ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
כשהסבא מסלבודקה, הרב נתן צבי פינקל, (שיום ההילולא שלו ב - כט' שבט), רצה להקים ישיבה, הוא ניגש לרבי ישראל סלנטר, מייסד תנועת המוסר, (שיום ההילולא שלו ב – כה' שבט), ושאלו: "מה ראש ישיבה צריך לדעת"?
הסבא היה בטוח, שרבי ישראל יענה לו – גמרא, רמב"ם וכדומה. אבל רבי ישראל ענה: "להחיות רוח שפלים, ולהחיות לב נדכאים" (ישעיהו נז, טו).
ופירש את הדברים, מו"ר הרב שפירא זצ"ל, שהדבר בא ללמד שבחורי ישיבה צריכים הרבה עידוד ותמיכה, ותפקידם של הרבנים לעודדם ולתומכם. וכהמשך לדבריו, אפשר לומר לעניות דעתי, שבדורנו הדברים נכונים לא רק לראשי ובחורי ישיבות, אלא לכל ההורים, המחנכים והאנשים. כולם זקוקים לעידוד, וכולם צריכים לעודד ולחזק. איש לרעהו יאמר חזק.
ואולי דבריו אלו של רבי ישראל הם כותרת לכל הדרך המוסרית שפיתח הסבא מסלבודקה. רבי ישראל מסלנטר יסד את תנועת המוסר, והסבא פיתח ויצר את אחת משלושת הדרכים המרכזיות של התנועה, ואף זכה שהישיבה בראשותו תעלה לארץ ישראל לעיר חברון, וכך ממשיכה דרכו ומפכה בדמות ישיבת חברון וישיבות נוספות.
רבי ישראל סלנטר זיהה שחטאיו הגדולים של האדם ראשיתם בנטייה נפשית לא טובה. "שורש אחד לחטא החמור ולחטא הקל. ודאי שיש הבדל גדול בדרגותיו, אבל צינור אחד להם, צינור היוצא מבועה פנימית שבנפש. בועה זו גורמת ליקוי גדול בנפש... מבועה זו זבה הליחה הסרוחה, בתחילה – נטפים נטפים ואחר כך בשטף גדול" (לפרקים ח"א עמ' סד). אדם גס רואה את הבעיה, כשהיא מתגלה בחטאים גדולים, אך תפקידו של האדם הנעלה לזהות את הבעיה עוד בהיותה דקה ועדינה, ולתקנה.
וכיצד מרפאים את הנטיות האפלות המסתתרות בנפש? בכך סללו תלמידיו של רבי ישראל מספר דרכים, ואף הסבא מסלבודקה סלל דרך ייחודית משלו.
הסבא לימד על 'גדלות האדם'. ואולי הדברים גנוזים בפסוק השלם שאת סופו אמר רבי ישראל לסבא. "... כה אמר רם ונישא, שוכן עד וקדוש שמו, מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים". הנביא מספר לנו שה' הגדול והנורא, שוכן גם אצל השפלים ביותר ובכך מחייה אותם.
הסבא לימד, שדווקא אם האדם יכיר בגדלותו ובכך שהוא 'נזר הבריאה', הרי שהוא יבין שעליו להתנהג בהתאם, ובכך ירפא את הנטיות השפלות שבנפש. כמובן, גדלות זו אינה גדלותו של האדם מצד עצמו, שהרי זו גאווה עקרה ותו לא, כי אם גדלותו של האדם באה מתוך העובדה שהקדוש ברוך בחר באדם ושוכן בקרבו. לתפיסה זו, האדם הוא ישר בטבעו הפנימי, ורק סיטואציות ונטיות חיצוניות יותר הן שמובילות אותו לחטאים.
(שיטה זו הפוכה מהשיטות הגורסות שהאדם הוא שלילי בפנימיותו, חלילה, ולכן עליו להילחם כנגד עצמו. בשיטות אלו עלולים, כמובן, להגיע לדיכאון כבד ולשנאה עצמית, חלילה. כמובן, יש לדייק שיטה זו כדי לא להגיע לגאווה חלילה).
הסבא היה מדגיש את הפסוק: "בצלם אלוקים ברא אותו", האדם נברא בצלם אלוקים, ולכן הוא גדול ועליו להתנהג בהתאם. וכך היה אומר: "עדיין אין אנו יודעים את האדם, את כוחו וגבורתו וכל אשר בו" (לפרקים ח"א עמ' סב). שיטה זו מעודדת את האדם, מחזקת אותו, ונותנת לו כוחות לרפא נטיות רעות ולהתבטל לה' מתוך אופטימיות גדולה.
ואולי, סמך לדבר בפרשתנו, שבית הדין של חכמי ישראל נקרא בה בשם – אלוקים. ללמדך, שהשכינה שרוייה בפנימיותם של ישראל, עד שהדיינים דנים בשם ה', ונקראים בשמו.
ובדורנו, עת שבנו לארץ ישראל, הרי בוודאי ישראל נמצאים במדרגה זו עליה דיבר הסבא. וכך אמר לאחר עלייתו לארץ (כפי שמובא בשו"ת עטרת פז ח"א כרך ג – אבן העזר, הערות הקדמה הערה יב), שיש ללמד סנגוריה על הרחוקים מתורה ומצוות ונמצאים בארץ, שהם נמצאים כל העת באווירה של קדושה. שהרי כשבא לבית הכנסת ביום כיפור, יהודי הרחוק מתורה ומצוות, אנו מלמדים עליו זכות, קל וחומר ביהודי שנמצא כל השנה בארץ ישראל וכאילו נמצא לא רק בבית הכנסת אלא בתוך ארון הקודש.
ויהי רצון, שנבטל עצמנו לה', ונכיר מתוך כך במעלתנו כנזר הבריאה, ונעבוד אותו בלבב שלם מתוך שמחה ואופטימיות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
