ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
אחת מעבודותיו היתה כשליח במכולת, שם היה מקבל משכורת יומית וכן נהנה מה'טיפים' של הקונים אליהם הביא את המצרכים. בסוף השבוע הוא היה מרוויח חמש דולר בערך. (סכום סביר לילד באותו זמן).
צהריים אחד, נשלח אברהם הצעיר לביתה של הרבנית חנה, אימו של הרבי מלובביץ.
אברהם דפק בדלת, ולמרבה הפתעתו, הדלת נפתחה לא על ידי הרבנית, אלא על ידי בנה, הרבי מלובביץ. אברהם החל פורק את הארגזים הרבים, ומזווית עינו ראה את הרבי מסדר את הקניות במקומם.
כשסיים אברהם את עבודתו, פנה אליו הרבי בברכת תודה ונתן לו טיפ מיוחד- שטר של 10 דולר!
אברהם התרגש מאד מסכום הכסף הגדול שברשותו ובעיני רוחו כבר ראה את חיוכה הגדול של אימו. אולם, אברהם לא הספיק לפנות חזרה לביתו כאשר נתקל בחסידים רבים שפנו אליו: "ראית את הרבי? האם קיבלת ממנו טיפ?" אברהם הנהן בחיוך רחב והראה לחסידים את עשרת הדולרים שברשותו. מיד קרא לעברו חסיד אחד והציע: "אם תתן לי 10 דולר אלו, אחלף לך אותם ב- 20 דולר". אברהם שמע את ההצעה וכמעט שפרחה נשמתו מרוב התרגשות. הוא הסכים להצעה מיידית ורץ לביתו בהתרגשות תוך שהוא אוחז היטב בכסף שבידו.
אברהם נכנס לביתו כרוח סערה וללא הקדמות הראה לאימו את השטר היקר.
בערב, כשחזר אביו לביתו וראה את החגיגה שבביתו, ביקש לשמוע מה אירע. כשסיפר אברהם לאביו את אשר קרה עם החסידים, נענע אביו את ראשו מצד לצד. "מה קרה, אבא?" שאל אברהם הצעיר. "האם לא היה זה עסק מוצלח?"
שבועיים לאחר מכן, לקח אותו אביו לטיש אצל הרבי מלובביץ. כשהגיעו השניים להתברך מהרבי, שאל האב האם זוכר הוא את בנו. "וודאי שכן." ענה הרבי "הוא הביא קניות לאימי" הוסיף. "אכן" ענה האב והמשיך וסיפר בצער לרבי את גלגולו של עשרת הדולרים שלו. שמע זאת הרבי וחייך כאילו שמע בדיחה טובה.
למחרת, המשיך אברהם בעבודה זו, כאשר מעת לעת היה מביא קניות גם לביתה של הרבנית חנה.
יום אחד, נקש על דלת ביתה של הרבנית חנה, וזו נפתחה על ידי בנה, הרבי. שוב הביא הרבי 10 דולר לאברהם הקטן ואמר לו: "קח את הכסף והכנס לכיסך" לאחר מכן הוציא שטר נוסף של 10 דולר ואמר תוך קריצה: "את זה אתה יכול להחליף עם החסידים בחוץ".
עד כאן הסיפור.
הבה נשאל כעת: האם מותר היה לחסידים להחליף עם הילד את השטר של העשר דולר בשטר של עשרים?
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א:
ודאי שאסור היה לחסידים להחליף את שטר ה- 10 דולר שהרבי נתן בשטר אחר של עשרים דולר.
ילד שמקבל כסף במתנה, 'זוכה' בכסף מבחינה הלכתית, והכסף שייך לו 1 . אולם, אינו יכול להקנות כסף זה לאחרים. לפיכך, הם עברו על איסור גזל.
עוד צריך להוסיף שלא רק שהם גזלו אלא שהדבר לא הועיל להם מצד הברכה. הברכה באה כתוצאה מברכת הרבי ולא מעצם החזקת הדולר. לכן הברכה נשארת אצל הילד.
אילו הילד היה מעל גיל בר מצווה לא היה בזה משום גזל, אבל מכל מקום נראה שהיה בזה משום 'לא תחמוד', בכך שחמדו את רכושו, ופיתו אותו למכור משהו, כאשר הוא לא מבין בדיוק מה המשמעות של העסקה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
