ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
הלך רבי אורי להסתופף בצילו של רבי מרדכי, והנה כשהגיע אל הצדיק, ראה שם עשיר אחד שבא להתייעץ עם הצדיק בענייני מסחרו. הצדיק קיבלו בסבר פנים יפות, כדרכו בקודש לקבל כל אדם, כי עבודתו הגדולה הייתה באהבת ישראל.
הביט רבי אורי בפני העשיר, וראה שעבר עבירה חמורה לפני זמן מועט. נצטער רבי אורי מאד, והתפלא על דרכו של הצדיק. והצדיק שהרגיש במחשבותיו, ניגש אליו ואמר לו: 'לך מהר מכאן, מה אתה עושה בחדרי?'
הלך משם רבי אורי מאוכזב, ונכנס לבית המדרש, כשהוא עייף ויגע מעמל הדרך. כשעזב העשיר את המקום, הלך הצדיק לחפש את רבי אורי, ומצאו בבית מדרשו.
אמר לו הצדיק – 'אף אני, אחי, ידעתי את אשר ידעת. דע לך שרבך הקדוש שלח אותך לכאן, כדי שתדע שמי שאין לו מספיק אהבת ישראל, ולכן אינו אוהב אהבה גדולה גם את מי שעובר עבירה, עדיין לא הגיע לחצי העבודה בעבודת ה', שכן מי שמקרב עובר עבירה כזה יגרום לו בלי ספק לשוב בתשובה שלימה, ובתנאי שאינו רשע שעובר עבירות להכעיס'.
הבין רבי אורי את גדולת הצדיק, וישב אצלו ימים רבים. (סיפורי חסידים, תורה, מס' 368).
סיפור זה מלמדנו יסוד חשוב בעבודת ה'. יסוד הנוגע גם לענייני הכלל וגם לענייני הפרט.
בפרשת כי תבוא, אנו קוראים על מעמד הברכה והקללה בהר גריזים והר עיבל. התבוננות בפרשייה זו מעלה, שיש כאן למעשה קבלת תורה מחודשת, קבלת תורה של ארץ ישראל. המיוחד בקבלת תורה זו, שמשעה שעברו ישראל את הארץ התחייבו בערבות ההדדית. במדבר כל אחד אחראי לעצמו, בארץ ישראל אנו אחראים על כל העם. וכדברי רש"י (דברים כט) – "שאף על הנגלות לא ענש את הרבים עד שעברו את הירדן משקבלו עליהם את השבועה בהר גרזים ובהר עיבל ונעשו ערבים זה לזה".
רק בארץ ישראל הפכו ישראל לערבים זה לזה, וקיבלו אחריות זה על זה, ולכן נדרשו למעמד הגדול שבו כולם לוקחים אחריות על כל עם ישראל.
במרכז לקיחת אחריות זו, עומדת אהבת ישראל. אהבה אין פרושה סלחנות, שהרי מי שמוותר לשני על חולשותיו, משאיר אותו תקוע בבוץ, ובסופו של דבר מזיק לו. להיפך : רק מי שאוהב את השני – לוקח עליו אחריות, וכך גם בצד השני של המשוואה -לקיחת האחריות מבטאת יותר מכל את האהבה. כל יהודי צריך לאהוב את היהודי השני, וממילא לקרבו ולגרום לכך שגם השני ישמור את המצוות.
זה מה שמלמד רבי מרדכי את רבי אורי: אני מודע למצבו של עובר העבירה, אך אני אוהב אותו, ומתוך אהבתי אותו – הוא גם ישוב בתשובה, (ובתנאי שאינו עובר עבירות להכעיס).
וכך גם בחיי הפרט. מצויים אנו בישורת האחרונה של חודש אלול – חודש התשובה. כשם שעלינו לאהוב את היהודי השני, כך עלינו לאהוב את היהודי שבתוכינו – לאהוב את עצמנו. אהבה אינה וויתור על חולשות. להיפך, מי שאוהב את עצמו, מתקן ומרומם את עצמו. לוקח על עצמו אחריות, ומתוך כך מתעלה ומתרומם.
שנזכה לשוב אנו וכל ישראל בתשובה שלימה מתוך אהבה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
