ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
יד. גַּם בִּדְבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן אוֹתָם בְּמַחֲשָׁבָה כִּי אִם בְּמַעֲשֶׂה*, כְּמוֹ בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, מִכָּל מָקוֹם אֵין לְשַׁעֵר אֶת הַגֹּדֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל הִרְהוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא בָּא מִצַּד יִרְאָה פְּשׁוּטָה, יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁכָּל מִדָּה קְטַנָּה שֶׁבַקְּטַנּוֹת גּוֹרֶמֶת לְעוֹרֵר בַּנֶּפֶשׁ וּבָעוֹלָם אֶת הַמִּדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת•, וְאוֹר קֹדֶשׁ מֵאוֹר פְּנֵי עֶלְיוֹן מוֹפִיעַ בְּכָל זִיו בַּהֲדַר אַהֲבָה וּבְנֹעַם ד' עַל יְדֵי כָּל מַחֲשָׁבָה הַנּוֹטָה לְטוֹבָה, וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ בָּהּ סִיגִים רַבִּים, הַחֵן הַפְּנִימִי שֶׁלָּהּ, הַקֹּדֶשׁ הַיְסוֹדִי שֶׁבְּתוֹכָהּ - זֶהוּ שָׁוֶה כָּל עֹשֶׁר, וְכָל חֲפָצִים• לֹא יִשְׁווּ בָּהּ.
חיפוש המידה
טו. אַף עַל פִּי שֶׁהָעִצָּבוֹן וְהַפַּחַד בָּא מִפְּנֵי בִּטּוּל תּוֹרָה וּמִפְּנֵי הָעֲווֹנוֹת כֻּלָּם, מִכָּל מָקוֹם, תֵּכֶף כְּשֶׁמְּהַרְהֲרִין בִּתְשׁוּבָה, הֲרֵי הַכֹּל מִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה, וּצְרִיכִין מִיָּד לְהִתְחַזֵּק בְּאֹמֶץ בִּטָּחוֹן בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן בָּרוּךְ–הוּא, וְלֶאֱחֹז בְּתוֹרָה וּבַעֲבוֹדָה, כָּל אֶחָד כְּפִי מִדָּתוֹ. וְאִם לִפְעָמִים יֵרָאֶה לוֹ, שֶׁהַמִּדָּה הַמִּתְעוֹרֶרֶת עַל יְדֵי הַקְּרִיאָה בִּסְפָרִים מֵעִנְיְנֵי הַמּוּסָר וְהַיִּרְאָה אֵינָהּ לְפִי מִדָּתוֹ•, יִתְבּוֹנֵן וְיַחְקֹר עַל מִדָּתוֹ מַה הִיא, וְיִתְחַזֵּק וְיִתְאַמֵּץ בְּיִחוּד בְּמִדָּתוֹ הָעַצְמִית, וְגַם מִזֶּה אַל יַנַּח יָדוֹ• מִמַּה שֶּׁמִּתְעוֹרֵר עַל יְדֵי הַסְּפָרִים*, וְאַף עַל פִּי שֶׁקָּטָן מְאֹד הוּא צַד הַתְּפִיסָה שֶׁלּוֹ בְּעִנְיָנִים שֶׁאֵינָם כָּל כָּךְ שַׁיָּכִים לוֹ, מִכָּל–מָקוֹם כָּל מַדְרֵגוֹת הַטּוֹב וְהַקֹּדֶשׁ צְרִיכוֹת לִהְיוֹת מְקֻשָּׁרוֹת זוֹ עִם זוֹ, וְיַחַד כֻּלָּן יֵעָשׂוּ חֲטִיבָה אַחַת לְהָאִיר עָלָיו אוֹר ד' וְתוֹרָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה בְּנֹעַם ד' וְטוּבוֹ.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
107 - אורות התשובה פרק י"ד י"א-י"ג
108 - אורות התשובה פרק י"ד י"ד-ט"ז
109 - אורות התשובה פרק י"ד י"ז-י"ח
טען עוד
טז. יֵשׁ שֶׁאָדָם קוֹרֵא בִּסְפָרִים מֵעִנְיְנֵי מַעֲלוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה, וְנַפְשׁוֹ מִצְטַעֶרֶת וּמִתְמוֹגֶגֶת בְּקִרְבּוֹ. צָרִיךְ הוּא לְהַפְרִיד אֶת הַצַּעַר לַחֲלָקָיו, וְיִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לִפְעָמִים שֶׁחֵלֶק אֶחָד מִמֶּנּוּ הוּא שֶׁמִּצְטַעֵר עַל שֶׁהַמַּדְרֵגָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת הִיא רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ בַּעֲווֹנוֹתָיו, וְצָרִיךְ הוּא לְהִתְחַזֵּק בִּתְשׁוּבָה לָבֹא לַמִּדָּה הָעֶלְיוֹנָה הַהִיא, וְעִם זֶה יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתָהּ מִדָּה חֵלֶק שֶׁהוּא פָּחוּת מֵעֶרְכּוֹ, וְהוּא מִצְטַעֵר מֵהַהִצְטַמְצְמוּת שֶׁנַּפְשׁוֹ נוֹטָה לְהִצְטַמְצֵם בְּתוֹךְ הַקַּטְנוּת הַמְמֻזֶּגֶת בַּמִּדָּה הַטּוֹבָה הַהִיא. וְצָרִיךְ הוּא לְבָרֵר לְעַצְמוֹ עַד כַּמָּה יְאֻשַּׁר בֶּאֱמֶת כְּשֶׁיִּקַּח מִזּוֹ הַמִּדָּה, וְעַד כַּמָּה אָשְׁרוֹ תָּלוּי בַּשְּׁמִירָה שֶׁלֹּא לְהִשָּׁאֵר בְּצִמְצוּמָהּ כִּי אִם לַעֲלוֹת לְמַעְלָה מִמִּדָּתָהּ, "מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ".
