ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
אנשים רבים ברחבי העולם 'מחפשים את עצמם'. כידוע, הודו וארצות המזרח הפכו לסמל לאותו חיפוש דרך. התרבות המערבית, שקועה עד צווארה במרוץ חיים מטורף אחר כסף והנאות, ואינה מותירה זמן להתבוננות לעומק ומשמעות החיים. לעומתה, תרבות המזרח הרחוק מסמלת את הנינוחות וה'שאנטי', המאפשרות מרווח נשימה לחיפוש עצמי וצלילה לעומק משמעות החיים.
דרכים רבות יש בתרבות המזרח להתבוננות פנימית, אך אולי החריפות שבהן הן 'סדנאות השתיקה' למיניהן. אנשים שותקים לפרק זמן קצר או ארוך, ומפנים את הדיבור החיצוני לטובת הקשבה פנימית.
בהסתכלות יהודית, יש מקום להתבונן על מקומן של סדנאות אלו. וודאי איננו מסכימים עם שתיקה שמהותה חידלון והמעטת החיים, המצויה לעיתים בתרבות המזרח. אך אמירות מסוימות בדברי חז"ל יכולות להתפרש כהמלצה לשתיקה המכוונת להתכנסות ומפגש עם עומק הנשמה.
כך מצינו בדברי רבן שמעון בן גמליאל – "כל ימי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה... וכל המרבה דברים מביא חטא" (אבות א, יז). וכן בדברי רבי עקיבא – "סייג לחכמה שתיקה" (אבות ג, יג). אפשר להבין זאת רק כהמלצה לשתיקה במקרה שמעליים את האדם וכדומה, אך אפשר להבין זאת כהמלצה כללית לשתיקה המכוונת להעמקה וגילוי הפנים.
ואכן היו מגדולי ישראל, ששתיקתם הייתה להם לדרך מרכזית בעבודת ה'. שתיקה זו הייתה שתיקה המבטאת מטען פנימי גדול, שתיקה שכל כולה אמירה, כמתאימה לדברי חז"ל – 'מילה בסלע, שתיקה בשתי (סלעים)' (מגילה יח:). המפורסמים שבהם הם 'האדמו"ר השותק' רבי מנדלי מוורקא, ו'הרב הנזיר' רבי דוד כהן.
רבי מנדלי היה יושב עם חסידיו שעות רבות ושותק, אך בשתיקתו זו היה אומר רבות. וכך מסופר (אור הגנוז) – בשולחנו של רבי מנדלי ישבו החסידים ושתקו. אחרי ברכת המזון אמר הרבי מביאלא (אחד החסידים) לשכנו: "היום היה שולחן מיוחד! הוא בחן אותי כל כך, עד שעורקי חישבו להתפקע, אבל עמדתי בשלי והשבתי תשובות על כל שאלותיו".
השתיקה מכוונת את האדם לעומק חייו, מפני שהדיבור מאפשר לאדם לברוח אל המילים, והמילים מסתפקות לעיתים ברובד שטחי וחיצוני. אפשר להדגים זאת באמצעות ההמלצה הפסיכולוגית הפשוטה לטיפול הנכון במקרה של חוויה קשה. במקרה כזה, ממליצים לנו לפרוק את המעמסה הנפשית בדיבור, אומנות ועוד. אכן, אמצעים חיצוניים אלו פורקים מהנפש (לעיתים, גם מיידעים אותה) את חוויותיה הפנימיות. פריקה זו היא טובה במקרים קשים בהם אנו רוצים לשחרר את הנפש מחוויות לא נעימות. אם כך גם להיפך, כשרוצים אנו להעמיק בנפש עוד ועוד, כדי להגיע לעומקיה הטובים, עלינו להתכוונן אליה פנימה בעזרת השתיקה. (כמובן, יש גם מקרים בהם הדיבור מוביל לעומק, מפני שהוא מציף לאדם את עומקיו הטובים).
וכך ביטא זאת רבי מנדלי עצמו, כששאלו אחד מצדיקי הדור – מפני מה אינו אומר תורה, השיב: "על שמעון העמסוני נאמר בגמרא, שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה, וכיוון שהגיע ל'את ה' אלוקיך תירא' פירש. כלומר – "מי שמגיע לעצם היראה אינו דורש עוד".
ואם נחזור לסיפור שבו פתחנו על השתיקה שהסתיימה בתובנת – ה' אחד. מעניין שבדורנו מתאר בעל תשובה בשם הרב דוד זלר ז"ל, על חווית תשובה גדולה שחווה דווקא מתוך מעמקי אשראם בהודו, חוויה שמבארת את הסיפור על רבי מנדלי, (וככל הנראה גם השתלשלה באופן מעשי מתוך תורותיו של רבי מנדלי), וכך מתאר:
"במהלך המדיטציה, התחלתי לומר מנטרה שנלמדה באשראם. לפתע חשתי זרם כמעט חשמלי, וראיתי ושמעתי את המנטרה היהודית הבסיסית... "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד".
חוויתי את המילים "שמע ישראל" כקריאה לשמוע ולהאזין מתוך עומק העצמי והנשמה שלי. התחוור לי פתאום שביהדות איננו מבטאים את שם ה' בן ארבע האותיות י-ק-ו-ק כפי שהוא נכתב, משום שאנו אמורים לחוש ולחוות את האלוהות, בכל פעם שאנו אומרים את שם ה'.
השפה מדביקה תוויות לכל סוגי החוויות, כך שבמקום לראות ולשמוע מפל מים ישירות דרך האנרגיה והחוויה, לומד כל ילד לראות את התמונה השטוחה של הדבר האמיתי, ואז לזהות אותו עם שמו, עם התווית שלו.
ובאותו רגע חוויתי ממש שאחדות ה' אין פירושה היות ה' רק האל היחידי, אלא - האחד האלוקי הוא אחד כולל-כול, האחד הכולל את כל מה שמצוי בבריאה ואת כל מי שהוא חלק ממנה. הייתי כהלום רעם, ולרגע חשתי שאני מתמזג עם הנצח. הרגשתי וידעתי בבירור שאני חלק מן השלמות. הייתי אחד עם ה'. הייתי שוב בבית".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
