סידור התפילה לפני התפילה | הרב שמעון כהן | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
תפילה ובית כנסת
הכנה לתפילה וכיצד מתפללים

קטגוריה משנית

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

654

9 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

span class='Head1'> סידור התפילה שתהיה שגורה בפיו
במסכת ראש השנה 1 אומרים חז"ל: "לעולם יסדיר אדם תפילתו ואחר כך יתפלל". לפני העמידה בתפילה עלינו לשנן את נוסח התפילה, כדי שלא נתבלבל. כך הסדר הראוי, בפרט כשמדובר בתפילות שהן פחות שגורות על לשוננו, כמו תפילות החגים וכדו', כמבואר בהמשך הגמרא:
"אמר רבי אבא: מסתברא מילתיה דרבי אלעזר בברכות של ראש השנה ושל יום הכפורים ושל פרקים, אבל דכל השנה - לא".
שואלת הגמרא:
"איני? והא רב יהודה מסדר צלותיה ומצלי! - שאני רב יהודה, כיון דמתלתין יומין לתלתין יומין הוה מצלי - כפרקים דמי".
כלומר שונה דינו של רב יהודה משאר האנשים, כי רב יהודה היה עסוק בתלמודו בהתמדה עילאית והיה מסיים כל שלושים יום את תלמודו, ורק אז היה מתפלל. ומכיוון שהיה מתפלל רק אחת לשלושים יום היה עליו לסדר את תפילתו כדי שהתפילה תהיה שגורה על לשונו. והר"ן 2 מבאר:
"כדי שתהא תפלתו נשמעת ושגורה בפיו ולא יטעה בה".

שלא תהיה התפילה פגומה ובעלת מום
בשו"ת "רביד הזהב" 3 של רבי דוד משרקי 4 נידונה באריכות השאלה על איזה טעויות מחזירים את הקורא בתורה ועל איזה טעויות מניחים לו כדי לא לצערו ולביישו ברבים, וכך כתב:
"ינהר לן מר עיינין קריאה בספר תורה בציבור על איזה ענין מחויב הקורא לדקדק ועל מה גוערין ועל מה מחזירין...
מאחר שהתפילה במקום הקרבן כאמרו 'ונשלמה פרים שפתנו', הלא דין הוא להישמר בה ממכשולות הלשון אשר נדחו בשתי הידיים מהמדקדקים ובעלי ההלכה, פן יהיה כמקריב בעלי מומין...".
כשאנו עומדים לפני ה' בתפילה ובקריאת התורה, עלינו להיזהר שהמילים יהיו שלמות והנוסח יהיה מתוקן, כדי שהקרבן שאנו מקריבים כביכול בתפילתנו, לא יהיה פגום ובעל מום.

דקדוק בתפילה ובקריאת התורה
בהמשך שם כתב בשם היעבץ:
"אבל מי שלא בא לידי מידה זו בנעורים, אי אפשר להטריחו בנחת הטעמים, שטרחו רב ומייגע דיבורו, והפסדו מרובה משכרו, לכן טוב שלא לבלבל הקורא אשר לא נסה באלה".
מי שלא התרגל לדקדק בקריאת אותיות התורה בהטעמה מדויקת ולפי כללי הדקדוק וההגיה, עדיף לא להעיר לו ולתקנו כדי לא לבלבלו. אלא אם כן החסיר או הוסיף אות או טעה בדקדוק. ולדעת הרמ"א מחזירים רק בטעות שמשנה את הענין 5 .
ובשם הרמ"א כתב:
"וגדולה מזו כתב מור"ם ז"ל בדרכי משה סימן ס"א לענין קריאת שמע, וזו לשונו: ולי נראה דקשה לשנות המנהג בזה, כי הקריאה בטעמים מפסיד הכוונה, כי אי אפשר למי שלא הורגל בזה מעודו לכוון בניגון ובפירוש המילות, לכן הקורא כדרכו לא הפסיד וכו', והן הן דברינו מריש ועד כען, ואברך את ה' אשר יעצני ובדרך אמת הנחני לכוון לדעת גדול כמותו".
כללו של דבר, סדר התפילה דורש הכנה ולימוד קודם התפילה, כדי שההנהגות וההטעמות, הדקדוק והמנגינה, יהיו שגורים בפי המתפלל.

