ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
ממקום מושבו שמע אדם שהתפלל באופן מיוחד. כשהרים את עיניו נדהם לראות את אחד העשירים הידועים, כשהוא ניצב מול ארון הקודש, אוחז בידו ספר תהילים ומתפלל בבכיות רבות. הדבר הפתיעו במיוחד מפני שהלה נודע בידו הקמוצה, ולמרות שהיה חוכר וקבלן מצליח כמעט שלא נתן צדקה לעניי העיר וללומדי התורה.
הרב ניגש אליו, נגע מאחור בכתפו בעדינות ופתח עמו בשיחה: "ידידי הנכבד, יש לך הרבה עסקים עם הממשלה כחוכר וכקבלן, ובוודאי הנך בקי בחוקי המדינה ובדיני המלכות. הרשני נא ואשאלך על חוק הנחוץ לי מאוד לדעת כעת: מהו דינו של איש שמשתמט מגיוס לצבא?".
העשיר נדהם מכך שהרב פונה אליו בבית הכנסת בעצם יום הכיפורים, בעת שהוא קורא תהילים מול ארון הקודש, כדי לשאול אותו שאלת חולין גמורה. אבל מפאת כבודו של הרב הבליג, וענה בידענות: "כבוד הרב, עונשו של המשתמט חמור מאוד: הוא נלקח לשירות צבאי לכל ימי חייו, ולפעמים, כאשר בריחתו ועריקתו חמורים במיוחד, הוא סופג גם מלקות קשות המותירות צלקות על גופו לכל ימי חייו".
הרב הוסיף לשאול בעניין: "ומה משפטו של מי שהתגייס לצבא, אבל ערק מגדוד אחד לגדוד אחר?".
"כמובן שגם עונשו כבד מאוד", אמר העשיר, מתפלא ביתר שאת על השיחה המוזרה שלא במקומה ולא בעתה.
"תודה רבה לאדוני בעד הידיעות הנחוצות הללו", אמר הרב, "אבל ברצוני לדעת עוד דבר אחד: האם דבריך אמורים גם לגבי חייל שהציבוהו בחיל רגלים, אבל הוא בחר לערוק לחיל פרשים המובחר יותר? האם גם אז ייענש?".
"פשיטא", אמר העשיר בהחלטיות, "יש לסמוך על השלטונות, שיידעו מי מוכשר לחיל רגלים ומי לחיל פרשים. לו הייתה הבחירה ביד כל חייל לנטוש את משמרתו ולעבור לגדוד אחר, הייתה בצבא מהומה וערבוביה שהייתה ממיטה אסון על שלום המדינה וביטחונה".
הרב הנהן בראשו לאות הבנה והסכמה, ואז העשיר אזר אומץ ושאל: "כל זה מובן מאליו, אדוני הרב, אבל מה שמפליא אותי הוא מדוע פנית אליי דווקא עתה, כאשר אנוכי נרעש ונפחד מאימת הדין וחפץ למצוא תיקון והצלה לנפשי בהשתפכות הנפש, בבכי ובתחנונים, ולא לבלות את זמני בדברי הבאי כאלו?".
"ידידי!", ענה הרב בהתרגשות רבה, "אל תחשוב כי באתי להתל בך, חלילה, וכי אין לי עסק אחר כי אם לבלות רגעים חשובים אלו בשיחות חולין? כל כוונתי הייתה לעוררך, כי אתה האיש שאליו התכוונתי!".
העשיר נדהם מדברי הרב והניח את ספר התהילים על השולחן הסמוך. הרב המשיך: "אתה ברחת מהמשימה שנועדה לך על ידי השלטונות העליונים, ממלכת השמיים! אתה בורח מהגדוד שלך לגדוד שאינו שלך, ובכך עברת על חוקי המשמעת האלוקית! ההשגחה העליונה מצאה כי ראוי להפקיד בידיך הון רב כדי שתרבה לעשות עמו צדקה וחסד, כדי שתחונן דלים ותתמוך באביונים. אך לצערי רואה אני שברחת ממשמרתך והתגנבת לגדוד אחר, לגדוד העניים והאביונים שאין לאל ידם לעשות מצוות אחרות, והם נשארים בבית הכנסת לשפוך את שיח תחנוניהם ולתקן את נפשם על ידי דמעותיהם. האם שמת ליבך לעונש הצפוי לך כפי המשפט שחרצת בתחילת שיחתנו?!".
הרב ריכך את מבטו כלפי העשיר הנדהם, הניח את ידו על כתפו ואמר: "לכן, עצתי לך ידידי, סור מדרך זו! לך לך לביתך ותן שינה לעיניך ותנומה לעפעפיך. נוח מעמל היום והכן עצמך לקראת יום המחרת הגדול והנורא, שבו תקבל עליך להרבות מהיום והלאה בצדקה וחסד, כמו שאמר דניאל 'וחטאך בצדקה פרוק'. לכך בדיוק התכוון רבנו הקדוש בפרקי אבות באומרו 'איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם: כל שהיא תפארת לעושיה'. כלומר, שאפילו שהיא תפארת לאחרים, לא יאחז בה, אם אינה תפארת בשבילו. התפארת שלך, ידידי הטוב", סיים הרב את דבריו, "היא להרבות בצדקה וחסד".
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם : [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










