ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ח*. הַתְּשׁוּבָה בִּיסוֹדָהּ הִיא תְּנוּעָה לָשׁוּב אֶל הַמְּקוֹרִיּוּת, אֶל מְקוֹר הַחַיִּים וְהַהֲוָיָה הָעֶלְיוֹנָה בִּשְׁלֵמוּתָם*, בְּאֵין גְּבוּלִים וּמְצָרִים, בִּמְגַמָּה הַיּוֹתֵר אֲצִילִית וּבְרוּכָה מִזֹּהַר הָעֶלְיוֹן הַפָּשׁוּט וְהַמַּבְהִיק. אָמְנָם הַשֶּׁטֶף שֶׁל הַחַיִּים הוּא מוֹרִיד אוֹתָנוּ לְהָעֲנָפִים הַמִּתְפַּשְּׁטִים•, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהֵם הוֹלְכִים וּמִתְרַחֲקִים וְכָל מַה שֶּׁהֵם קוֹנִים יוֹתֵר תְּפִיסָה בְּמַעֲשֶׂה•, בְּמִפְעָל וּבְהִתְגַּשְּׁמוּת, הֵם יוֹתֵר קְרוֹבִים לְאַמֵּץ• אֶת מַהוּתֵנוּ הַמֻּגְבָּלָה, וְהִנְנוּ חוֹשְׁבִים אֶת עַצְמֵנוּ עַל יָדָם לְבַעֲלֵי חֹזֶק וְאֵיתָנִיּוּת. וּבִשְׁבִיל כָּךְ הֲרֵי אָנוּ מַרְגִּישִׁים אֶת עַצְמֵנוּ רָפִים וְכוֹשְׁלִים• בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁתּוֹקֵף אוֹתָנוּ הָרָצוֹן לָשׁוּב לְהַמָּקוֹר הָרָאשִׁי, הַמִּתְעַלֶּה מִכָּל הִתְפַּשְּׁטוּת עֲנָפָיו. וּמִפְּנֵי הַכִּשָּׁלוֹן הַזֶּה שֶׁל הַכֹּחַ גַּם הַשְּׁאִיפָה הָרוּחָנִית מִתְחַלֶּשֶׁת. וּבִשְׁבִיל כָּךְ הַרֵינוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּכָל זְמַן שֶׁאָנוּ עוֹלִים בְּדַרְגַּת הַתְּשׁוּבָה, אֲחוּזִים• יָפֶה גַּם בְּהַעֲנָפִים הַמַּעֲשִׂיִּים, וְשִׂיחָם וְשִׂיגָם, הֶגְיוֹנוֹתֵיהֶם וּשְׁאִיפוֹתֵיהֶם, וּלְהַעֲלוֹת אוֹתָם יַחַד עִם עֲלִיַּת מַהוּתֵנוּ לִמְרוֹם הָאֲצִילוּת וְהִתְנַשְּׂאוּת הַדְּבֵקוּת הַמְּקוֹרִית. כִּי סוֹף–סוֹף הֲרֵי כַּמָּה שֶׁהַחַיִּים הִתְפַּשְּׁטוּ הֲרֵי הֵם כֻּלָּם מְפַכִּים• מֵאוֹר הַמְּקוֹרִי, וְיַחַד עִם מַהוּתֵנוּ הַנִּשְׁמָתִית צְרִיכִים גַּם לָשׁוּב אֶל הָרוּם הָעֶלְיוֹן, וְאָז לְעוֹלָם לֹא נַעֲלֶה בְּחֹסֶר–רְכוּשׁ, וְלֹא נִכָּשֵׁל בְּהַחְלָשַׁת כֹּחַ, כִּי לֹא עֲרֻמִּים נַעֲלֶה לַמְּרוֹמִים, כִּי עִמָּנוּ אֲחֻזַּת לְבוּשֵׁנוּ רַבֵּי הַגְּוָנִים וַעֲשִׁירֵי הַצְּבָעִים, אֲשֶׁר רָכַשְׁנוּ לָנוּ מֵהִתְפַּשְּׁטוּתָם שֶׁל הַחַיִּים כֻּלָּם, וְהִנְנוּ עוֹלִים וּבָאִים בַּיָּמִים*, עִם כָּל תּוֹלְדוֹת הַמִּפְעָל, הַמַּעֲשֶׂה וְהַחַיִּים אֲשֶׁר עִמָּהֶם.
