ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר נשים
- הלכות סוטה
אדם החושד באשתו שבוגדת בו מְצוּוֶּה לבדוק אחריה ולוודא שהחשד נכון או לשלול את החשד.
קינוי האמור בתורה הוא שיאמר לה בפני עדים, 'אל תיסתרי עם פלוני'.
הסתירה האמורה בתורה היא שתיסתר עם אותו האיש שאמר לה אל תיסתרי עימו, בפני שני עדים. אם שהת עימו כדי טומאה, שהוא כדי לצלות ביצה ולגומעה -הרי זו אסורה על בעלה, עד שתשתה מי המרים וייבדק הדבר; ובימינו שאין בית מקדש -תיאסר עליו לעולם, ותצא בלא כתובה.
בעל שמחל על קינויו קודם שתיסתר האשה-קינויו מחול, וכאילו לא קינא לה; אבל אחר שתיסתר, אינו יכול למחול.
הלכות סוטה (9)
הרב חיים סבתו
7 - הלכות סוטה פרק ג' - הרמב"ם היומי
8 - הלכות סוטה פרק ד' - הרמב"ם היומי
9 - לב הלימוד - הלכות סוטה
טען עוד
פרק ב':
הפסולות לשתות
לא כל הנשים שבעליהן קינא להן שוטות ממי המרים.
ואל שאינן שותות:
א) המודה ואומרת 'נטמאתי';
ב) שהיא או בעלה אינם רוצים;
ג) שאינן ראויות, כגון – שלא נשואה, שבעלה או היא בעלי מום (כמפורט בפרק), שבעלה נאף או מת, שלא ראויה ללדת. וכל אלו אסורות לבעל.
אסורה האשה לגבר הנטען שעימו נסתרה (שבגללו נאסרה על בעלה)
פרק ג':
סדר השקאת השֹוטה
הבעל החושד באשתו מגיע לבית הדין שבעירו ואומר להם שהוא קינא לאשתו ואף היא נסתרה עם הגבר הזר ויש עדים.
בני הזוג עולים לבית הדין הגדול שבבית המקדש.
בית הדין הגדול מבררים את טענות הבעל ומאיימים על האישה שתודה שנטמאה, היינו שאכן קיימה יחסי אישות עם גבר זר. במקביל מעודדים את האישה שאם היא טהורה שתסכים לבדיקת המים.
במידה והאישה מסכימה לשתות את 'מי המרים' מביאים אותה אל שער ניקנור בכניסה לעזרה שבבית המקדש.
הכהן משביעה ומודיעה הסדר של הסוטה. כותב המגילה, שם מים ועפר בכלי, ומוחק המגילה לתוכם, הכהן מנוולה, משקה ומניף בידה המנחה.
אם היא טהורה – מותרת לבעלה. טמאה – היא והנואף מתים כתיאור בתורה.
וכל הדברים האלו, בשלא חטא הבעל מעולם, אבל אם הבעל גם נאף -אין המים בודקין את אשתו. ולכן ביטלו חז''ל את דין מי סוטה -שרבו המנאפים.
סוטה שהיה לה זכות תלמוד תורה -אף על פי שאינה מצווה על תלמוד תורה -הרי זו תולה לה, ואינה מתה לשעתה אלא מאוחר יותר.
סוטה ששתת מי המרים, ולא מתה מיד -הרי היא מותרת לבעלה, ואפילו היה כהן.
סוטה ששתת, והייתה טהורה -הרי זו מתחזקת גופנית אף אם הייתה חולה.
פרק ד':
דינים נוספים בהשקאת שֹוטה
סוטה שאמרה: 'איני שותה' – לא שותה רק אם לא נמחקה המגילה, וחוזרת בה רק אם פחדה.
סוטה שאמרה: 'טמאה אני' – אינה שותה.
כתיבת מגילת הסוטה רק ביום; בעמוד (ולא אגרת וכד'); בכהן; בכתב שנמחה במים (כמפורט בפרק); לשמה.
המִנְחָה: אינה קרבה כשלא משקים את האשה, ואינה נאכלת כשהבעל כהן.
ניתן לגלגל שבועה (אדם שמחויב להישבע לחבירו שבועה אחת, אפשר - אגב השבועה שהוא חייב בה - להשביעו שבועה נוספת) לאשה במקום בדיקת מי המרים (כמפורט).
הלכה אחרונה בספר:
_ אֵין רָאוּי לִקְפֹּץ וּלְקַנּוֹת בִּפְנֵי עֵדִים תְּחִלָּה, אֵלָא בֵּינוֹ לְבֵינָהּ בְּנַחַת וּבְדֶרֶךְ טַהְרָה וְהַזְהָרָה, כְּדֵי לְהַדְרִיכָהּ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וּלְהָסִיר הַמִּכְשׁוֹל. וְכָל שְׁאֵינוּ מַקְפִּיד עַל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ, וּמַזְהִירָן, וּפוֹקֵד דַּרְכֵיהֶן תָּמִיד, עַד שֶׁיֵּדַע שְׁהֶן שְׁלֵמִין מִכָּל חֵטְא וְעָווֹן--הֲרֵי זֶה חוֹטֶא
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות עדות – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות עדות פרק י"א - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות מתנות עניים – 90 שניות על הרמב"ם היומי ספר זרעים הלכות מתנות עניים ב'
מנחה: גולן אזולאי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