חובת סידור התפילה כשמתפללים מתוך סידור
בימינו כולם מתפללים מתוך סידורים. האם דין זה, שצריך אדם לסדר תפילתו לפני התפילה, נוהג גם היום?
מרן ה"בית יוסף" 6 מביא דברי רבנו מנוח על הרמב"ם שכתב להקל בזה, אך ה"בית יוסף" עצמו הורה להחמיר, וזו לשונו:
"כתב הרב רבנו מנוח, דהא דצריך להסדיר תפילתו, דווקא כשקורא על פה, אבל כשכתובה לפניו, לא. וצ"ע. עכ"ל. ונראה דאפילו כשכתובה לפניו צריך להסדיר, כדי שתהא שגורה בפיו בזריזות".
גם כשאדם קורא מן הסידור, אינה דומה תפילה ללא הכנה לתפילה שקדמה לה הכנה. כשאדם מסדר תפילתו לפני התפילה, הדיוק רב יותר ושתף הקריאה גדול יותר, והמתפלל יכול לפנות את מחשבתו לכוונת המילים ומשמעותן.
הרמ"א 7 מלמד זכות על מי שאינו מקפיד בכך, וכותב:
"ואני לא ראיתי בזמן הזה לנהוג לסדר התפילה תחילה, ולכן נראה שסמכו על דברי הרב רבנו מנוח דמסתבר הוא".
אך ב"שולחן ערוך" שם נפסק:
"תפילות של מועדות ושל ראש חודש, צריך להסדיר תפילתו קודם שיתפלל, כדי שתהא שגורה בפיו".

חובת שליח ציבור לסדר תפילתו
למעשה לגבי שליח ציבור החמירו בזה יותר, כי הדבר נוגע לכבוד עבודת ה' וכבוד הציבור, וכך כתב רבי חיים בנבנשתי 8 , בעל "כנסת הגדולה" 9 :
"כל אדם הרוצה להיות שליח ציבור ואפילו יחיד, יש לו לחזור התפילה קודם ולסדרה".
ורבי צדקיה הרופא 10 , בעל "שבולי הלקט" 11 כתב בטעם הדבר:
"השליח ציבור בעי הסדרה טפי מפני אימת הציבור".
אימת הציבור מביאה את שליח הציבור לידי התרגשות, וקיים חשש גדול יותר שיטעה בתפילתו.
וב"ברכי יוסף" 12 כתב מרן החיד"א 13 בעקבות הכרעת הרמ"א:
"כשמתפללין מתוך הסידור מותר וכו'. כן נוהגין ברוב תפוצות הגולה ובארץ הצבי, שאינם מסדרים שום תפילה, וסמכו על חילוק רבינו מנוח, ואפילו שהרב רבינו מנוח כתב 'וצריך עיון', וגם מרן חלק עליו. חילוק רבינו מנוח קבעוהו להלכה גדולי ישראל שנות דור ודור, מדורותינו, דלא חזינן לרבנן קשישאי וקדישי דמסדרי, משום דהוא חילוק אמיתי ומורגש לחוש עין רואה ואוזן שומעת, דרגילי טובא בתפילות אשר בספר נכתבים".
מר"ן החיד"א מלמד זכות, אך יחד עם זאת, בהמשך דבריו 14 הוא יוצא נגד הנוהגים לומר תפילת חנוכה ופורים בעל פה, וזו לשונו:
"תפלות ראש חודש חנוכה ופורים, נהגו עתה שלא לסדרם, ולאומרם על פה. ובראש חודש אפשר שסמכו על דעת הטור שהבין דהרא"ש חלק על הרמב"ם דראש חודש אין צריך, ולדידיה גם הרי"ף הכי סבר... ברם המנהג בחנוכה ופורים להתפלל על פה, אין להם על מה לסמוך. וטוב ליזהר להתפלל לפחות בחנוכה ופורים ומועדים, תפילה הראשונה מתוך הספר".
ומוסיף ה"משנה ברורה" 15 בהקשר זה:
"ותפילות ופיוטים שחמור פירושם צריך להסדיר תחילה ולא מהני ספר בזה".

