ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ: וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם: וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת: הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר:
אולם, קשה לומר כך. אנחנו מאמינים שהקב"ה נתן לנו את העולם בשביל לפתחו ולשכללו. דברים נפלאים ברוח זו כתב הרב סולובייצ'יק (איש האמונה, עמ' 15). הוא מתאר את אחד התפקידים המרכזיים של האדם, לאור פרשתנו – "מלאו את הארץ וכבשוה":
האדם הראשון רוצה להיות אנושי… ולהיות אנושי פירושו: לחיות חיי הדר… האדם הקדמון, שלא היה יכול ללחום במחלות, ואשר נפל קרבן בהמוניו לדבר ולקדחת כשהוא מושפל וחסר אונים, לא היה יכול לדרוש לעצמו את כתר ההדר. רק האדם הבונה בתי חולים, המגלה שיטות ריפוי ומציל חיי בני אדם, מתברך במידת הכבוד. אדם שחי במאות ה-17 וה-18, שנזקק לעשות דרכו מבוסטון לניו-יורק משך ימים, היה נהדר פחות מאשר האדם המודרני המנסה לכבוש את החלל… בעשותו כל אלה משתדל האדם הראשון למלא את התפקיד שהוטל עליו על ידי בוראו, אשר בשחר יום השישי המסתורי של הבריאה פנה אל האדם וציווהו: 'ומלאו את הארץ וכבשוה'.
הרב סולובייצ'יק מתאר בצורה יפה את החשיבות המיוחדת של ההתפתחות התעשייתית, המדעית והמודרנית. האדם המודרני, היודע לבנות בתי חולים, היודע להציל חיי אדם, היודע להגיע אל החלל, ממלא בכך בצורה מרשימה את התפקיד שאותו ציווהו הקב"ה: "ומלאו את הארץ וכבשוה".
אם כך, מהי הבעיה במגדל בבל? הבעיה היא בשלוש מילים: "ונעשה לנו שם"! מהי מגמתך? האם המגמה היא לפרסם את שמך? האם המגמה היא להשיג כוח ועוצמה? אם כך, ייתכן שהפעולות הן שליליות. אולם, אם המגמה היא מגמת שליחות, מגמה לקיים את הצו הא-להי "ומלאו את הארץ וכבשוה" – או אז, הופך אותו מעשה להיות מעשה טהור ונעלה. אדם הפועל מתוך מגמה טהורה, זוכר תמיד שהוא ממלא ציווי א-להי; הוא זקוק כל הזמן לעזרתו ולסיועו של הקב"ה, שהוא הנותן לנו כוח לעשות חיל.
אנו מכירים את המושג "ירידת הדורות". אולם, האם ניתן לומר שעולמו של הקב"ה הולך ומתקלקל? הרב קוק לא היה מוכן לקבל קביעה כזו. עולמו של הקב"ה, באופן כללי, הולך ונהיה טוב יותר, הולך ונהיה מתוקן יותר. אנו אלו שקיבלנו את הכוח לפתחו ולשכללו וזוהי המגמה הא-להית בעולם – פיתוח העולם.
אולם, בתוך הדברים הללו, אנו צריכים לזכור כל העת:
למרות עלייתו של העולם, הרי שהעלייה נובעת מהדורות שקדמו לנו. האבות הקדושים, התנאים, האמוראים, הראשונים והאחרונים, בגדלותם הענקית, ברוח הקודש שלהם, יצרו את התשתית שאנו ממשיכים כיום. מבחינה זו "אם ראשונים כמלאכים – אנחנו כבני אדם". אנו מפתחים ומשכללים, אבל בבחינת "ננס על גבי ענק".
למרות עלייתו של העולם, הרי שפיתוח וקידום, עשוי להביא גם לסכנות. פיתוח הביא למגדל בבל, ובדור של המאה העשרים הייתה גם השואה, היו פרעות וחורבנות.
"ותחסרהו מעט מא-להים". קיבלנו כוחות אדירים, כוחות מדהימים. "צלם א-להים". אבל בסופו של דבר, עלינו לשנן כל העת: הכול נובע מאתו יתברך! כל כוחנו נובע מהקב"ה, נובע מבורא העולם. מי שלא מבין מי מעליו, לא יוכל להמשיך לפתח ולשכלל. מבחינה זו, נורא כל כך חטא אדם הראשון. אדם הראשון שהתחיל לפתח ולשכלל – "להשקות את הגן" – חטא. מתוך השכלול, שכח מי מעליו. גם בני מגדל בבל שכחו מי מעליהם, ובתוך הפיתוח והשכלול – חטאו. התיקון איננו בחוסר עשייה. התיקון הוא בעשייה, בשכלול, ועם כל זה – בהבנה שהקב"ה הוא המרכז, הוא הבסיס והוא היסוד לכל פעולותינו בעולם הזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
