ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
ובכל זאת, לצערנו, בעיני רבים בעם ישראל, יש עיר אחת שמהווה לה 'קונטרה' ומהווה כביכול 'עיר בירה' של זרם תרבותי הפוך, הלא היא תל – אביב.
עם יד על הלב, למרות מחאותינו בעניין, מבחינה מציאותית, המטרופולין הגדול של 'גוש דן' הוא בפועל מרכז האוכלוסין של מדינת ישראל הן מבחינה מספרית והן מבחינה כלכלית. הוויכוח נסוב בעיקר מבחינה תרבותית ורוחנית.
וכאן עולה השאלה הרוחנית – מדוע דווקא בדורנו, גוש דן הפך להיות האזור המאוכלס בארץ ישראל? הרי בימי התנ"ך דווקא איזורי יהודה והשומרון היו מרכזי האוכלוסיה, בימי התנאים והאמוראים היה הגליל מרכז האוכלוסיה היהודית, ומדוע זכה גוש דן, שבעבר נדחקנו ממנו, ליטול בימינו חלק בראש?
התשובה נעוצה במהותו של שבט דן, שעל שמו נקרא הגוש כולו, וברמז שרמזה לכך פרשתנו. בעת שמחנה ישראל יוצא בואכה ארץ ישראל, נוסעים כל הדגלים והשבטים, איש על מחנהו ואיש על דגלו. והנה, התורה מפרטת את מיקומם של כל השבטים במחנה, אך דגל מחנה בני דן מקבל גם תפקיד ייחודי – "מאסף לכל המחנות לצבאותם" (י, כה). רש"י במקום מבאר שלא רק מיקום יש כאן, אלא גם תפקיד, לפי ששבט מרובה באוכלוסין הוא היה מוצא את כל מה שכולם היו מאבדים ומשיב להם. דן הוא המאסף, משיב האבידות.
וכאן אנו למדים על מהותו של שבט דן. כוחו של דן מתגלה תמיד בקצה, בסוף. הוא תמיד האחרון. אחרון במסע המחנות. כשכל השבטים קיבלו נחלה בארץ, הוא נחל האחרון (יהושע יט, מ).
השופט מבני השבט הוא השופט האחרון – שמשון, וגם כוחו של שמשון התגלה בסוף חייו, בעת מותו, "ויהיו המתים אשר המית במותו, רבים מאשר המית בחייו" (שופטים טז, ל).
ואכן, סמלו של שבט דן בברכת יעקב הוא הנחש, הנושך עקבי סוס. הנחש גם הוא מכה בקצה גוף האדם, בעקב. וכך יש לעם ישראל את השבט המוביל ראשון – יהודה הנמשל לאריה, ואת השבט המוביל בסוף, דן המאסף. גם מאסף הוא סוג של מנהיג, השאלה אם הוא דוחף את כל הקבוצה קדימה לעבר מי שהולך בראש, או שהוא מחליט למשוך לכיוון הנגדי ואז הוא מהווה מנהיגות אלטרנטיבית ושלילית.
וכך קרה לדן. בתורה הוא מנהיג חיובי, מאסף לכל המחנות, שמשיב את כל האבידות ודוחף את כולם לכיוונו של יהודה. וכך גם בבניית המשכן, יש שני אומנים – בצלאל משבט יהודה, ואהליאב בן אחיסמך משבט דן, כדי שכל ישראל יהיו שותפים, הפחות שבבני השפחות עם שבט המלוכה. ואף משה בברכתו, בפרשת 'וזאת הברכה' מעניק לדן את סמלו של יהודה שבט המלכות, האריה, 'דן גור אריה, יזנק מהבשן'.
אך עם כניסתנו לארץ, המצב מסתבך. דן, המקבל את נחלתו בשפלה, בואכה נמל יפו, השער לעולם ולמגע עם הגויים, נדחק בידי הפלישתים. הוא עולה לחפש לו נחלה נוספת, ומגיע לליש השוכנת בקצה הארץ, מכה אותה וקורא לה דן על שם אבי השבט. (למעשה, התורה מתנבאת מראש שכך יקרה, שהרי משה רומז לכך בברכתו כשאומר שדן יזנק מן הבשן, כנגד המעיינות הנובעים באזור ופורצים מהבשן – הגולן. וגם בתקופה שדן יושב שם, נוהגת מצוות היובל, הנוהגת רק כשכל שבט יושב במקומו, נמצא שהמקום מיועד מראש בדבר ה' לדן). מאז הופך דן לגבול הצפוני של הארץ, "מדן עד באר שבע".
אולם, ביחד עם ההליכה לקצה הארץ, דן מחליט גם להפוך למנהיג הפונה לכיוון ההפוך מהמנהיג ההולך בראש. שבט דן נוטל עימו את פסל מיכה, והופך לסמל העבודה הזרה, המתריסה ומהווה 'קונטרה' לירושלים שבה מולכים מלכי יהודה. כך הוא הופך מנחש לאריה השואג הפוך מהאריה הירושלמי.
וסוף העונש לבוא. דן המאסף שהפך לראש, הוא גם הראש לקרב המאסף של מלכות ישראל, החלק הצפוני של השבט הוא גם מי שגולה ראשון מהארץ. הראשון לסוף העצוב.
... עוברים דורות, ואנו שבים לארצנו. מתגלים דורות המאסף של דורות הגלות בואכה דורות הגאולה. עת עקבתא דמשיחא. דור העקב, הרומז לשבט דן, הנמשל לנחש האוחז בעקב. עם ישראל שב דווקא לגוש דן, כי שם מצוי התיקון. כעת הזמן לתקן ולשוב מליש לנחלת דן המקורית.
ושוב צפים הקשיים הנושנים, האם דן יהווה הכוח המאסף הדוחף את כל העם לירושלים או שיתיימר להיות הכוח המוביל תרבות נגדית לתרבותה של ירושלים? האם יחבור לאריה הירושלמי או שיתיימר להיות אריה אלטרנטיבי?
ובטוחים אנו, שבעת גאולה זה, יבוא שבט דן לתיקונו, ומדינת תל אביב תנחיל לעם כולו את קדושתה של ירושלים, במהרה בימינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