דעת ה"אבן עזרא" על הכנסת פיוטים בסדר התפילה
נאמר בקהלת: "אַל תְּבַהֵל עַל פִּיךָ וְלִבְּךָ אַל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹקִים כִּי הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ עַל כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים" 16 . מבאר ה"אבן עזרא" :
"אל תבהל - אל יוציא פיך מלין לפניו בביתו בבהלה וליבך אל ימהר כי אם תביננו, כי הלב כמו אובד ותועה בעסקי העולם, על כן אמר משיח ה' 'מצא עבדך את לבו', ודע כי האלקים ניצב עליך ורואה אותך ושומע דבריך, כי הוא בשמים בגבהי מרום הגבוהים ואתה על הארץ ואין למטה ממך, על כן יהיו דבריך מעטים שלא תסתכן, כמו שהיה כהן גדול ביום הכפורים מתפלל תפילה קצרה ויוצא...".
כשאדם עומד לפני מלך מלכי המלכים בתפילה, עליו לדבר לאט לאט, מתון מתון. עליו למדוד את מילותיו ולדייק בהן כדי שכל מילה תהיה ראויה למעמד ותוכל להיכנס בשערי תפילה ולא תלכנה מילותיו לאבדון.
ה"אבן עזרא" היה מופלא בחכמות ונודע בחריפות לשונו. הוא חי בתקופת הר"י מיגאש ונפטר לפני הרמב"ם. ממשיך ה"אבן עזרא":
"חייב אדם שיתפלל שישמור פתחי פיו ויחשוב בליבו שהוא עומד לפני מלך, בידו להחיות ולהמית על כן אסור שיתפלל אדם ויכניס בתוך תפילתו פיוטין לא ידע עיקר פירושם ולא יסמוך על המחבר ברצונו הראשון כי אין אדם אשר לא יחטא או המעתיקים חטאו... לא אוכל לבאר אחד מני אלף מטעות הפייטנים, והטוב בעיני שלא יתפלל אדם בהם כי אם התפילה הקבועה, ויהי דברינו מעטים ולא נענש בדין".

דעת החולקים על דברי ה"אבן עזרא"
ה"אבן עזרא" מעלה טיעונים שונים כנגד קבלת הפיוטים בסדר התפילה - השפה הבלתי מובנת, השיבושים בדקדוק, החיקוי והשימוש בצורות שירה ומשקל זרות, ערבוב ושרבוב של ביטויים זרים, ועוד. אולם נמצאו להם לפיוטים סנגורים קנאים שהפריכו השגות אלה 17 , ולמעשה הפיוטים נתקבלו ברוב תפוצות ישראל והפכו לחלק בלתי נפרד של סדר התפילה, מתוך שאיפה להתעלות רוחנית ורגשית ודבקות גדולה בה' יתברך.
מקורם של הפיוטים בימי הסבוראים והאמוראים, וקרוב לודאי אפילו בימי התנאים. יוסי בן יוסי חי בארץ ישראל בתקופת הסבוראים, ולצדו יניי, והבולט שבין הפייטנים הוא רבי אלעזר הקליר, שלפי דעות מסוימות חי בתקופת התנאים ומזוהה עם התנא רבי אלעזר ברבי שמעון. וכך כתב המהרח"ו בשם רבו הגדול האר"י הקדוש בספר "שער הכוונות" 18 : "שמעתי בשם מורי ז"ל כי הקליר שסידר קרוב"ץ במחזור האשכנזים הוא רבי אלעזר ברבי שמעון". ולמעשה כבר בעלי התוספות במסכת חגיגה 19 מציינים שהוא התנא רבי אלעזר ברבי שמעון, ומקורו במדרש. וכך כתב גם הרא"ש 20 במסכת ברכות:
"ויש אומרים שתנא הוא, כדאמר בפסיקתא, כד דמיך רבי אלעזר ברבי שמעון קראו עליו דורו 'מכל אבקת רוכל', דהוא תנא קרוב"ץ דרשן ופייטן, והוא תיקן קרוב"ץ לאומרה בג' ראשונות...".
ועוד כתב המהרח"ו שם 21 :
"דע לך, כי מורי ז"ל לא היה אומר שום פזמון ושום פיוט ובקשה מאלו שסידרו האחרונים, כגון רבי שלמה בן גבירול וכיוצא, לפי שאלו האחרונים לא ידעו דרכי הקבלה, ואינם יודעים מה שאומרים, וטועים בסדר דיבורם בלי ידיעה כלל. ובפרט פזמון יגדל אלקים חי וכו', וכן וידוי אשמנו באומר ובפועל. וכן ביום הכפורים לא היה אומר וידוי של רבינו נסים, ורבי שם טוב בן אדרוטל, ורבי יצחק בן ישראל, שתיקנו כל אחד וידוי בערבית ושחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילה, לא היה אומר אותם כלל.
אבל היה אומר התפילות והבקשות ופזמונים שתיקנו הראשונים, כמו תפילת רבי עקיבא ע"ה, ותפילת רבי אלעזר בן ערך ע"ה, ותפילת רבי נחוניא בן הקנה ע"ה וכן היה אומר כל הפיוטים ופזמונים שתיקן רבי אלעזר הקליר , הלא המה במחזור האשכנזים, לפי שכל אלו הראשונים תיקנו דבריהם על פי חכמת האמת, והיו יודעים מה שתקנו. ואף גם אם הם באמצע ברכות יוצר היה אומרם, לפי שהם היו תנאים, והיו יודעים מה היו מתקנים, וכל דבריהם היו מיוסדים על פי האמת...".
הפיוטים שנכתבו בשביל חזרת הש"ץ ומקומם בתוך התפילה נקראים 'קרובות' או 'קרוב"ץ', ראשי תיבות של "קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים" 22 .

