ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ט. כָּל חֵטְא נוֹבֵעַ מִפְּגָם בִּיכֹלֶת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם. נֶחְלְשָׁה הַנֶּפֶשׁ, וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד נֶגֶד נְטִיַּת הָרַע שֶׁבָּהּ. חֶסְרוֹן–יְכֹלֶת זֶה, בְּצֵאתוֹ אֶל הַפֹּעַל, מַחֲלִישׁ הוּא אֶת כֹּחַ הָרָצוֹן שֶׁל הַטּוֹב, וַחֲלִישׁוּת הָרָצוֹן מְחוֹלֶלֶת חֲלִישׁוּת הַיְּדִיעָה וְהַכָּרַת הַטּוֹב מִטַּשְׁטֶשֶׁת.
הבחנה בטוב מעומק הרע
הַתְּשׁוּבָה בָּאָה אַחַר בִּינָה•*, כְּשֶׁמַּגְבִּירִים אֶת הַכָּרַת הַטּוֹב, הַבָּאָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ גַּם עִם הַכָּרַת הָרַע. "הָרַע מַבְחִין אֶת הַטּוֹב"•, כְּשֶׁעֹמֶק הָרַע נַעֲשֶׂה יָדוּעַ בְּרָעָתוֹ, מַבְהִיק יוֹתֵר עֹמֶק הַטּוֹב בְּטוּבוֹ.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
88 - אורות התשובה פרק ט' ה'- ח'
89 - אורות התשובה פרק ט' ט'- י'
90 - אורות התשובה פרק י"ב א'-ג'
טען עוד
וְכָל מַה שֶּׁיְּדִיעַת הַטּוֹב מִתְבָּרֶרֶת, וְהַפְּגָם, שֶׁגָּרַם הַחֵטְא לְהַחְשִׁיךְ אֶת הַיְדִיעָה, הוֹלֵךְ לוֹ עַל יְדֵי הֲשָׁבַת הָרָצוֹן וּנְטִיַּת הַנֶּפֶשׁ אֶל הַטּוֹב - מִתְעוֹרֶרֶת עַל יְדֵי הַהַכָּרָה גַּם כֵּן הַנְּטִיָּה לְבַסֵּס אֶת רְצוֹן הַטּוֹב וּלְהַצִּיל גַּם אוֹתוֹ מִפְּגָמוֹ שֶׁל הַחֵטְא, וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר נֶחְלְשָׁה מְקַבֶּלֶת אֶת טוּבָהּ בָּזֶה לְהַעֲמִיד אֶת נְפִילָתָהּ וּלְתַקֵּן אֶת יְכָלְתָּהּ שֶׁתִּהְיֶה בִּמְלוֹאָהּ בְּתוֹר יְכֹלֶת לְטוֹב, וְעַל יְדֵי זֶה• נַעֲשֵׂית הַבְּחִירָה חָפְשִׁית בֶּאֱמֶת, וְשִׁקּוּל הַטּוֹב נִשְׁקָל הוּא בְּאֵין מַפְרִיעַ, וּמִמֵּילָא כֹּחַ–הַמּוֹשֵׁךְ הָרוּחָנִי, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל נֶפֶשׁ לְהִמָּשֵׁךְ אֶל הַטּוֹב, פּוֹעֵל הוּא לְהַגְבִּיר אֶת הַכְרָעַת הַטּוֹב וּלְהַעֲמִיד אֶת סִדְרֵי הַחַיִּים שֶׁל הַיָּחִיד וְהַצִּבּוּר כֻּלָּם עַל הַמֶּרְכָּז שֶׁל הַטּוֹב הַגָּמוּר, שֶׁמִּלָּתוֹ הָאַחֲרוֹנָה• הִיא - אוֹר ד'.
חולשת התשובה
י. הַתְּשׁוּבָה, וְכָל הַהֲלִיכוֹת הַמַּעֲשִּׂיּוֹת שֶׁלָּהּ, עִם הָרוּחַ הַכְּלָלִית הַשּׁוֹלֶטֶת בְּעִקָּרָהּ בַּיָּמִים הַמְיֻחָדִים לִתְשׁוּבָה•, עִם גֹּדֶל הַתּוֹעֶלֶת שֶׁלָּהּ לְזַכֵּךְ אֶת הַנְּפָשׁוֹת, לְעַדֵּן אֶת הָרוּחַ וּלְטַהֵר אֶת הַמַּעֲשִׂים מִכִּעוּרָם, הִיא מֻכְרַחַת לִהְיוֹת סוֹפֶגֶת• עִמָּהּ אֵיזוֹ חֻלְשָׁה, שֶׁלֹּא נִמְלָט מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ הַגִּבּוֹר שֶׁבַּגִּבּוֹרִים.
כפיפות עוז החיים
כְּשֶׁמְּקַמְּצִים אֶת הָרָצוֹן, כְּשֶׁכּוֹפְפִים אֶת עֹז–הַחַיִּים עַל יְדֵי הַסְּלִידָה הַפְּנִימִית•, וְהַנְּטִיָּה לָשׁוּב מִכָּל חֵטְא, מִתְקַמֵּץ גַּם כֵּן הָרָצוֹן שֶׁל הַטּוֹב, וְעֹז הַחַיִּים הַטְּהוֹרִים מִתְחַלֵּשׁ גַּם הוּא. נִמְצָא, הָאָדָם סוֹבֵל מִטָּהֳרָתוֹ הַמּוּסָרִית חֻלְשָׁה כָּזֹאת, שֶׁסּוֹבֵל חוֹלֶה שֶׁהִתְרַפֵּא עַל יְדֵי הַזְרָמָה אֶלֶקְטְרִית• חֲזָקָה, שֶׁאָמְנָם גֵּרְשָׁה אֶת הָאֶרֶס שֶׁבְּמַחֲלָתוֹ, אֲבָל הֶחֱלִישָׁה אֶת הַכֹּחַ הַחַי וְהַבָּרִיא שֶׁבּוֹ. שָׁבִים, עַל כֵּן, יָמִים שֶׁל שִׂמְחַת קֹדֶשׁ•*, שֶׁל חֶדְוַת הַנֶּפֶשׁ, לְקוֹמֵם אֶת הָרָצוֹן הַטּוֹב וְעֹז הַחַיִּים הַטָּהוֹר. אָז תִּהְיֶה הַתְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה.
