ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלגרה בת רחל שתחי'
בישיבת מרכז הרב אצל מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל 1 , לא עסקו במופתים, ולא הלכו לבקש סגולות וברכות מרבנים. כמובן שיש מקום לתפילה ולברכה של תלמידי החכמים גדולים בתורה, ובמקום שיש גדלות בתורה ממילא יש סיעתא דשמיא והשגחה מיוחדת הנובעת מכחה הרוחני של התורה שיש לת"ח, אבל זה איננו כח עצמי של מופתים.
מסופר על הגאון מוילנא זצ"ל, שהמופתים התגלגלו מתחת לשולחנו אך לא טרח איש להרימם מפני ביטול תורה. ניתן ללמוד מאמירה זו, שכאשר יש במופת לימוד כלשהו אזי כדאי להתבונן בו, אבל אם לא - אין בזה ערך כלל.
באופן כללי, יש לומר שככל שיש יותר גדלות של תורה ושל אמונה שלמה כך עוסקים פחות בעניינים אלו, וכשיש עניות של תורה עוסקים יותר בסגולות וברכות, מופתים וקמיעות, וישנה נהירה גדולה יותר אל העניינים הללו. זהו דבר שאנו רואים במציאות, אין זה מקרה. לאדם יש השתוקקות לרוחניות, לדברים שמעבר למציאות החומרית. יש לו צמאון לאל חי, ולקרבת אלוקים. כאשר עוסק האדם בתורה וחש שהיא המקור בו הוא מרווה את צמאונו, איננו נזקק עוד ללכת לבעלי מופתים ופונה ישר אל אביו שבשמים שהכל ממנו בא. אולם כאשר יש עניות של תורה ואמונה, אז נזקק האדם לבעלי אותות ומופתים. שם מוצא האדם את מזונו הרוחני, כיוון שלא מצא אותו בלימוד התורה. הוא לא רואה רוחניות בגדלות של תורה במובן המלא של המילה, מרגיש בצורך במופתים, הבזקים רוחניים חזקים, כדי לחזק את אמונתו. זהו שאמרו "אותות ומופתים באדמת בני חם" - במקום חשוך שאין בו גדלות של תורה, שם צריך את אותם ההבזקים הרוחניים. אולם, אדם המלא בתורה, והיא הצינור הרוחני המרכזי והגדול דרכו הוא מתמלא בקרבת אלוקים, אינו מרגיש צורך במופתים.
צריך עוד לדעת, שכוחות של ראייה רוחנית קיימים לא רק אצל אנשי תורה ותלמידי חכמים אלא, להבדיל, אפילו אצל גויים. אולם אין אלו דברים מדודים, שהרי אין זו נבואה, אלא ראיה כללית שפעמים שהיא אמיתית, אך לא כדאי להזדקק לה, שכן יכולה היא גם להזיק.
מעשה בר' זושא מגדולי החסידות, שהיה לו חסיד שהתקשר אליו בכל הנוגע בהדרכות בעבודת ה', ואף היה נותן לו את פדיונותיו. באחת הפעמים בא אותו חסיד לביתו של הרב והוא איננו. שאל את אשתו של ר' זושא היכן נמצא הרב, ואמרה שר' זושא הלך אצל רבו, המגיד ממזריטש. התפלא האיש שלר' זושא רבו יש רב ואמר, עד שאני הולך לתלמיד אלך לרב. מאז שהחל ללכת למגיד התחיל להפסיד בכל עניניו. בא החסיד ושאל את ר' זושא: למה כשהלכתי אצלך הצלחתי, וכשהתחלתי ללכת אצל רבך, שהוא גדול ממך, התחלתי להפסיד? אמר לו ר' זושא: אומר לך. כשלא חפשת את הרב הטוב ביותר לתת לו את פדיונותיך, אף הקב"ה לא בדק אחריך לראות אם אתה האדם השלם והטוב. אבל כשחיפשת את הרב הטוב ביותר לתת לו את פדיונותיך, הקב"ה בדק אף הוא אם אתה האדם השלם והטוב ביותר לתת לו את ברכתו.
במעשיה זו ישנו רעיון מוסרי עמוק. אדם, שיש לו רב שמכיר אותו ומכוין ומדריך אותו בעבודת ה', זוכה אותו אדם לברכת שמים. אולם, אם האדם לא מחובר אל הרב והולך אליו כדי לקבל ברכה בלבד, בלא רצון לעבור שינוי ולהתקדם - גם הקב"ה בודק אותו.