___________________________
הַמִּדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת – 'הספירות', הדרכים שבהם ה' מתגלה בעולם. חֲפָצִים – רצונות. אֵינָהּ לְפִי מִדָּתוֹ - הדרישות גבוהות ביחס למדרגתו הנוכחית. אַל יַנַּח יָדוֹ – יעסוק מעט גם בזה.
ביאורים
ביסוד כל פעולה של אדם בעולם יש מחשבה הקודמת לה. מחשבותיו של האדם הן המניעות אותו בכל מעשיו ובכל פעולותיו והן גם קובעות את הצורה ואת האופי של מעשים אלה. מחשבה טובה תביא למעשים טובים ומחשבה רעה תביא את ההיפך, חלילה. המחשבה גם נותנת ערך למעשה. דהיינו, שני אנשים יכולים לעשות מעשה זהה אך ערך המעשה של כל אחד מהם יהיה שונה באופן מהותי, כיוון שהמחשבה העומדת ביסודו שונה. בנוסף להשפעת המחשבה על מעשיו של האדם, היא משפיעה גם על אישיותו של האדם ועל העולם הרוחני שלו, ומעוררת אצלו מחשבות נוספות כדוגמת אותה מחשבה.
הרב קוק מוסיף שמחשבתו של האדם משפיעה לא רק על עצמו אלא גם על העולם כולו. ישנה חוקיות פנימית במציאות שכל התרחשות ושינוי במצב הרוחני של האדם, מעוררים את כוחות העולם לטוב או לרע.
מכל הנאמר לעיל אפשר ללמוד על החשיבות הגדולה של כל מחשבה טובה, ואפילו היא קטנה, המתעוררת באדם. אך צריך להשתמש בהתעוררות זו של תשובה כמנוף לשינוי גדול יותר ורחב יותר של האדם. לכן כאשר מתעוררת באדם מחשבת התשובה הוא צריך לחזור ולאחוז באמצעותה בתורה ובעבודת ה'. בנוסף, על האדם לחזק את ההתעוררות הזו של התשובה והתיקון ולגדל אותה, בין השאר מתוך לימוד ספרי מוסר. מטרת לימוד ספרי המוסר היא לחזק את האדם בתשובה ולקדם אותו למדרגות גבוהות יותר בעבודת ה'. לשם כך האדם צריך להיות מודע למדרגה הנוכחית שלו ולסגנון המתאים לו. כאשר אין מודעות זו, האדם עלול ללמוד דברים שאינם מתאימים לו ולפעול בדרכים שאינן נכונות לו וכך להגיע לידי הרגשת עצבות וייאוש.
הרחבות
* מה עושים עם עבירות שקשה לשוב עליהן?
בִּדְבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן אוֹתָם בְּמַחֲשָׁבָה כִּי אִם בְּמַעֲשֶׂה. בספר חובות הלבבות כתב, שגם בדברים שיש בעיה מעשית לתקנם, אם ישוב האדם בלב שלם לקב"ה, הקב"ה יסובב שהחטא יתוקן: "...כשיקבל עליו גדרי התשובה בכל תנאיה, אשר בכחו ויכלתו מהם, הבורא מקל עליו תשובתו, ועובר לו על מה שנעלם ממנו ונמנע עליו, וישים לו מוצא קרוב מחטאו... ואם הוא מצד אונאה וגזל בממונות, יתן לו האל ממון ויפרענו לחברו... ואם ירחק ממנו העשוק, יזמין הבורא התקבצם, עד שיכנע לפניו העושק וימחל לו. ואם לא ידע האנשים העשוקים ומספר הממון אשר עשק, יפיק אותו האל להוציא ממונו בתועלות כוללות, כבנין גשר וחפור בארות, יהנו מהם בני אדם... עד שתהיה תועלתו כוללת מי שעשק ומי שלא עשק" [שער ז פרק י].
* חשיבות הלימוד בספרי מוסר
אַל יַנַּח יָדוֹ מִמַּה שֶּׁמִּתְעוֹרֵר עַל יְדֵי הַסְּפָרִים. כתב החיי אדם : "ופשיטא שהוא חוב גמור על כל אדם שילמוד בכל יום בספרי היראה אם מעט ואם הרבה, שהוא יותר חיוב מכל לימודיו. ואפילו אם יתבטל על ידי זה מלימוד פרק משניות או שאר לימוד, כי מה ה' אלקיך מבקש ממך כי אם ליראה אותו. וכדאיתא במשנה [אבות ג יז] 'אם אין יראה אין תורה', כי מה תועיל לו התורה אם אין דעתו לקיים" [כלל קמג א]. ובמשנה ברורה הביא בשם האר"י והגר"א "שחיוב ללמוד בספרי מוסר כל השנה" [סימן תרג סעיף קטן ב].
שאלות לדיון
א. מהם החסרונות שקיימים בתשובה מיראה?
ב. האם יש הבדל בין ספרי מוסר לספרי אמונה? אם כן מהו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