רב כוחו של מי שעוצר את יומו ועומד בתפילה
דיברנו על מעלת הדיוק והדקדוק בתפילה, ועל חובת סידור התפילה ולימודה קודם התפילה, אך יחד עם זאת עלינו לדעת כי יש מעלה מיוחדת לעצם העמידה לפני ה'. וכך כתב רבי אברהם טברסקי 23 בספרו "מגן אברהם" בריש פרשת בלק:
"וירא בלק וגו'. הענין מה שחרד בלק כל כך מפני בני ישראל עד ששלח אחרי בלעם, זהו מרומז בהכתוב גופא, 'וירא בלק', מה ראה, 'את כל אשר עשה ישראל לאמורי', הוא לשון אמירה ודיבור, היינו מה שישראל עושים באמרי ודיבורי פיהם בתורה ותפילה, ולכן יגר מואב מפני העם - 'עם' הוא לשון קרירות, מלשון גחלים עוממות - היינו גם מאותם שנתקררו מדרכי עבודת ה' יתברך יראו ופחדו.
וכמו שאמר אבא מורי זצוקללה"ה בשם הבעש"ט זצוקללה"ה, שגם זה האיש המוטרד בעסקיו כל היום בשווקים וברחובות וכמעט ששוכח שיש בורא עולם, רק בעת שמגיע לזמן תפילת
מנחה עולה על זכרונו שהגיע זמן התפילה וגונח ונאנח בלבו בהתבוננות האיך שפנה כל היום בהבלי העולם, והוא רץ לסימטה אחת מן הצד ומתפלל מנחה, הגם שאינו יודע כלל מה הוא מדבר, עם כל זה חשוב ויקר לפני הבורא ברוך הוא והאנחה שלו בוקעת רקיעים, ולכן יראו בלק ומואב גם מהאנשים האלו כי רב כוחם".
עצם העובדה שאדם עוצר את חייו כעת ומפסיק את עיסוקיו ועומד לפני ה' בתפילה, זה חשוב ויקר לפני הבורא ברוך הוא, והאנחה שהוא נאנח על כך שפנה היום ולא זכה למלא אותו בתורה ומצוות כראוי, בוקעת רקיעים. לכן בלק ומואב רואים גם באנשים אלה, שעבודת ה' שלהם מעומעמת ומקוררת, כי רב כוחם מאוד.

