ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
נְתִיבוֹת תְּשׁוּבָה פְּרָטִיּוֹת
העלאת המידות
א. כְּשֵׁם שֶׁצְּרִיכִים לְהַעֲלוֹת אֶת הַמִּדּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הָרָעוֹת לְשָׁרְשָׁן•, כְּדֵי לְתַקְּנָן וּלְמַתְּקָן, כֵּן צְרִיכִים לְהַעֲלוֹת אֶת הַמִּדּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַקְּטַנּוֹת• - אַף עַל פִּי שֶׁהֵן טוֹבוֹת, אֲבָל אֵינָן בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה וּמְאִירָה - לִמְקוֹר שָׁרְשָׁן, וְלַהֲאִירָן בְּאוֹר שֶׁל גְּדֻלָּה*. וּכְשֵׁם שֶׁמּוֹעִילִים לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בַּעֲלִיַּת הַמִּדּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַנְּפוּלוֹת•, כָּךְ וְיוֹתֵר מוֹעִילִים וּמְטִיבִים לָעוֹלָם עַל יְדֵי הַעֲלָאָתָן שֶׁל הַמִּדּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַקְּטַנּוֹת כְּשֶׁעוֹלוֹת לְאוֹרָה גְּדוֹלָה. וּמִדָּה זוֹ שֶׁל הַעֲלָאַת דְּבָרִים קְטַנִּים לְגַדְלוּת אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְהִיא הַתְּשׁוּבָה הַגְּמוּרָה שֶׁצַּדִּיקִים גְּמוּרִים בָּאִים עַל יָדָהּ לִהְיוֹת עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
102 - לימוד שבועי באמונה יב - יח אלול תשע"ז
103 - אורות התשובה פרק י"ד א'-ב'
104 - אורות התשובה פרק י"ד ג'-ד'
טען עוד
א*. כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִים הִסְתַּכְּלוּת רוּחָנִית, וּמַכִּירִים שֶׁהָעֵינַיִם הָרוּחָנִיּוֹת סְתוּמוֹת• הֵן מִפְּנֵי פְּגָמֵי הַנֶּפֶשׁ•, שֶׁגָּרְמוּ הָעֲווֹנוֹת, וּמִתּוֹךְ הַצַּעַר שֶׁל מִעוּט הָאוֹרָה מִתְחָרְטִים עַל הַחֲטָאִים בִּכְלָל וּבִפְרָט, וַחֲפֵצִים בְּכָל לֵב לְטַהֵר אֶת הַמַּעֲשִׂים וְהַמִּדּוֹת עַל מְכוֹנֵיהֶם•, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁאֵר עוֹד הַסְּתִימָה מְעַכֶּבֶת אֶת הָאוֹר הָעֶלְיוֹן מִלַּחְדֹּר בְּתוֹכִיּוּת הַנְּשָׁמָה הַחוֹשֶׁבֶת. זֶהוּ הַדֶּרֶךְ לָבֹא לִתְשׁוּבָה עִלָּאָה•, תְּשׁוּבָה דְּחַזְיָא לְחַפָּאָה עַל כָּל עוֹבָדִין•.
הקדמת זיכוך המידות לעלייה
ב. לִפְעָמִים עַל יְדֵי מַה שֶּׁמִּתְאַמְּצִים לִהְיוֹת מְדֻבָּק בְּרוּחָנִיּוּת עֶלְיוֹנָה, מִתְרוֹמְמִים כָּל כֹּחוֹת הַחַיִּים הָרוּחָנִיִּים לְמַעְלָה בְּעוֹלַם הַמַּחֲשָׁבָה הָעֶלְיוֹנָה, וְהַגּוּף נֶעֱזָב מִן הַנְּשָׁמָה, וְעַל יְדֵי זֶה הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת שׁוֹלְטוֹת בּוֹ•. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהַהִסְתַּכְּלוּת הָרוּחָנִית הָעֶלְיוֹנָה נִגְמֶרֶת, וְכֹחַ הַחַיִּים חוֹזֵר לָרְגִילוּת שֶׁלּוֹ, מוֹצֵאת הַנְּשָׁמָה אֶת הַגּוּף שָׁבוּר בְּקִלְקוּלֵי תְּכוּנוֹתָיו, וּמַתְחִילָה מִלְחָמָה פְּנִימִית גְּדוֹלָה וּמְסֻכֶּנֶת מְאֹד. וּבִשְׁבִיל כָּךְ צְרִיכָה הַתְּשׁוּבָה, עִם חֵפֶץ זִכּוּךְ הַמִּדּוֹת•*, לִהְיוֹת קוֹדֶמֶת לָעֲלִיָּה הַהִסְתַּכְּלוּתִית, וְאָז מַכְשִׁירִים אֵיזֶה צַד שֶׁל מַגָּע בֵּין הַגּוּף אֶל הַנְּשָׁמָה גַּם בְּהִתְעַלּוּתָהּ הָעֶלְיוֹנָה.
