ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
על פי פקודה זו נאסר על יהודי הכפרים בסביבות בגדד להיכנס לעיר בגלל השתוללות מגפת הדבר. רבי יוסף חיים היה מודאג מאוד. הוא ידע שרבו האהוב, רבי עבדאללה סומך, שהה באותה עת בכפר גרארה. שליח מוסלמי שהגיע אל מנהיגי הקהילה בבגדד הודיעם שרבי עבדאללה לקה כנראה במחלה.
מיד נרתמו ראשי הקהל בניסיון לקבל היתר מיוחד מידי הוואלי להביא את הרב לבגדד לריפוי, אבל בקשתם נדחתה על הסף. משלחת שלהם התייצבה אצל רבי יוסף חיים, וחבריה ביקשו את התערבותו.
תחילה טען רבי יוסף חיים שאין הוא מאמין שבמקום שבו הם נכשלו, יצליח הוא. הם השיבו לו מיד שהם מוחלים על כבודם ומתפללים שבמקום שבו נחשפה אוזלת ידם, תתגלה גבורתו לעיני כול.
הרעיון לחזר על פתחו של המושל היהיר היה לו לזרא, אבל חיי מורו ורבו המוטלים על הכף גברו על רגשי סלידתו. הוזמנה כרכרה סגורה, ורבי יוסף חיים חמק מעיני הסקרנים בדרך ליעדו.
לא עברה שעה וכבר עמד נוכח המושל. הוחלפו ביניהם דברי ברכה רגילים.
״האיש שלא יצא את פתח ביתו שבע שנים, מואיל לכבד אותנו בביקורו! יום גדול הוא לנו!״, פתח הפחה בחיוך לגלגני.
״לא למעני בא אני אליך, כבודו. לעצמי איני מבקש דבר, אלא למען גדול בישראל ולמען קהילה קדושה זו של בגדד״.
״אם כך, צר לי להודיעך, כבוד הרב, שלחינם טרחת. אין בידינו להפר חוק שקבענו. אפילו היה בני שוהה בימים אלו מחוץ לתחומי בגדד כשהוא בריא, הייתי אוסר עליו לחזור העירה, מחשש שמא יביא עמו את המחלה, כל שכן הרב שלכם, שכבר ידוע שהוא חולה!״.
״אנחנו מבטיחים לשמור עליו בבידוד מוחלט. רופאינו ידאגו לכך", אמר רבי יוסף חיים.
״לא אוכל לסכן את בריאות הציבור למען איש אחד, ויהיה חשוב ודגול ככל שיהיה. אם הרופאים שלכם כה מוצלחים, אדרבה, ילכו הם אליו, אבל אז לא יוכלו כמובן לחזור".
״אם לא יובא לבגדד, אין כל סיכוי להצילו".
״הכול בידי אללה. אם נגזר...״, אמר הפחה.
"הכול נגזר, אבל הרשות נתונה! והרשות במקרה זה בידיך, כבודו״.
"אם אחתום על ההרשאה, מחר יבואו אחרים והסכר ייפרץ ושיטפון של חולים נגועים בדבר יציף את בגדד!".
״אין סכנה כזאת", אמר רבי יוסף חיים, "הרב עבדאללה סומך נערץ לא רק על היהודים כאן, אלא גם על המוסלמים, ואיש לא יאשים את כבודו שהוא נוהג איפה ואיפה״.
״עליי לחשוב על כך ולהתייעץ", אמר הפחה.
״צר לי, אבל הזמן אינו מאפשר זאת".
״אמור תודה שלא קיבלת ממני תשובה שלילית מיידית, כבוד הרב", זעף הפחה, "חזור מחר ואודיעך".
״אם ימות הרב הלילה, כבוד הפחה, דמו יהיה בראשך! האם תהיה מוכן ליטול על עצמך את האחריות הזאת?״.
דבריו האחרונים של רבי יוסף חיים נאמרו מתוך החלטיות שקטה שאינה מותירה שום פתח לדיון. הוואלי נפנה אל רבי יוסף חיים כשהוא פוער פיו מרוב תדהמה. מימיו לא נתקל ביהודי בן שטן כזה שיעז לדבר אליו כך.
״יהודי, האם אינך פוחד להחציף לשון אל מושלה הכול יכול של בגדד?!".
״כיהודי, ירא אני רק את השם יתברך. אנא זכור, שגם סרכאטיבי מוסטפה נורי פחה, שמשל לפני שלושים שנה, חשב שהוא כול יכול וניסה לגזול מן היהודים את קבר נביאנו יחזקאל. כשהגיע אליו כתב ההדחה מקושטא, חש את עצמו כעכבר עלוב".
רבי יוסף חיים עצר בדיבורו ונעץ את מבטו העז בפני איש שיחו, שלא ידע איך יגיב לחוצפתו של היהודי. הרב החליט לרכך את עמדתו ולהעניק ליריבו מוצא של כבוד: ״אבל כבודו אינו כסיל כאותו מושל יהיר. משום מה אומר לי ליבי שרק לבחון את מידת נחישותנו רצה מעלתו. ברור שלא הייתה בליבו שום כוונה לבזות את גדול רבני בגדד, איש נערץ הן על היהודים והן על המוסלמים בעירנו. על כן, אין בליבי ספק שברוב נדיבותו יחתום על כתב הרשאה חריג זה", ומניה וביה הושיט לו את המסמך ואף טבל למענו את העט בקסת הדיו.
הוואלי פרץ בצחוק, נטל את הקולמוס והריץ את חתימתו. רבי יוסף חיים קד קידה גדולה ויצא מבית המושל.
על פי הספר 'אלחכם מבגדד' מאת יצחק גורמזאנו גורן
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
