ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסנת דיל בת יפה
והנה, למרבה ההפתעה, איש מהחסידים לא בא להיפרד. שאל הרבי את הגבאי – מדוע לא בא איש להיפרד?
ענה לו הגבאי – לחסידים היה כל כך טוב אצל הרבי בחגים, שהם לא רוצים לחזור הבייתה. הם רוצים להישאר באווירת החג.
אמר לו הרבי – צא ואמור לחסידים, ש"האלוקים של אתה בחרתנו הוא האלוקים של אתה חוננתנו".
דומה, שאת הסיפור הזה חווים כולנו בימים אלו של 'אחרי החגים'. לכולנו קשה הן מבחינה רוחנית והן מבחינה מעשית לעבור מאווירת הרוממות הרוחנית של החגים, לטיפול המעשי בכל המשימות החשובות שדחינו ל'אחרי החגים'.
את הבעיה המעשית לא נפתור כאן במאמר זה, אך יש בסיפור זה הנחייה חשובה לעבודה הרוחנית של ימים אלו. תפקידנו כעת לקחת את אווירת הרוממות של תפילות החגים הנפתחות במילים 'אתה בחרתנו' לימים של 'אחרי החגים', הנפתחים בהבדלה הנאמרת בלשון 'אתה חוננתנו'. ובאמת, חלק מעניינם של ימי החגים להעניק לנו זריקת מרץ רוחנית גדולה, שתתן לנו מטען רוחני לימי החולין, ולכן חשוב מאד בימים של 'אחרי החגים' לעשות עבודת חיבור והשרשה של המטען הרוחני של ימי הגים אל ימי החולין.
בספרים הקדושים מבואר שזה עניינו של יום 'אסרו חג', שהרי המילה 'אסרו' היא מלשון 'קשרו', שעניינו של יום זה לנהוג בו קצת חגיגיות, ובזה לקשור את קדושת החג אלינו לתמיד.
ויש חסידויות שהמשיכו קצת את אווירת החגים עד ל'שבת בראשית', כמו למשל מנהג חב"ד, שהצמח צדק אמר את הפסוק "ויעקב הלך לדרכו" במוצאי שמחת תורה, ואדמו"ר הריי"צ אמר אותו במוצאי 'שבת בראשית', וכך חסידי חב"ד נוהגים להכריז פסוק זה במוצאי שמחת תורה/ שבת בראשית, והעניין הוא ללמד שמתוך חודש תשרי יוצא היהודי לדרך, והולך בכל השנה בשליחות ה', (התקשרות 796/ התוועדות שמחת תורה תשכב).
ובאמת, אפשר למצוא בפרשת בראשית עצה בעבודת ה', כיצד לקחת עימנו לכל השנה את הפסגות הרוחניות הנעלות של חגי תשרי.
כידוע, הקב"ה ברא את העולם בשישה ימים, בכל יום ברא דבר אחר. אם נתבונן בימי הבריאה, נגלה שיש בה הדרגה מופלאה שבה המציאות הלכה והשתלשלה מה' הרוחני האין סופי אל המציאות הגשמית בסדר והדרגה. (כמובן, יש הדרגות רוחניות אין סופיות, כפי שמתבאר בספרי הפנימיות, אך כאן נביא הדרגה על פי פשט הכתובים).
בשלושת הימים הראשונים נבראו – אור, מים ושמים, אדמה וצמחים. בשלושת הימים האחרונים נבראו – מאורות, דגים ועופות, חיות הארץ והאדם.
יש כאן הדרגה מופלאה. ביום השני נברא האור, שהוא רוחני ומתפשט למרחבים עצומים במהירות הגדולה ביותר בטבע, מהירות האור. כמובן, ביחס לרוחניות, האור הוא גשמי, אך ההבדל בין גשמי לרוחני, שגשמי הוא מוגבל, ורוחני הוא אין סופי. לכן, מבין היישויות הגשמיות, האור הוא הכי רוחני ומתפשט.
ביום השני נבראו המים (והרקיע, המציין אולי גם את האוויר?). המים, (והאוויר?) גם הם מתפשטים ונוזלים, אך כמובן הרבה פחות מהאור. ביום השלישי נבראה האדמה, שהיא כבר הרבה יותר מתוחמת וקבועה ולא מתפשטת. כך יש כאן הדרגה של הצטמצמות הולכת וגוברת, המבטאת מעבר הדרגתי מרוחני אין סופי לגשמי מוגבל.
כעת נעבור לסדרת שלושת הימים הבאים. למעשה הסדרה השניה מקבילה לסדרה הראשונה. ביום הרביעי נבראים המאורות, שכיום הם מקורות האור, ומקבילים לאור שנברא ביום הראשון. ביום החמישי נבראים הדגים והעופות, שהם בעלי החיים המצויים במה שנברא ביום השני - המים והאוויר. וביום השישי נבראו החיות והאדם, שהם בעלי החיים המצויים במה שנברא ביום השלישי – היבשה.
הסדרה השנייה מבטאת הצטמצמות נוספת של הסדרה הראשונה. בראשונה - ה' בורא את כל המרחב, בשנייה - ה' מעניק חיים לנקודות מוקד המצויות בתוך המרחב שנברא בראשונה. בתוך כל המרחב, יש עצמים מסויימים שזוכים לדגש מיוחד – המאורות ובעלי החיים. כך ממשיך תהליך ההצטמצמות.
מעניין, שהצמחים המהווים גם הם נקודת מוקד, נחשבים כחלק מהיבשה שבסדרה הראשונה, ולא זוכים להכלל בסדרה הראשונה. יתכן, והדבר נובע מחסרון כח התנועה שלהם. המאורות ובעלי החיים נעים במרחב, כך שאמנם הם נקודת מוקד מצומצמת, אך דווקא מתוך כך יש להם יכולת לפעול בכל המרחב.
הדרגה זו מלמדת אותנו שעבודתנו בעולמנו צריכה להיעשות בהדרגה, נדבך אחרי נדבך. ויותר מזה, דווקא המאורות ובעלי החיים, שהם המצומצמים ביותר יש כוחות חיים גדולים ויכולת לנוע בכל המרחב.
ואולי, אפשר לקחת מכך דרך בעבודת ה' לתקופה של 'אחרי החגים'. עלינו לצמצם עצמנו ולקחת נקודות מעטות ספציפיות שקנינו בימי החגים, קבלה טובה שקיבלנו על עצמנו בימים הנוראים וכדומה, להתמקד בהם ולקבע אותם בתוכנו לשנה כולה. ודווקא עבודת צמצום זאת, תעניק לנו כוחות חיים מיוחדים שעימם נחייה בקרבנו את המרחב הרוחני כולו לכל השנה! שנה טובה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
