ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- פקודות הסותרות דין תורה
- ספריה
- ארץ ישראל ומדינת ישראל
- ארץ הצבי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"הממשלה משועבדת אל העם" - מכללי היסוד של משטר דמוקראטי, וכהצהרת הנאמנות של השרים בכניסתם לתפקידם.
"פטפוטי שרים" - בענין הצורך לוותר על חלקים מארץ ישראל.
"בעל הגוֹיָה" - הכוונה לשר החוץ של אמריקה, ד"ר הנרי קיסינג'ר שנשא אשה נכריה כשנתיים לפני כן. (מכונה כך ואחרת ע"י רבנו: לקמן יא, טו, יט, כד, כו, כט, חלק ממשלת-מיעוט, ח.) קיסינג'ר פעל, כמוזכר, להשגת שביתת נשק והפרדת הכחות בסיני ובגולן, והפעיל את מלוא משקלו לויתורים נוספים מצד ישראל. ועיין בספר "במערכה הציבורית", עמ' קו, קיב.
"הממשלה הכושלת" - ממשלת המעבר של גולדה לאחר שהתפטרה (יט בניסן - יג בסיון ה'תשל"ד).
י
כרוז זה הוציא רבנו כחודש וחצי לאחר שנכנס יצחק רבין לתפקיד ראש הממשלה.
"תחום מושב": כמו שהיה בימי שלטון הצארים האחרונים, שטח אליו הוצמדה האוכלוסיה היהודית, ללא זכות להתישב בחלקי רוסיה האחרים. (על ביטוי זה חוזר גם לקמן, קריאות: כג, כח, לט.) רבנו כתב כרוז זה אחרי נסיון ההתנחלות הראשון בשומרון, בו השתתף בעצמו, וכן אריאל שרון וגאולה כהן, בט"ו בסיון ה'תשל"ד. לכן כותב: "ואנחנו מצווים להתנחל, ונתנחל, לכל מלוא רוחב ארץ מולדתנו וכו'". ועיין "הקץ הדוחק", מאת יוסף ברמסון, עמודים 205-207. וכן "במערכה הציבורית", עמ' קו-קז, ובספר "אחים יקרים" מאת חגי סגל, עמ' 28-30, ובספר "גוש-אמונים" מאת גרשון שפט, עמוד 64 ואילך.
יא
בו' באב ה'תשל"ד הגיעו מאות צעירים לתחנת רכבת עזובה במרכז השומרון, לסבסטיה, בנסיון להתנחל שם. אך במהרה פונו משם, ועל רקע זה, הכרוז של רבנו.
יב
תגובתו של רבנו לרעיון של הכרעה דמוקרטית כביכול, באמצעות משאל עם. אף ששיטה זו מקובלת בכמה מדינות, כמו בשוויץ, התנגד לה רבנו בכל תוקף. (ראה גם לקמן כרוזים יד, ל, לד, מב.) ועיין בענין משאל עם בקובץ "התורה והמדינה", חלק ו, עמ' רפט-רצב, מאמרו של הרב א. ולדינברג, מובא (באופן חלקי) גם בחוברת "תורה ודמוקרטיה" מאת הרב יוסף ברמסון, עמ' 23.
יד
רבים התלבטו בשאלת השואל הזה: מה עדיף על מה, להתמסר לחינוך, או להתנחלות? תשובת רבנו ברורה, מצות השעה הזאת: התנחלות, שהיא עדיפה על כל מצות חינוך.
טו
גם אחרי הצטרפות המפד"ל לממשלת רבין, ביד במרחשון ה'תשל"ה, המשיך רבנו לתקוף את הממשלה, בעיקר בנימוק של הפקרת ארץ-ישראל לידי אויביה.
טז
"חומת-פלדותינו". רבנו ראה בהתנגדות של הצעירים, בעלי הרצון העז ומסירות-הנפש על זכותינו על הארץ, כעין חומת פלדה, שלא ניתן להזיזה, וכן בכרוז הקודם.
"הפוסעים על ראשי עם קודש" - ביטוי זה ע"פ יבמות קה:, כשהכוונה לאלו המזלזלים בעם בצורה קשה.
"לא תתן להם לנכרים חניה בקרקע". ע"פ הפסוק "לא תחנם", דברים ז ; ב, כאחד הביאורים בגמרא, עבודה זרה דף כ., וכפסק הרמב"ם, הל' עבודה זרה י ; ד.
יז
סעיף ב. "ולא גרשנו אותם". ראה לעיל רקע לכרוז ב, סעיף ב. בתשובת רבנו הדים לויכוח הציבורי העוסק בצדדים מוסריים - כגון גירוש בכח, וכן בחינות הלכתיות של ההתנחלות בארצנו, כמו בסעיף ה, "הנאת עצמם", ועיין בנידון, לעיל רקע לכרוז ה.
יט
מוטה גור כרמטכ"ל, הביע את דעתו שאין לסגת מהחלקים שכבשנו במלחמת ששת הימים. חשיבות הבעת דעתו זאת, למרות נכונות בממשלה לוויתורים לקיסינג'ר ולערבים, כי אין לסגת ושיש לשמור על שלמות הארץ, זיכתה אותו להערכת רבנו ("להלכות ציבור" כרוז ס). זאת בנוסף לעברו הצבאי המרשים, כשנקודת השיא היתה בכיבוש הר הבית, כשהוא, כמפקד חטיבת הצנחנים כבש את העיר העתיקה, במלחמת ששת הימים. חודשיים לאחר מכתב החיזוק, כתב לו רבנו גם מכתב זה.
כ
מתוך "שיחות הרב צבי יהודה", הוספות לחוברת מס' 25.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