^ 1.ראש השנה לה ע"א.
^ 2.הר"ן על הרי"ף יב ע"א בדפיו.
^ 3.שו"ת רביד הזהב סימן מא.
^ 4. רבי דוד משרקי (צנעא שבתימן), נולד בערך בשנת התנ"ו - רבו המובהק היה סבו רבי אהרן משרקי. נחשב לגדול חכמי תימן בדורו, והיה רבו של רבי יחיא צאלח, מגדולי רבני תימן בכל הדורות. התפרסם בעיקר בזכות ספרו "שתילי זיתים" על חלק אורח חיים של השולחן ערוך, וספרו "ראשי בשמים" על יורה דעה. מלבד זאת כתב הגהות על ספר שיירי כנסת הגדולה.
^ 5.ראה שולחן ערוך או"ח סימן קמב, א.
^ 6.בית יוסף אורח חיים סימן ק, א.
^ 7.דרכי משה הקצר אורח חיים סימן ק, א. ובשולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילה סימן ק, א כתב: "ויש אומרים דווקא כשמתפללים על פה, אבל כשמתפללין מתוך הסידור, מותר, דהא רואה מה שמתפלל, וכן נוהגין ".
^ 8. רבי חיים בנבנשתי (קושטא, איסטנבול), השס"ג-התל"ג - נולד לרבי ישראל בנבנשתי. בצעירותו למד אצל סבו רבי משה בנבנשתי. בהמשך, למד אצל רבי יוסף סאמיגה ורבי צמח נארבוני. למד בישיבתו של רבי יוסף מטראני (מהרי"ט), שהעריכו ואהבו מאד. בשנת השפ"ד, בהיותו בן עשרים ואחד, התמנה להיות חבר ב"מועצת החכמים" של קושטא, בראש מחלקת "איסור והיתר". בשנת הת"ג מונה להיות רב בעיר חירא הסמוכה לאיזמיר. בשנת התי"ח עבר לאיזמיר, ובשנת תכ"א, משנחלש רב העיר רבי יוסף איסקאפה, מילא את מקומו בפועל. בשנת התכ"ו מונה באופן רשמי לרבה של איזמיר. על כיסא הרבנות באיזמיר ישב במשך שבע שנים, עד לפטירתו. ספריו: "כנסת הגדולה" - חיבורו המרכזי, פירוש על השולחן ערוך, "שיירי כנסת הגדולה" - הוספות ל"כנסת הגדולה", "ינא דחיי" על הסמ"ג, שו"ת "בעי חיי" (ד חלקים), "פסח מעובין" על הגדה של פסח ו"חמרא וחיי" על מסכת סנהדרין.
^ 9.כנסת הגדולה הגהות טור אורח חיים סימן ק, א.
^ 10. רבי צדקיה הרופא ממשפחת הענוים (איטליה), דתתק"ע-ה"ם) - מן הראשונים. בשנותיו הראשונות למד בעיר וירצבורג שבגרמניה אצל תלמידי רבי שמשון משאנץ, במעלי התוספות. בהמשך חזר לעיר הולדתו ברומא, שם למד תורה מפי גדולי העיר ובעיקר מבן דודו רבי יהודה בן רבי בנימין.
^ 11.ספר שבלי הלקט ענין תפילה סימן יב.
^ 12.ברכי יוסף אורח חיים סימן ק, ב.
^ 13. רבי חיים יוסף דוד אזולאי (מרן החיד"א) (ירושלים-ליוורנו, איטליה), התפ"ז-התקס"ו - מגדולי הפוסקים, רב ומקובל. למד בישיבתו של רבי חיים בן עטר והיה תלמידם של חכמי ירושלים, בהם הדיין רבי יונה נבון והמקובל רבי דוד חזן. מצעירותו ניחן ביכולת דרשנית, בכישרון כתיבה ובנמרצות רבה. בגיל שבע עשרה החל בכתיבת ספרו הראשון. בזכות אישיותו המיוחדת התמנה על ידי קהילת חברון כשליח (שד"ר) לקהילות היהודים בערי מערב אירופה כדי לאסוף תרומות עבור יהודי חברון. לצד אישיותו המיוחדת, היה חיד"א בעל הופעה חיצונית מרשימה, ומבין כל השליחים, בני דורו, שיצאו מארץ ישראל לתפוצות, היה החיד"א השליח המפורסם ביותר, שהגדיל והאדיר את שמה של ארץ ישראל ונלחם מלחמת כבודה. כתב עשרות ספרים במגוון תחומים: תלמוד, הלכה, פרשנות - ובכלל זה פרשנות מקרא, קבלה, עיונים בתפילה, ביבליוגרפיה ותיעוד של כתבי יד ועוד.
^ 14.שם אות ג.
^ 15.משנה ברורה סימן ק, סק"ג.
^ 16.קהלת ה, א.
^ 17.ראה שבולי הלקט ענייני תפילה כח.
^ 18.שער הכוונות דף נ טור ד.
^ 19.חגיגה יג ע"א.
^ 20.רא"ש ברכות פרק ה, סימן כא.
^ 21.סוף טור ג.
^ 22.תהלים קיח, טו.
^ 23. רבי אברהם טברסקי (המגיד מטריסק) (ואהלין שבאוקראינה-טריסק), התקס"ו-התרמ"ט – מייסד חסידות טריסק ומגדולי האדמורי"ם בדורו. מסופר שכבר בהיותו כבן שנתיים וחצי ניחן בזיכרון מופלא. כשנסע עם אביו ומשפחתו לחתונה בעיר יוז'ני שמע דרשת בעל התניא בתורת החסידות, ושנים רבות לאחר מכן ידע לחזור על הדרשה במלואה בצורה מדויקת, על אף שהיה תינוק כששמעה. לאחר נישואיו התיישב בעיר טוריסק ושימש בה כמגיד מישרים. כשנפטר אביו, עלה על כס האדמורו"ת וייסד בעירו את חסידות טריסק. רבבות חסידים הסתופפו בחצרו, ביניהם נמנו גם גדולי האדמורי"ם בפולין. ספרו "מגן אברהם" הוא ספר חסידי יסודי בענייני אמונה, ענוה וקדושה.