ההויה בכללותה ללא חטא
ט. הַמּוּסָר בְּקוֹלוֹ הָאֱלֹהִי, בָּא לְתוֹךְ הַנְּשָׁמָה מֵחַיֵּי כָּל עוֹלָמִים כֻּלָּם. הַהֲוָיָה הִיא בִּכְלָלוּתָהּ בְּלֹא שׁוּם חֵטְא, הַחֵטְא הוּא מָצוּי רַק בְּעֵרֶךְ הַפְּרָטִים, אֵצֶל הַכְּלָל הַכֹּל מַתְאִים לְהַרְמוֹנְיָה נִצְחִית, וְהַמַּעֲשִׂים שֶׁהַהַרְמוֹנְיָה הַנִּצְחִית מִתְגַּלָּה עַל יָדָם, הֵם הִנָּם הַמַּעֲשִׂים הַטְּהוֹרִים, הַמְשֻׁלָּלִים מִכָּל חֵטְא, עָווֹן וָפֶשַׁע. וְחַיִּים כָּאֵלֶּה•, שֶׁמַּעֲשִׂים כָּאֵלֶּה מֵהֶם מְפַכִּים - זֶה הוּא הַדָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה דּוֹרֶשֶׁת, וְהִיא מַשִּׂיגָה אוֹתָם בְּאוֹר מְקוֹר חַיֵּי כָּל הַחַיִּים•, אוֹר מְקוֹר יִפְעַת• אוֹר אֵין סוֹף, שֶׁהִיא אֵלָיו כָּל כָּךְ שְׁקוּקָה, קְשׁוּרָה וְעוֹרֶגֶת בְּאֵין קֵץ וְתַכְלִית, בִּתְשׁוּבָה עִלָּאָה, בְּחֹפֶשׁ עֶלְיוֹן, בַּעֲלִיצוּת דְּרוֹר וּבְחֶרְדַּת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים*, מְלֵאָה חָכְמַת עוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
92 - אורות התשובה פרק י"ב ז'-ח'
93 - אורות התשובה פרק י"ב ח'-ט'
94 - לימוד שבועי באמונה כח אב- ד אלול תשע"ז
טען עוד
הָעֲנָפִים הַמִּתְפַּשְּׁטִים - ביטויי החיים במציאות, למשל: מעשים, מחשבות, מילים. קוֹנִים יוֹתֵר תְּפִיסָה בְּמַעֲשֶׂה - יוצאים לפועל ובונים את המציאות. לְאַמֵּץ - לחזק. רָפִים וְכוֹשְׁלִים - חלשים, מנותקים מהמציאות המוחשית. אֲחוּזִים - קשורים, פועלים. מְפַכִּים - נובעים. וְחַיִּים כָּאֵלֶּה - טהורים ורחוקים מחטא. אוֹר מְקוֹר חַיֵּי כָּל הַחַיִּים - התורה. יִפְעַת - יפי הופעה [הערת הרב צבי יהודה קוק].
ביאורים
פעמים רבות, בני האדם בעולם הזה, מוצאים עצמם עסוקים בחטאים ובמעידות גדולות. דבר זה עומד לכאורה בסתירה לשלֵמות הבריאה האלוהית, שבה הכול מושלם ואין עניין של נגיעה בחטא ובחיסרון כלל.
הרב קוק מבאר שבאמת המציאות בכללותה היא מושלמת, ומה שדבק בשלֵמות זו הוא רק מעשיו הטובים של האדם. נשמתו של האדם טהורה, נקייה, שואפת שאיפה עצומה תמיד אל אותה השלֵמות, ודורשת מהאדם להיות חלק ממנה, חלק מאותו אור אינסופי. למרות שכל אדם הוא אדם פרטי, בנשמתו בעצמה טמון חלק מהכלל כולו, חלק מהמכנה המשותף הטהור והאלוהי שיש לכל עם ישראל. לכן, האדם צריך להקשיב לקולה של נשמתו, להבין שכל עיסוק שלילי אינו מתאים לטבע נשמתו ולא למציאות כולה, ועליו לדבוק דווקא בטוב הגנוז בה.
אולם, בכל זאת האדם מצוי בעולם הזה, במציאות גשמית שבה הרגשת החוזק של האדם קיימת דווקא ככל שהוא מצליח בדברים גשמיים ומוחשיים, ואילו כאשר הוא עוזב את כוחותיו הגשמיים ומשקיע את עיקר כוחו רק בענייני הרוח, מגיעה אליו הרגשת חולשה ורפיון. בשל כך חשוב להקפיד שהתשובה והדביקות בקודש תהיה מתוך התעלות ולא מתוך נטישה של הכוח הגשמי הקיים באדם. שהרי בסופו של דבר המקור של המציאות כולה, כולל הגשמית, הוא מהכוח הרוחני. ולכן על האדם להעלות את הכול כלפי מעלה, לקשר את כל חייו אל הקודש, וכך תתרומם כל המציאות, והאדם לא ירגיש חלישות כוח, אלא יוכל בשמחה ובחוזק להתעלות מעלה מעלה.
הרחבות
*ימים מלאי תוכן
וְהִנְנוּ עוֹלִים וּבָאִים בַּיָּמִים. "ואברהם זקן בא בימים" [בראשית כד, א]. "אברהם בא עם כל ימיו, כיוון שאף יום אחד מחייו לא הלך לאיבוד. בכל יום ויום עשה ופעל משהו, עד שבאו כולם בחשבון". [מובא במעיינה של תורה שם ע"פ זוהר ויחי, רכד, א]. (להרחבה עיין ב'צו וזירוז' לאדמו"ר מפיסצנא בעל חובת התלמידים אות ב).
*להכיל מורכבות
בַּעֲלִיצוּת דְּרוֹר וּבְחֶרְדַּת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. רגשות אלו, עליצות וחרדה, נראים כסותרים זה את זה. הרב קוק מלמד אותנו שאנחנו מסוגלים להכיל את המורכבות הזאת. יש לנו עולם רגשות עשיר, ואנחנו יכולים להשתמש בו בזמן רגשות שונים, בהתאם למציאות המורכבת שאנו חווים. מצב זה בו אנו משלבים רגשות שונים הוא שלם יותר; העליצות לא גורמת להתנהגות שאינה ראויה, מכיוון שאנו חשים גם חרדה, והחרדה לא גורמת חולשה ושיתוק מכיוון שאנו חשים גם עליצות. רעיון זה ניתן ללמוד גם מדברי הגמרא: "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה" [תהילים ב, יא]. מאי 'וגילו ברעדה'?... במקום גילה שם תהא רעדה ". [ברכות ל, ב].
שאלות לדיון
א. מקור המוסר ושורשו הינו אנושי או אלוהי רוחני?
ב. מניין לרב קוק ש'בַּכְּלָל' אין חטאים? מהי משמעותה של קביעה זו?
לעילוי נשמת יהושע בן יהודה אריה לייב יעקובוביץ’ הי"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