כל היסורים באים על האדם כדי לתקן אותו, ולכוון אותו בעבודת ה'. כאשר האדם הולך לרב שלא מכיר אותו, והרב אומר לו לומר מספר פרקי תהילים, להדליק נר נשמה וכדו', אולי יש כאן תיקון בשבילו ואולי לא, שהרי אין זו נבואה. לא זו הדרך שבה האדם צריך להתמודד עם היסורים שבאים עליו. אמנם, אדם שלא מחובר לתורה במלוא גדלותה, והקשר שלו לרבנים ולברכות ממלא את עולמו הרוחני, אנחנו לא ננתקו מקשר כזה. אבל צריך לדעת, שהצינור המרכזי לדבקות הוא דרך לימוד התורה והקשר לרב המדריכו בדרכי עבודת ה'. זו הדרך לאנשי תורה, שהיא הדרך היותר שלמה בעבודת ה'.
לאחר שדנו בשאלה מהי התיחסותינו הנכונה לברכות ובקשת רפואות מרבנים, נמשיך ונעסוק בהקשר זה בתופעת הסגולות והקמיעות. אין זה מומלץ ללכת ולבקש סגולות וקמיעות למרות שפעמים שיש בהם תשובות ממשיות לבעיות. זו לא הדרך בה התורה בחרה. דרך זו לא מופיעה בכל התורה שבע"פ ושבכתב, ופעמים שאין בסגולות הללו ממש, וזו אינה אלא אחיזת עינים. על פי הרמב"ם, למשל, זהו עניין פסיכולוגי בלבד. אמנם, גם אם נאמר שיש בהן ממש, זו אינה הדרך, ועל כך אומרים חז"ל כי כאשר באים לאדם יסורים הוא צריך לפשפש ולמשמש במעשים, לבדוק את הדרכים בהם הלך, לתקנם ולהתעלות בעבודת ה'. לא לעשות קיצורי דרך של סגולות ומופתים, אלא תקון רוחני ויסודי.
על כך מסופר בסיפורי חסידים הסיפור הבא: כפרי אחד שכר לבנו מלמד צדיק. כשהתברר לכפרי שהמלמד הוא צדיק נסתר בקשו שילמדו את שיחת העופות. בתחילה, סירב המלמד והתחמק, אולם הכפרי התעקש ואיים שיגלה את סודו שהוא צדיק נסתר. לבסוף נעתר המלמד ללמדו את שיחת הציפורים, והיה הכפרי הולך לשוק ושומע את הציפורים אומרות "מי שיקנה היום קמח ירויח" ולמחרת עוד הפעם "מי שימכור היום חיטה ירויח", וכן הלאה. כך היה הכפרי הולך ומצליח בזכות הציפורים. יום אחד שמע הכפרי את הציפורים אומרות, בעוד שלושים יום אדם זה ימות. נבהל הכפרי, פנה למלמד ושאלו מה לעשות. השיב לו המלמד: אמרתי לך שלא כדאי שתלמד את שיחת הציפורים, אם היית מפסיד פה ושם ולא פועל על פי דברי הציפורים גם עכשיו לא היית מת, אולם כעת אין מה לעשות.
יש בזה רעיון גדול, "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". אם יש לאדם צרה - אין זה אלא לטובה. הוא צריך להתמודד איתה וללמוד כיצד לתקן את מעשיו. אולם, כאשר הוא עוקף ומוצא סגולה להצלחה אין הדבר אומר שהוא פתר את הבעיה האמיתית. גם במקום שהסגולה הצליחה (ובהרבה מקומות אין זה דבר אמיתי כלל אלא אחיזת עינים), אפשר שזהו פתרון חלקי, אך כאשר לא פותר האדם את הבעיה מיסודה היא תתפרץ ותתעורר מכיוון אחר.
לסיכום: הדרך השלימה בעבודת ה' היא דרך לימוד התורה, על ידי התקשרות לתורה ולתלמידי חכמים המדריכים בה. ככל שיש יותר גדלות של תורה, פחות ופחות מתעסקים בענייני סגולות ומופתים ועל כן צריך האדם להיות מחובר לרב שמדריכו בעבודת ה', וזהו מקור הברכה שלו. אולם, אם באים לאדם יסורים והוא רוצה לעקוף אותם באמצעות סגולות וקמיעות, בזה איננו פותר את הבעיה היסודית והשורשית שיכולה להתעורר במקום אחר.
^ 1. בנו של מרן הרב זצ"ל שהיה תלמידו של הנציב מוולוזין, ראש ישיבת וולוזין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
