'ימי קרטר, זימן את ראש-הממשלה מנחם בגין, את שר החוץ משה דיין, ואת שר הביטחון עזר וייצמן, ופקידים מנהליים, יחד עם נשיא מצרים, אנואר סדאת ומשלחתו, למחנה צבאי מרוחק ומבודד. המטרה היתה לסכם את תכנית הנסיגה מסיני, ומתן אוטונומיה לערביי יהודה ושומרון. בין כללי המפגש היה, כי אין לעזוב את המקום כל עוד שאין סיכום, ולכן נוצר מראש לחץ פסיכולוגי חזק על באי הכנס, לעשות ויתורים, כדי לחזור ולשוב הביתה. ואמנם, הסיכומים שם היו ליסוד התהליך של יציאתנו מסיני ולמדיניות הממשלות הבאות, ביחס ליש"ע והגולן.
הציטוט מ"חסד לאברהם" - ראה "להלכות ציבור" כרוז קע.
מו
כרוז זה כתב רבנו במהלך ועידת "קמפ-דיויד" שהתקיימה בימים ד עד טז באלול, ובמוקדו ההכרזה כי כל בגידה בזכותנו על ארץ ישראל, מסיני ועד חמת של הירדן, בטלה ומבוטלת.
מז
האופי של הסתגרות ובדידות, ואף של שטיפת מֹח ב"קמפ-דיויד", עורר אצל רבנו תחושה של עבדות לגורמי חוץ. לכן, יומיים אחרי סיום הועידה, מצא רבנו לנכון לברך על היציאה מעבדות לחרות, ולחזור על הודעתו, כי כל ההסכמים שהושגו שם, בטלים ומבוטלים.
מח
"לא שררות". לפי מסכת הוריות דף י., ורש"י שם. התגובה הציונית של הסכם "קמפ-דיויד" היתה ההתנחלות בחווארה, שם נמצא היום הישוב תל-חיים (איתמר), לא רחוק משכם. אחרי החתימה על הסכם זה, יצא רבנו בתוקף כנגד ממשלת בגין, אך עדיין קיוה שהממשלה תחזור בה, ותעזוב את פגימותיה. אך עזר וייצמן, שר הבטחון, הורה אישית, על פירוק בכח של ההתנחלות. פירוט על כך עיין "גוש אמונים" מאת גרשון שפט, עמ' 344.
מט
החברים אליהם פנה רבנו היו חברי קבוצה שהתארגנה בעקבות "קמפ-דיויד" לבלימת הנסיגה ולמען עשייה ציונית, ועמדה מכאן ואילך בקשר עם רבנו לתיאום פעילותה עימו: פ' עזרא זוהר, רופא ולשעבר קצין רפואה ראשי; פ' יובל נאמן, מומחה לחכניות גרעין, ואח"כ יו"ר התחיה; הרב חיים דרוקמן, תלמיד רבנו, ראש ישיבת אור עציון, ח"כ וסגן שר הדתות; גאולה כהן, קריינית רדיו באצ"ל, סופרת וח"כ מהתחיה; צבי שילוח, סופר ומפעילי מחנה הימין; יגאל הורוביץ, תעשיין ואח"כ שר האוצר; משה שמיר, סופר וממייסדי תנועת "ארץ ישראל השלמה"; משה טבנקין, מותיקי ההתיישבות, חבר קבוץ עין חרוד, מהחוג הרעיוני "עין ורד", ונודע בפעילותו למען ארץ ישראל.
במקביל ובהמשך לכינוס עין-ורד, כ"ד בניסן ה'תשל"ו, שם הזדהו חלוצים ותיקים מההתישבות העובדת עם חובת ההתנחלות ביהודה ובשומרון, ראה רבנו חובה לעצמו לחזור ולשנן את יסודות שיטתו. הרוח החיה מאחורי התארגנות חוג עין ורד, ע"ש המושב בו התכנסו, היו האחים ר' חיים ור' יעקב כ"ץ, אליהם פנה רבנו, ובפקודתו ובברכתו הצליחו. ראה בספרו של גרשון שפט, "גוש אמונים", עמ' 242-248, ובספר "במערכה הציבורית", עמ' קיז.
נ
תחושת רבנו כי המצב מתדרדר, חייבה אותו לעורר ע"י קול קורא זה ואחרים, ולמחות פעם נוספת.
"ולא נתון לניתוחים". רמז לתכנית האוטונומיה שהיא אנטומיה. הכשלונות להתנחל באיזור שכם, והישיבה הממושכת במחנה קדום, הורידו את המוראל, ועוררו למחשבה כי גם ממשלת בגין החדשה אינה טובה מקודמתה.
נא
סוף סוף נמצא מקום עבור גרעין אלון מורה, ליד הכפר רוג'ייב, בחלקו על אדמות מדינה ובחלקו על אדמה פרטית. הערבים עתרו לבג"ץ, ושר הבטחון, וייצמן, תמך בהם!!! על האוירה הזאת של חולשה ומיעוט הכרה בזכותנו על הארץ, דברי רבנו.
נג
בחודש סיון התנחל גרעין "אלון מורה" מחדש בחווארה (ראה רקע לכרוז מח), ורבנו תמך מיד בנסיון זה לחדש את מצות ישוב ארץ ישראל בלב השומרון.
נה
החלטת בית משפט לפנות את המתנחלים מחווארה על פי הנימוק כי אלו אדמות של כיבוש שלא כדין על פי האמנה הבינלאומית, הביאה לתגובתו החריפה של רבנו. הוא שולל את הביטוי כיבוש ביחס לאחיזתנו המחודשת ביהודה ושומרון, כדברי שמעון החשמונאי: "לא ארץ נכריה לקחנו, כי אם נחלת אבותינו", מכבים א, טו, לג. המונח כיבוש מבטא לדעתו השתלטות שלא כדין, על שטחים של מדינה שכנה, אך לא לגבי עצמנו, כשחזרנו הביתה, לארץ אבותינו.
לאחר החלטת בית המשפט, השתדלה הממשלה, ובמיוחד באמצעות השר אריאל שרון, למצוא מקום חלופי. במהרה איתרו מקום מתאים על הר כביר, מזרחית לשכם. שם התנחל חלק ניכר של גרעין "אלון מורה", ושם זכו סופית לבנות את ביתם, הלא הוא הישוב אלון מורה, יבנה ויכונן בב"א.
נח-נט
שני הכרוזים נכתבו כחודשיים לפני הסתלקות רבנו, בי"ד באדר, פורים דפרזים ה'תשמ"ב. היו אלה דברי עידוד למתישבי ימית, אליה זרמו מאות ואלפים, כדי למחות על הכוונה להביא לחורבנה, ולגירוש תושביה, שאמנם יצאה לפועל בסוף, בחודש ניסן באותה שנה. אך דברי רבנו יעמדו לנס ולמופת באהבתו את הארץ ובית ישראל "המתחזקים ציונה בע"ה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
