ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
יהודי ארביל קיבלו את פניהם. ראש הקהילה היהודית של קוי-סינז'ק, סלח מושקה, הודיע בצער לראש קהילת ארביל, סלח יוסף נורי, כי השאירו שני ספרי תורה בקוי-סינז'ק מפני שלא יכלו לשלם את השוחד שנתבע מהם, והתחנן שיצילו אותם.
לאחר תפילת ערבית אמר נורי לאנשיו: "רבותיי, יהודי קוי-סינז'ק הותירו שני ספרי תורה בעירם. לא נזוז מארביל עד שנביאם! מי מתנדב ללכת לקוי-סינז'ק למרות הסיכון הגדול?".
משה עמרם הצביע.
נורי אמר: "צריך עוד אחד שיצטרף אליך".
איש לא התנדב.
"אדוני", אמר משה, "אקח למשימה את בן אחותי, אהרון אליהו".
לבסוף צורף אליהם גם שאול קורסה.
למחרת נרשמו כל היהודים מקוי-סינז'ק לנסיעה ברכבת לבגדד ומשם לישראל. נורי אמר למשה: "אל תדאג לכך שלא תוכלו לנסוע עמם. אדאג לכם כשתחזרו ממשימתכם".
למחרת השיג נורי מכתב מראש עיריית ארביל המבקש מראש עיריית קוי-סינז'ק למסור את ספרי התורה למשה.
בבוקר נסעו השלושה עם המכתב למשימתם. אחר הצהריים הגיעו לקוי-סינז'ק והלכו לתחנת המשטרה, שם פגשו את המפקד התורן, שהסביר להם כיצד להגיע לבית מפקד התחנה. כשהגיעו הצדיע משה למפקד ומסר לו את המכתב. המפקד קרא והבטיח להגן עליהם בלילה, והוסיף שיבואו למחרת בשמונה בבוקר ללשכתו.
השלושה התגוררו בערב במלון. בלילה נכנס לפתע למלון אדם גבוה שהיה לבוש ככורדי וחמוש באקדח. משה חשד שהוא בא להורגם. האיש שאל את בעל בית המלון: "איפה היהודים?", ובעל בית המלון הפנה אותו אליהם.
האיש ניגש אל השלושה ושאל: "מי אתם?".
"אנחנו יהודים מארביל", החל משה לספר את מטרת בואם.
האיש שמע את סיפורם ואמר: "אני אחראי לכך שהספרים יגיעו לידיכם, ואם מפקד התחנה לא יחזיר לכם, אני אהרוג אותו!".
"מה שמך?", שאל משה.
"אאו-רחמן, בנו של חמדארה, ראש השבט הכורדי בקוי-סינז'ק".
האיש ביקש שיטיילו עמו בעיר. למרות פחדם הסכימו לבוא, פרט לשאול המבוגר שנשאר במלון. האיש הלך עמם בשכונות היהודים, והם ראו בתי כנסת, בתים וחנויות שוממים, שהעידו על כך שכל היהודים נמלטו. הם שתו עמו תה בבית קפה ושוחחו, והתברר שלפניהם אוהב ישראל.
אאו-רחמן שם ליבו לכך שלידם יושב ערבי שמקשיב לשיחתם. הוא צעק עליו ואיים בנשקו, והערבי ברח. בתום ישיבתם בירכם האיש בלילה טוב והשניים חזרו למלון.
בבוקר נפגשו השליחים שוב בבית הקפה עם אאו-רחמן. הוא אמר שיחכה להם בבית המלון, ואם לא יחזרו לשם עם ספרי התורה הוא יטפל בעניין. הם ממש הרגישו שהוא מלאך שמגן עליהם.
מבית הקפה יצאו השלושה ללשכת מפקד תחנת המשטרה. המפקד אמר למשה: "יהודי קוי-סינז'ק שיקרו באומרם שביקשתי שוחד תמורת הספרים. חוץ מזה הספרים שייכים ליהודי קוי-סינז'ק, ואילו אתם מארביל. מה זכותכם לקבלם?".
"התורה לא ניתנה רק ליהודי קוי-סינז'ק", אמר משה, "אלא לכל העם היהודי. לכן אבקש שכיהודים נקבל את ספרי התורה".
המפקד שאל את ידידו שישב לידו: "מה דעתך על דבריו?".
"הוא ממזר גדול", ענה ידידו.
"האם ניתן לו את ספרי התורה?", שאל המפקד.
היה ברור שהחבר יענה בשלילה, אך לתדהמתם הוא אמר: "משה עמרם הזה צודק. הספרים האלה שייכים לכל העם היהודי. תן לו אותם".
"שכנעת אותי", אמר המפקד, ואז יצא ואמר לשוטריו: "תנו להם את ספרי התורה, ותגנו עליהם עד שיחזרו לארביל".
השלושה יצאו מהתחנה והלכו לאאו-רחמן כדי לבשר לו את הבשורה ולהודות לו.
למחרת עלו לאוטובוס עם ספרי התורה בליווי שוטרים בדרך לארביל. הם ישבו באוטובוס מאחור. מלפנים ישבו מוסלמים שהחלו לקללם ואיימו להורגם, והם לא השיבו דבר. כאשר האוטובוס עצר להפסקה, כולם ירדו לשתות ושלושת היהודים נותרו בפנים בפחד נורא.
"גם אני ארד", אמר משה לחבריו, שחרדו לגורלו. משה ירד, ישב בבית הקפה עם השוטרים, קנה להם אוכל, תה וסיגריות ואמר: "תראו איך הם מקללים אותנו ומאיימים להרוג אותנו".
"אל תדאג", ענו השוטרים, "הכול יסתדר".
בתום החנייה כולם חזרו לאוטובוס, ושוב החלו המוסלמים לאיים על היהודים.
השוטרים אמרו להם: "מי שידבר נוציא לו את העיניים!".
פחד השוטרים נפל על המאיימים.
לבסוף הגיעו השליחים לארביל עם ספרי התורה.
בתחנת האוטובוס של העיר חיכו להם נורי ואנשיו. נורי שאל את משה: "איך הצלחתם במצווה העצומה הזאת להביא את ספרי התורה?".
משה עמרם סיפר לו איך ההשגחה ליוותה אותם בכל צעד ושעל, איך מלאכי שרת הופיעו בכל פעם וניצחו את מלאכי החבלה, ונורי ענה: "המצווה הגדולה שעשיתם צריכה להירשם בספרי ההיסטוריה".
משה וחבריו הותירו בידי נורי את ספרי התורה שהצילו, ומשם המשיכו לבגדד כדי לעלות על המטוס למדינת ישראל.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
