ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
וזה לשונו: "שעל ידי מצוה זאת של נדרים רואים ומבינים גודל עוצם כוח הדיבור וכו', כגון שאוסר עליו דבר המותר בפיו, אזי תיכף נאסר עליו הדבר המותר באיסור תורה. והוא פלאי, הלא באמת זה הדבר אין בו שום איסור בשורשו, ואף על פי כן, תיכף כשאומר בפיו שיאסר עליו הדבר אפילו בלא הזכרת ה', נאסר עליו תיכף באיסור חמור מן התורה".
אך על פי דברים אלו קשה להבין את המשנה בנדרים (ט, ט): "פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו. אומרים לו, אילו היית יודע שלמחר אומרין עליך כך היא ויסתו של פלוני, מגרש את נשיו, ועל בנותיך יהיו אומרין בנות גרושות הן, מה ראתה אמן של אלו להתגרש, ואמר, אילו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר, הרי זה מותר".
המשנה מסבירה שהעיקרון על פיו מתירים לאדם את נדרו, הוא לברר האם היה רוצה בנדר למרות השלכותיו. כלומר, אם משום ידיעת תוצאות הנדר הוא לא היה רוצה לנדור, הרי שהחכם יכול להתיר בזה את נדרו.
ונשאלת השאלה, איך יכול אדם להחזיר את אשתו אליו לאחר שנדר שהיא אסורה לו, הרי זה נדר, ולמדנו שהנדר גורם שינוי מהותי בחיים. ועוד, מפליא הדבר איך נדר מתבטל כולו אם אומר האדם שלא ידע מראש על השלכותיו, לכאורה הנדר מצטייר כדבר קל ופשוט שאפשר לבטלו בהינף יד.
אלא, שכאן טמונה הבנה יסודית במהות הנדרים. עיקר עניין הנדרים הוא גילוי רצונו של האדם והבאתו מתוכו ופנימיותו לכדי ביטוי ממשי, זאת משמעותו של הנדר. לפיכך, פשוט הדבר שבלי רצון אמתי לא שייך לנדור, כל הנדר נובע מתוך הרצון.
וזהו החידוש שעל פיו נבין את המשנה בנדרים, הרצון שלי הוא הקובע, אם היה ידוע לי אז מה יהיו ההשלכות לנדר לא הייתי רוצה לנדור. אם בשעת הנדר היתה לי דרך לראות מה יהיה בעוד עשרים שנה, שהבנות שלי יגיעו לפרקן למצוא זיווג, ושעצם הנדר ירחיק מבנותיי את האפשרות להקים בית בישראל, הרי בוודאי שלא הייתי נודר. כי איזה אבא רוצה ברעת בנותיו.
למדים אנו ממשנה זו עצה גדולה וחשובה בעבודת ה'. האדם יכול על ידי כוח הרצון שלו לשנות את העבר. אם אחרי העבירה הוא מבין מה שגרם ופגם, יכול מתוך כך להיכנס לייאוש ולחשוב שהכול אבוד ואין אפשרות להתקדם הלאה, כי אין איך לתקן את מה שהיה. הרי כשעבר עבירה, יצר ח"ו במהות שלו מציאות של חטא, של טומאה ושל חילול ה', כמו שכתוב "וַתְּהִי עֲוֹנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם" (יחזקאל לב, כז), כמו הנדר שקובע מציאות חדשה.
אך ממשנה זו התחדש לנו מה היא כוחה של התשובה ומה גדלה ונשגבה מעלת הרצון, שעל ידו יכולים לעקור את העבר, לשנות את המציאות, ולאפשר לאדם להרים את עצמו לעבודת ה'.
אדם בא לפני ריבונו של עולם, ואומר לו: "אבא, אם היית מראה לי בשעת החטא מה יהיו ההשלכות של החטא וכמה זה ירחיק אותי ממך, לא הייתי חוטא, לא הייתי רוצה לחטוא. אבא, אם הייתי יודע אז את מה שהווה עכשיו, כמה שאני רחוק ממך וכמה אני מרגיש רע עם עצמי והחטא טימא וטמטם אותי עד שאין לי חשק ללמוד ולהתפלל, ואני לא מצליח להבין את התורה ולהתרכז בה בעת הלימוד, לא הייתי חוטא, לא הייתי רוצה לחטוא, כי איזה אדם רוצה שיהיה לו רע וחשוך בחיים".
וכך האדם מרחיב את דבריו לפני ה' יתברך אב הרחמים: "אבא, יצר הרע שיקר לי, ו'אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' (סוטה ג, ע"א). אם הייתי יודע מה יהיו התוצאות ומה יהיה נעשה מהחטא, לא הייתי חוטא, לא הייתי רוצה שום קשר עם החטא". וכמו שלמדנו במשנה שחז"ל התירו לו את הנדר, כך הקב"ה מתרצה לתשובתו של האדם ומשיב לו סלחתי, עוקר את החטא משורשו ונחשב לו כאילו לא חטא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
