ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
חרה לו על כך שאשתו פנתה לרבנים וטענה בפניהם שהוא אינו מכבדה ולא דואג לצרכיה.
הדיינים הבינו שהאישה דוברת אמת וניסו לדבר על ליבו של הבעל. הם ניסו לדבר אליו רכות ואחר כך גם קשות ומאומה לא הועיל. הוא עמד על שלו ולא הסכים למחול על כבודו. כאשר ראו הרבנים שמדובר באדם קשה עורף, הפנו אותו לבית דינו של רבי רחמים חי חיותה הכהן, שהיה גם ראש ישיבה חשובה. רבי רחמים הכהן היה ידוע כאוהב שלום ורודף שלום, והם קיוו שבאהבת ישראל שבו ובחוכמתו יידע להציל את המצב.
רבי רחמים קיבל את בני הזוג, שמע את טענותיהם והתרשם גם הוא כי אין סיבה ממשית לגירושין הללו. הוא ראה שהאישה היא אשת חיל ורק קפדנותו וגאוותו של הבעל מסכנות את שלמות המשפחה. הוא ניסה לדבר על ליבו של הבעל שיוותר על דרישתו, הסביר לו שחבל לו מאוד להפסיד אישה צדקנית כמוה, אבל דבריו נפלו על אוזניים ערלות.
רבי רחמים העמיק לנבכי נפשו של הבעל והבין כי כבודו כבעל הוא הדבר היקר ביותר בשבילו, והוא מוכן להקריב את כל היקר לו לשם כך. הרב ידע שלמען כבודו דווקא כדאי לו לשמור על שלום ביתו, והרהר במקרה עד שהבריקה לו הברקה איך יוכל לשנות את דעת הבעל. הוא ידע היטב כי הקב"ה התיר למחות את שמו למען שלום בית, ומותר ונכון לעשות כל מה שאפשר לשם כך.
הוא התנער משרעפיו והורה לבעל ולאישה לשוב למחרת בשעה תשע בבוקר כדי שיסדר להם גט. לאחר מכן ביקש הרב לזמן לפניו את אחד מעניי העיר שהיה לבוש בסחבות והיה דוחה במראהו. כאשר הגיע העני ביקש ממנו רבי רחמים: "אני מבקש ממך שמחר בתשע בבוקר תגיע לבית הדין, וכאשר יהיו לפניי איש פלוני ואשתו, תתכופף לעברי ותלחש באוזני דבר מה. בתגובה אני אקים עליך קול זעקה, אבל אל תחשוש מפניי כלל, זה יהיה רק למראית עין... יש בכך תועלת גדולה ותזכה לשכר גדול בשמיים".
שאל העני: "מה אלחש באוזני הרב?"
"לא חשוב", ענה רבי רחמים, "העיקר שתיראה לוחש..."
העני לא הבין למה הרב חותר, אבל בגלל כבודו והבטחתו התחייב להגיע במועד.
למחרת הגיעו בני הזוג כמתוכנן לצורך הגירושין. רבי רחמים החל לברר את שמותיהם המדויקים לצורך כתיבת הגט, ואז לפתע נכנס אותו עני, התקרב לרב ועשה את עצמו לוחש באוזנו.
פניו של הרב האדימו, הוא קם על רגליו וצעק על העני: "בושה וכלימה! איך אינך מתבייש לומר לי כך?! איך עלתה בכלל מחשבה כזאת על ליבך?!"
הבעל נדהם לראות את הרב הצדיק, שהיה תמיד בסבר פנים יפות, צועק ומאבד שליטה. הוא המתין מעט עד שהרב ינוח מזעפו, כדי שיוכל לברר מה חטא ומה פשע אותו עני אומלל, ואיך ייתכן שהרב כל כך כועס עליו.
הוא שאל את הרב לפשר כעסו, והרב אמר: "עדיף שלא תדע...", והמשיך לעסוק בכתיבת הגט.
התשובה רק הגבירה את סקרנותו של הבעל, ודעתו הוסחה לגמרי מכתיבת הגט.
"זה קשור אליי?" ניסה לברר.
רבי רחמים הנהן בראשו ואמר: "למה לך לדעת זאת? אם תדע תכעס הרבה יותר ממני... הזמן דוחק בנו. עזוב את זה ונמשיך לכתוב את הגט".
סקרנותו של הבעל מילאה את נפשו והוא אמר בתוקף: "איני מוכן שרבנו יכתוב את הגט, עד שיגלה לי מה לחש אותו עני באוזניו!"
אמר רבי רחמים ברתחה: "אין גבול לחוצפה ולעזות הפנים! אותו עני שראה כי באתם להתגרש, לחש באוזני כי לאחר נתינת הגט אשדך לו את אשתך... איך הוא אינו מתבייש, הרי היא עדיין אשת איש, וכבר נתן בה את עיניו?... אוי לאותה בושה! או לאותה כלימה!"
הבעל היה המום. הפעם כבודו וגאוותו נפגעו מהכיוון ההפוך. הוא ניצב בתוקף על רגליו וקרא: "וכי העני הבזוי הזה ייקח את אשתי?! לא יקום ולא יהיה! נשבע אני, כבוד הרב, שבחיים לא אגרש אותה!"
רבי רחמים אמר לו: "אני מסכים לבטל את הגט, אבל רק בתנאי שמכאן ואילך תנהג באשתך כבוד ותדאג לכל צרכיה".
הבעל הבטיח שיקיים באמת את דרישתו, העיקר שאותו עני בזוי לא יישא את אשתו...
הרב קרע את הגט שהחל להירשם, ומאז נהפך ליבו של הבעל לטובה כלפי אשתו והשקט והשלווה שבו לשרור במעונם.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.