___________________________
לְהַעֲלוֹת אֶת הַמִּדּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הָרָעוֹת לְשָׁרְשָׁן – צריך להתבונן בעומק האישיות שלו מהיכן מגיעות המידות והמחשבות הרעות בנפשו, וכשיבין את מקורן בנפשו יוכל לתקן אותן ע"י תיקון סיבותן ולעיתים יוכל להשתמש באותן הסיבות להתעלות. כֵּן צְרִיכִים וכו' – עבודה כזו צריכה להיות בשביל לרומם מידות ומחשבות טובות, אבל קטנות בתוכנן, אל רוממות הכוונה וגדלות התוכן. הַנְּפוּלוֹת – הירודות, המקולקלות. הָעֵינַיִם הָרוּחָנִיּוֹת סְתוּמוֹת – חוסר יכולת להעמיק בעיניינים רוחניים. מִפְּנֵי פְּגָמֵי הַנֶּפֶשׁ – הנפש נפגמה ע"י העוונות ועיניה נסתמו מהיכולת להסתכל בעיניים רוחניות. עַל מְכוֹנֵיהֶם – כמו שהם צריכים להיות. לִתְשׁוּבָה עִלָּאָה – תשובה עליונה. דְּחַזְיָא לְחַפָּאָה עַל כָּל עוֹבָדִין – ראויה לחפות / לכסות על כל המעשים. וְהַגּוּף נֶעֱזָב מִן הַנְּשָׁמָה וכו' – האדם מתעסק בעניינים רוחניים ומחשבתיים ומזניח את עולמו המעשי, נוצר פה חלל שהמידות הרעות עלולות לשלוט בו. וכשהאדם מפסיק את התעלותו וחוזר לעצמו יש בו מלחמה פנימית. הַתְּשׁוּבָה עִם חֵפֶץ זִכּוּךְ הַמִּדּוֹת –תשובה מעשית ותיקון המידות מכשירים את כחות הגוף להתעלות הרוחנית.
ביאורים
כל מה שברא הקב"ה בעולמו מוכרח שיהיה בו יסוד של טוב שלשמו הוא נברא. לא ייתכן שמהטוב הגמור, "טוב ה' לכל", ייצא רע מוחלט בלי שיהיה בו נקודה פנימית טובה. הנחה זו נכונה הן ביחס למאורעות פרטיים והיסטוריים, הן ביחס למעשים שאדם עושה והן ביחס למידות ומחשבות שנתונות באדם. משום כך לא יהיה נכון למחוק לחלוטין את אותן המידות המקולקלות ואותן המחשבות הרעות, אלא יש צורך ליישרן ולנתב אותן למקומן הטוב והראוי ובכך לחשוף את הטוב הגנוז שבהן.
לא רק מידות ומחשבות רעות יש לתקן ולמתק, אלא אף מידות ומחשבות קטנות שביסודן טובות הן, אך אינן גדולות מספיק. מידות אלו, שעוצמתן חלשה והשפעתן החיובית קטנה, גם אותן יש להעצים ולהגדיל. יש לטהר את הכוונה שבהן, את המטרה שלהן, את איכותן ואת כמותן. אדם עשוי לחשוב כי עבודתו מתמקדת בתיקון הדברים הרעים ובזה בלבד צריך להעמיק, אך לאמִתו של דבר אין זה כך. התועלת האישית והכללית היוצאת מהעצמת המידות הקטנות, גדולה יותר מתיקון המידות המקולקלות, מפני שהחלפת הרע בטוב עדיין אינה מגיעה בהכרח לשורש העמוק של המידות והיא מתעסקת בעיקר בהסרת הרע. העלאת המידות הטובות למידתן הראויה בונה קומה על גבי קומה ומרוממת את האדם ואת העולם.
הרחבות
*מטוב קטן לטוב גדול
בְּאוֹר שֶׁל גְּדֻלָּה. רעיון זה הינו יסודי בתורתו של הרב קוק . הרב קוק מדגיש שפעמים אדם או דור מוכנים כבר וראויים לטוב גדול יותר ממה שהורגלו, ואז ייתכן שמסוכן יהיה אם יישארו במדרגות נמוכות, ברבדים חיצוניים או בהבנות שטחיות. כך כותב הרב קוק על דור שבו תחומי החולין מפותחים יותר, ולעומתם תחומי הקודש עדיין לוקים בהבנות שטחיות, מצב המוביל לעזיבת הדת: "אם יזדמן איזה דור או דורות שכל מושגיהם הכלליים נתעלו והתפתחו, ועל אותה החלקה של המושגים האלוהיים לא שלחו המפתחים והעובדים יד, אז נשאר אותו הדור במצב שפל ואומלל, והבקיעים הדתיים מתרבים בו, פרץ על פני פרץ" [ עקבי הצאן , מאמר 'דעת אלוהים' עמוד קמב, ועיין עוד במאמרי הראיה , מאמר 'לתקופת המעבר', עמוד 29, על החשיבות בדורנו להתקדם מעשיה נמוכה הנובעת מאינסטינקט ומהרגל לעשיה הנובעת מהבנה].
*תיקון המידות – בעומק
זִכּוּךְ הַמִּדּוֹת. בהקדמה ל" אורחות צדיקים " מבואר שהמידות נמצאות בלב: "חמישה כוחות אלו (חמשת החושים שלנו) מביאים ללב כל עניין... הלב יש בו דעות רבות, כגון הגאווה והענווה...". משמעות הדברים היא שבתיקון המידות אנו עוסקים ברבדים העמוקים ביותר – לא רק המעשים משתנים, אלא אנחנו מתקנים את החושים, את הרגשות, את הלב ואת הרצונות. תשובה זו מגיעה לכל החלקים שבגוף, גם לפנימיים וגם לעמוקים ביותר, ולכן לא נוצר מתח בין הגוף לבין הנשמה.
שאלות לדיון
א. איך האדם יודע שעיניו הרוחניות סתומות? במה זה בא לידי ביטוי?
ב. "ואז מכשירים איזה צד של מגע בין הגוף אל הנשמה". איך ניתן לחבר בין הגוף לנשמה? האם הם באמת צוררים אחד את השני?
לעילוי נשמת בבא בת חיים יוסף מאיר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
