ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- פתחי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הסיבה שליל הסדר נקרא כך היא על שום הסדר המוגדר של הסעודה אותה תיקנו לנו חכמים. חמישה עשר שלבים מקדש ועד נרצה.
טעם נוסף לכך כותב הרב חרל"פ והוא שבלילה זה אנו לומדים על כך שיש סדר בבריאה, ובעיקר שיש מסדר ומשגיח. בלימוד וזכרון היציאה ממצרים אנו מתוודעים שוב ליד ה' המכוונת את ההיסטוריה דרך כל הבריאה כולה אל המגמה השלימה של 'ונשגב ה' לבדו'.
בהתבוננות בהלכות שקבעו לנו חכמים בלילה קדוש זה עולה תמיהה – כיצד החירות מתגלה בכך שמחייבים אותנו לגלותה דווקא בסדר ואופן מסוים? דווקא ד' כוסות, ודווקא בהסיבה. מאכלים מאד מסוימים. הבאת ילדינו לשאול שאלות באופן ספונטני דרך התנהגות ידועה מראש. וכל זה במשך זמן מאד תחום לא לפני צאת הכוכבים ולא לאחר חצות?!
ניתן לענות באופן נקודתי על כל פרט אך נאיר מבט אחד שיכול להסביר את המהלך כולו.
הסברנו (חג החירות) שהחירות היא הופעת החיים באופן המתאים והנכון. הדרך לעשות כל מהלך שהוא, בכל תחום עובר דרך צמצום להגדרות מאד מדויקות. במדע ובתכנון מכונות הדבר בולט שכל סנטימטר וכל גרם משמעותיים ולא עושים בערך. אפילו בדברים שיותר נתונים לזרימה נפשית כריקוד ונגינה יש כללים ידועים ומדודים. ובכל זאת, אין זה סותר את היופי וההרמוניה בהם.
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
24 - חג החירות
25 - איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
26 - מבוא לסדרת פתחי אמונה
טען עוד
עניין זה היה חידוש לפרעה מלך מצרים. כאשר משה בא לפניו הוא אומר (שמות י, יא): לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה' כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה:
אך משה רבינו עונה 1 (שם כו): וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח לַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד אֶת ה' עַד בֹּאֵנוּ שָׁמָּה:
כלומר, עבודת ה' לא מתחילה משכלנו אלא מהוראה מלמעלה ולכן אנו צריכים להתכונן לכל האפשרויות. עם זאת, בתוך כל הדינים והמעשים יש מקום לנדבת הלב: לדיוק, לכוונה ולשמחה פנימית. ובדבר זה יש מקום גדול לכל אחד ואחד לבטא את הכוחות והתכונות הייחודיות לו.
סדר לחוקים
מעבר לאותה עבודת הלב אישית, אפשר וצריך לראות את התמונה הכוללת של קיום ההלכה בלילה זה ובכלל, ואז מתגלה הרמוניה מפליאה ביפיה.
ישנה אמירה בשם הרב זצ"ל: כשם שיש חוקים לשירה כך יש שירה לחוקים.
חשבתי שהוא מה שדוד המלך אומר זמירות היו לי חקיך. ומסביר המלבי"ם שדווקא את החוקים אותם איננו מבינים בטעם אנושי, בהם דוד הרגיש כמזמר זמירות בשמחה.
כאשר מתרוממים למבט עמוק ומקיף של תוכן המעשים, והבנת המגמה אליה הם מובילים מתמלאים בשמחה על טוב חלקנו ומודים על כך לרבש"ע ומקיימים באימה וביראה רצון קוננו.
כך בליל הסדר, מתוך התבוננות בפרטי ההלכות, והמבט המקיף של עניין החירות המתגלה בלילה זה ניתן לחוות את החירות גם דרך הסדר המוכתב.
פתחי אמונה ללמוד להתייחס
התייחסות נכונה לערכים בכלל ולערכים של קודש בפרט היא היסוד הראשוני לעבודת ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
