ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה בת מיכל
רש"י: אל תירא מרדה מצרימה - לפי שהיה מיצר על שנזקק לצאת לחוצה לארץ. ואנכי אעלך - הבטיחו להיות נקבר בארץ
האם מותר לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לצורך טיול?
הבא מחוץ לארץ לבקור בארץ, האם אסור לו לצאת ממנה?
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
76 - כבוד מלכים
77 - ישיבת ארץ ישראל
78 - כבוד המת
טען עוד
הקבורה בארץ. אף בקבורה אמרו: כל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור מתחת המזבח, שנאמר במזבח: 'מזבח אדמה תעשה לי' (שמות כ כא), ונאמר בארץ ישראל: 'וכפר אדמתו עמו' (דברים לב מג. כתובות קיא א), שכל הקבור בה נתכפר לו, וכאילו המקום שהוא קבור בו מזבח כפרה הוא (רמב"ם מלכים פ"ה הי"א). אבל אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה (כתובות שם; רמב"ם שם). ואף על פי כן גדולי החכמים היו מוליכים את מתיהם לשם, צא ולמד מיעקב אבינו ויוסף הצדיק (רמב"ם).
יציאה לחוץ לארץ: מלבד המצוה של ישיבת ארץ ישראל, נאמר אף איסור יציאה לחוץ לארץ (ב"ב צא א), פרט לאופנים שהותר לצאת. יש מן הראשנונים שפירש הטעם, לפי שמפקיע עצמו מן המצוות התלויות בארץ (ר"י קרקושא). ויש שנראה מדבריו שאיסור היציאה הוא בכלל המצוה של ישיבת ארץ ישראל (הרמב"ן בהוספות לסהמ"צ להרמב"ם מ"ע ד). ויש שפירש בדעת ראשונים שהוא מפני קדושתה (לחם משנה). וכן יש מן הראשונים שכתב הטעם, מפני שסתם חוץ לארץ אין חכמה ויראת חטא מצויים בה לישראל, לרוב הצרות ועול הגליות, אלא לשרידים אשר ה' קורא, וסתם ארץ ישראל חכמה ויראת חטא מצויים בה וזוכים ליהנות מזיו השכינה (מאירי כתובות קי ב). ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שאין האיסור אלא לבני ארץ ישראל, אבל בן חוץ לארץ שבא לארץ ישראל על דעת לחזור, אינו בכלל איסור זה (עי' רש"י גיטין עו ב). ואמרו על הכתוב (שמואל א כו יט): 'כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבד אלהים אחרים', וכי מי אמר לדוד כן? אלא מפני שהיה צריך לברוח ולצאת מארץ ישראל אל מלך מואב ואל אכיש (רש"י), לומר לך, כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה (ברייתא כתובות קי ב).
יציאה לחוץ לארץ, יש שהותרה מפני הרעב, וכן אמרו: אין יוצאים מארץ ישראל לחוץ לארץ - היינו לשכון שם (עי' רמב"ם מלכים פ"ה ה"ט) - אלא אם כן עמדו חיטים סאתיים בסלע (ברייתא ב"ב צא א), היינו שחזק שם הרעב עד שנעשה שוה דינר חיטים בשני דינר (רמב"ם).
אף ללמוד תורה או לישא אשה, אמרו שמותר לצאת לחוץ לארץ, ויחזור לארץ (רמב"ם). ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שללמוד תורה מותר לצאת אף אם אין דעתו לחזור, אם אינו מוצא בארץ מי שילמדנו (עי' מהר"ם מרוטנבורג סי' טו). וכן לישא אשה יש שכתב שמותר אף אם אין דעתו לחזור, שאם דעתו לחזור מותר לדעתו אף לדבר הרשות (מהרי"ט).
לקיום מצות כבוד-אב-ואם*, יש מן הראשונים שנראה מדבריהם שאינו מותר לצאת אלא אם כן דעתו לחזור (עי' תשו' מהר"ם סי' עט). ויש מן האחרונים שכתב בדעת ראשונים שמותר אף אם אין דעתו לחזור (חכמת אדם).
אף לסחורה, כתבו ראשונים שמותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ (רמב"ם), על מנת לחזור (ערוך השלחן העתיד). ונחלקו אחרונים בדבר: יש שכתבו, שלצאת לחוץ לארץ על מנת לחזור, מותר אפילו לדבר הרשות, כגון לסחורה או לעסק שיש לו שם (מהרי"ט). ויש שכתבו שלצאת להרויח חשוב כדבר מצוה (מגן אברהם).
אף לצאת לראות פני חברו, כתבו הפוסקים שחשוב כדבר מצוה (מגן אברהם). ויש שכתבו שמותר לצאת לחוץ לארץ להשתטח על קברי צדיקים, שאף אם אין בזה סרך מצוה, מכל מקום מכיון שהוא מנהג ישראל, אינו פחות מסחורה שמותרת (שו"ת פרי הארץ, ועי' משפט כהן סי' קמז שלא שייך לומר כן אלא ברבו שלמד ממנו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