הכנה לתפילה וכיצד מתפללים

הרב שמעון כהן

ראש מוסדות בית מוריה באר שבע

שיעורים בספר שופטים
פילגש בגבעה
פרק יט
טבת תשפ"ב
תצוה
לעשות נחת רוח ליוצרנו
יסוד החינוך לפרט ולכלל
אדר תשע"ז
וירא
"והאלקים ניסה את אברהם"
ניסיון העקידה - אב לכל הניסיונות
חשוון תשע"ה
כי תצא
כיצד מענישים?
אלול תשע"ח

הכנה לתפילה וכיצד מתפללים

קול צופיך - הרב שמואל אליהו
תפילה מתוך שמחה
הרב שמואל אליהו | יב אב תשס"ח
הכנה לתפילה וכיצד מתפללים
אורחות תפילה
הרב יצחק בן שחר | אלול תשפ"א
49 דק'
אסופות תשפ"ב - "ולעבדו בלבב שלם"
הכנה לתפילה - דימיון
הרב אמנון דוקוב | כ"ד אדר ב' תשפ"ב
הכנה לתפילה וכיצד מתפללים
אל תעש תפילתך קבע אלא רחמים ותחנונים
הרב שמעון כהן | סיוון תשע"ח

הכנה לתפילה וכיצד מתפללים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
לך לך
רעיונות לפרשת לך-לך
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו-תשס"ב
מגד ירחים
רחל מבכה על בניה
עלון מס' 170
הרב בניהו ברונר | מרחשוון תשע"ד
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
40 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
הרב נפתלי בר-און | י"א חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הרב אליעזר מלמד
הרב אליקים לבנון
הרב חיים כץ
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הרב דוד דודקביץ'
הרב שלמה שושן
הרה"ג צבי שכטר

40 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ז
36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
הרב נפתלי בר-און | י"א חשוון תשפ"ז
28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
27 דק'
שם משמואל על הפרשה
היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
30 דק'
שם משמואל על הפרשה
יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז