ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
"דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת:... וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה" (במדבר ח' ב-ד)
וההפטרה עוסקת בנבואת זכריה אודות מנורת הזהב ונרותיה:
"וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁהּ; וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָה" (ד' ב-ג).
אע"פ שהפטרה זו נקראת גם בשבת חנוכה, אין כל קשר בינה לבין הנסים שאירעו לעם ישראל, בתקופת החשמונאים, כך הוכחנו בדברינו לפרשת בהעלותך תשע"ג.
ננסה לאפיין את הגאולה על פי נבואת זכריה בשמונת הפרקים הראשונים של ספרו. נתייחס בעיקר לפסוק הבא:
"בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְקֹוָק צְבָאוֹת תִּקְרְאוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ אֶל תַּחַת גֶּפֶן וְאֶל תַּחַת תְּאֵנָה" (זכריה פרק ג' י).
פסוק זה קשור בטבורו לפסוקים המתארים את אחת מתקופות הזוהר של ההיסטוריה הישראלית:
"...וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב: וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה"
(מלכים א ה' ד-ה).
ימי שלמה מאופיינים בשקט בטחוני, פריחה כלכלית ואחדות של עם ישראל.
לפסוק זה פסוק מקביל, פחות מפורסם, המצוי בנבואת מיכה המורשתי:
"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית יְקֹוָק נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים...וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים עַד רָחוֹק וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה: וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד כִּי פִי יְקֹוָק צְבָאוֹת דִּבֵּר"
(ד' א-ד).
הפסוקים הראשונים מקבילים לנבואת אחרית הימים של הנביא ישעיהו, והפסוק האחרון קושר אותה לימי שלמה. נבואת מיכה מוסיפה את ההכרה הבינלאומית בירושלים כבירתו של עם ישראל, ומתוך כך בירתו הרוחנית של כל העולם כולו. פסוק זה קושר (יחד עם עוד הרבה דברים אחרים) בין נבואות זכריה לנבואות חגי. שם מצינו:
"שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה מִיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻסַּד הֵיכַל יְקֹוָק שִׂימוּ לְבַבְכֶם: הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה וְעַד הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן וְעֵץ הַזַּיִת לֹא נָשָׂא מִן הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ" (ב' יח-יט).
נבואות אלה היו אמורות להתקיים לראשונה, בימי זרובבל בן שאלתיאל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול. הנבואות, בספר חגי ובחצי הראשון של ספר זכריה, עוסקות בגאולה בהנהגתם. שניהם היו מנהיגי העולים הראשונים שחזרו לארץ ישראל מבבל, לאחר שבעים שנות הגלות. אילו היו זוכים, היה סמל המנורה עם עלי הזית, סמלה של מדינת יהודה כבר לפני יותר מאלפיים וחמש מאות שנה. עם ישראל היה יושב מאוחד תחת גפנו ותחת תאנתו זמן רב מאוד לפני תקופת החשמונאים.
אם כך, מדוע עם ישראל לא זכה לגאולה בהנהגתם?
התשובה נמצאת כנראה באחד הפסוקים האחרונים של פרק ח בספר זכריה:
"כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ". (יט):
כל הצומות שנקבעו עקב חורבן בית ראשון: צוֹם הָרְבִיעִי (שבעה עשר בתמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (תשעה אב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (צום גדליה) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (עשרה בטבת) יתבטלו ויהפכו לימי ששון ושמחה ומועדים טובים, בתנאי אחד: וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ.
מה משמעותו של תנאי זה? הָאֱמֶת – אם המערכת הפוליטית, ההנהגה בראשות זרובבל תפעל רק על פי עקרונות אמת ותוותר על מאפייני השקר שמערכות פוליטיות נגועות בהם, וְהַשָּׁלוֹם – אם המערכת התורנית רוחנית וההנהגה הדתית בראשות יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, תחפש את הדרך לאחדות ושלום בין הדעות השונות, הגאולה השלמה בא תבא.
גם אנו, בימים אלה, נשאף ונשתדל שהחברה הישראלית תתנהל על פי עקרונות אלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
