ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות אבל
- רמב"ם יומי – הלכות אבל – 90 שניות על הרמב"ם היומי
גם לגבי קריעת הבגד, כמו דינים אחרים שכבר הזכרנו, ישנו הבדל בין שאר קרוביו של אדם שמתו לבין אביו ואמו שמתו, לדוגמה: הקריעה על שאר קרובים היא רק בבגד העליון ורק טפח, ואילו על אביו ואמו צריך לקרוע את כל הבגדים שעליו, וקורע עד שמגלה את ליבו.
גם לגבי זמן הקריעה יש הבדל: על שאר קרובים אם לא קרע ביום הראשון קורע במשך השבעה, ואילו על אביו ואמו אם לא קרע במשך השבעה קורע במשך השלושים.
נקודה להרחבה:
בהלכה ח פוסק הרמב''ם שמי שהיה לו חולה בתוך ביתו ונתעלף וסבור שמת וקרע ואחר כך מת, אם בתוך כדי דבור מת אינו חוזר וקורע, ואם לאחר כדי דבור מת חוזר וקורע קרע אחר. דין זה מהווה קושיה לחלק מן ההסברים שמעלים הראשונים לדין ''תוך כדי דיבור'' – הר''ן מסביר שתוך כדי דיבור אדם עדיין לא גמר בדעתו ולכן יכול לתקן את דיבורו, אולם כאן הדין כלל לא קשור לאמירה, אלא רואים ש''תוך כדי דיבור'' הוא ממש יחידת זמן אחת.
פרק ט
רמב"ם יומי – הלכות אבל – 90 שניות על הרמב"ם היומי (16)
הרמב"ם היומי
11 - הלכות אבל פרק י"א - הרמב"ם היומי
12 - לב הלימוד - הלכות אבל א'
13 - הלכות אבל פרק י"ב - הרמב"ם היומי
טען עוד
נקודה להרחבה:
דין קריעה על חורבן המקדש מוזכר גם בהלכות תעניות פרק ה, ושם מבואר שחייב בקריעה רק אם לא ראה את המקום במשך שלושים יום. הפוסקים דנו כיצד לנהוג הלכה למעשה בזמן הזה.
פרק י
שבת עולה למניין שבעה ושלושים, אך אין נוהגים בה דיני אבלות אלא בדברים שבצנעא.
מי שקבר את מתו פחות משבעה ימים סמוך לחג, החג מבטל את דיני השבעה. אם קבר את מתו יותר משבעה ימים אך פחות משלושים, החג מבטל את דיני השלושים.
מי שקבר את מתו בתוך הרגל לא חלה עליו אבילות כלל, אלא לאחר הרגל מתחיל למנות שבעה, אולם את השלושים מונה מיום הקבורה.
פרק יא
אע''פ שאין דיני אבלות נוהגים בחול המועד, אם מת קרובו של אדם במועד קורע עליו. וכן עושים סועדת הבראה בחול המועד.
שבעת ימי המשתה של חתן נחשבים לו כחול המועד ואם מת לו מת אינו נוהג אבלות אלא לאחר שבעת הימים. ואפילו אם עוד לא התחתן, אלא שהכין כל צרכי הסעודה, ואם ידחה את החתונה לא יהיה מי שיטרח עבורו – עורך את החתונה ודוחה את האבלות לאחר שבעת ימי המשתה.
אין מספידים את המת בחול המועד, בחנוכה, בפורים או בראשי חדשים.
נקודה להרחבה:
ברמב''ם מבואר שכאשר יש הפסד מקדימים את שבעת ימי המשתה לשבעת ימי אבלות. ויש לשאול שהרי לדעת הרמב''ם אבלות ביום הראשון היא מן התורה, וכיצד עקרו אותה חכמים? הראשונים מסבירים שכיוון שנשא את אשתו קודם הקבורה, ממילא חל עליו דין רגל, ורגל דוחה את האבלות (חכמים רק התירו לו לשאת קודם הקבורה). אעפ''כ, אסור בדברים שבצנעא, למעט בעילה ראשונה (כדי שיהיה ייחוד הראוי לביאה הנצרך לנישואין).
פרק יב
חכמים הרבו בחשיבותו של ההספד, עד כדי שכופים את היורשים להספיד את המת, אך אם ביקש המת שלא יספידוהו – אין מספידים (בניגוד לקבורה, שקוברים גם בניגוד לדעתו).
מת שפינו אותו ממקום למקום, אם עדיין שדרתו קיימת – מספידים אותו, ואומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים.
פרק יג
סדר ניחום האבלים לאחר הקבורה הוא בצורת עמידה בשורה, כאשר האבלים עומדין לשמאל המנחמין וכל המנחמין באין אצל האבלים אחד אחד, ואומרים להן תנוחמו מן השמים. לאחר מכן מתנחם האבל בביתו. אדם שאין לו קרובים שיתאבלו עליו, באים עשרה בני אדם כשרין ויושבין במקומו כל שבעת ימי האבילות,
חכמים למדונו ששלושה ימים יש לבכות על המת, שבעה ימים להספיד, ושלושים יום לתספורת. אל לו לאדם לצער עצמו יותר ממנהגו של עולם. מאידך, מי שאינו מתאבל כמו שציוו חכמים, הרי זה אכזרי, אלא יפחד וידאג ויפשפש במעשיו ויחזור בתשובה.
פרק יד
מצות עשה מדרבנן לבקר חולים, לנחם אבלים, להוציא את המת, להכניס את הכלה, ללוות אורחים, להתעסק בכל צרכי הקבורה, וכן לשמח את החתן והכלה. אף על פי שכל מצות אלו מדרבנן הרי הן בכלל ואהבת לרעך כמוך.
יש לבקר את החולה בזמנים בהם הביקור יועיל לחולה, ולא כאשר חוליו קשה מדי. ניחום אבלים קודם לביקור חולים.
בית הקברות, וכן המת עצמו והתכריכין שלו אסורים בהנאה.
נקודות להרחבה:
1) חלק מן המצוות מדרבנן שמנה הרמב''ם בתחילת הפרק, מונה בעל הלכות גדולות כמצוות מן התורה. הרמב''ם בספר המצוות בשורש הראשון תוקף את בה''ג על מניינו זה, והרמב''ן בהשגות מגן עליו.
2) בהלכה טז מופיע שאין קוברים מת על גבי מת. הלכה זאת נידונה בפוסקי זמננו בהקשר של קבורה רוויה – האם מותר לקבור מתים בקומות, מחמת מחסור במקומות קבורה.
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות עדות – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות עדות פרק י"א - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות מתנות עניים – 90 שניות על הרמב"ם היומי ספר זרעים הלכות מתנות עניים ב'
מנחה: גולן אזולאי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