___________________________
הַתְּשׁוּבָה בָּאָה אַחַר בִּינָה - (בסדר הברכות בתפילת שמונה עשרה). בתשובה הסדר הוא: הכרת הטוב, הגברת הרצון וחיזוק היכולת, הפוך מתהליך הקלקול. הָרַע מַבְחִין אֶת הַטּוֹב - באמצעות הכרת הרע - הטוב מובלט. וְעַל יְדֵי זֶה – על ידי חיזוק היכולת. מִּלָּתוֹ הָאַחֲרוֹנָה - תכליתו. בַּיָּמִים הַמְיֻחָדִים לִתְשׁוּבָה - ימי אלול ועשרת ימי תשובה. סוֹפֶגֶת - גונזת, כוללת [הערת הרב צבי יהודה קוק]. הַסְּלִידָה הַפְּנִימִית - מן החטאים והקלקולים. הַזְרָמָה אֶלֶקְטְרִית - מכת חשמל. יָמִים שֶׁל שִׂמְחַת קֹדֶשׁ - הכוונה לימי חג סוכות.
ביאורים
[פסקה ט] כאשר האדם חוטא - הוא יוצר 'כדור שלג' מתגלגל. הנפש לא הייתה חזקה דייה והאדם חטא. הוא עשה מעשה נגד רצון ה' ונגד הטבע שלו. המעשה הזה פגע במוטיבציה וברצון שלו להיות טוב ולעשות טוב. 'אני ממילא חוטא, אז למה אני עוד מתפלל ומקיים מצוות...'. האדם ממשיך להתדרדר ולחטוא. אך הוא לא נעצר כאן. האדם אינו יכול לחיות בתחושה שהוא חוטא, לכן הוא מפתח אידיאולוגיה בנוגע לעבירות שהוא עושה - שהן דבר טוב וראוי. סולם המושגים שלו מתעוות. עבירות מקבלות אצלו 'הכשר' ואילו מצוות נהפכות לדבר חשׁוּך ולא מוסרי. הכפור של השלג הקפיא אותו לגמרי משלהבת אהבת ה'. איך עוצרים את הכדור המתגלגל?
אם הנפש החלשה השפיעה על הרצון והרצון השפיע על החשיבה וצלילות הדעת, אנו צריכים ללכת בכיוון ההפוך. אנו צריכים לרומם את הדעת, ללמוד ולברר עד כמה הרע הוא נוראי, והעברות הם אסון לאומי ואישי. ומאידך, באיזו מידה המצוות הן מתוקות ומחיות. לראות בעיניים את ההבדל העצום בין הקלקול האיום של העבירות לעומת האור והנועם של המצוות. ככל שהאדם מחדיר זאת לשכלו - החשק שלו לעשות עבירות קטֵן והרצון העז שלו לעבוד את ה' גדֵל. הנפש של אותו חוטא, שאינה חזקה ועמידה, מקבלת חיזוק מכיוון הרצון האדיר לעשות את דבר ה'. עכשיו מצד אחד החטא מפתה, ומצד אחר הרצון להיות טוב מדרבן ומעודד, כך הנפש נמצאת במצב מאוזן. במצב זה, הצימאון הטבעי בנפש לרוחניות ולקדושה - ינצח.
[פסקה י] תשובה שלמה היא לא רק כשהמעשים מתוקנים, אלא גם כשהרצון אדיר וחזק. אם האדם שב בתשובה אך נשאר סגור ולא מוציא את כוחותיו לפועל - תשובתו חסרה. התשובה של הימים הנוראים היא תשובה שגורמת לנו להיות מכונסים בעצמנו ומהורהרים על מעשינו הרעים. היא מרפאת אותנו מהקלקולים, אך הרצון לעשות ולצמוח נשאר מכונס ולא בא לידי ביטוי. שיא התשובה מתרחשת ביום הכיפורים שבו אין לנו שום מפגש עם החיים. אנו ספונים בבתי הכנסת ומתנזרים מאוכל וממלאכה. זו תשובה מרוממת אך חסרה.
לא במקרה חג סוכות נחגג סמוך ליום הכיפורים. הוא משלים את תהליך התשובה. בסוכות אנו יוצאים לטבע, עם הסוכה וארבעת המינים הרעננים. כל כוחות החיים באים לידי ביטוי, והשמחה, שמחת התשובה, שרויה עלינו. זוהי תשובה שלמה!
הרחבות
* הקשר בין הידיעה לרצון
הַתְּשׁוּבָה בָּאָה אַחַר בִּינָה. משפט זה מבוסס על דברי הגמרא [מגילה יז:] האומרת שתיקנו בתפילת שמונה עשרה את בקשת התשובה ("השיבנו אבינו") לאחר בקשת הבינה ("אתה חונן") על פי הסדר בפסוק "ולבבו יבין ושב ורפא לו" [ישעיהו ו, י].
לפי דברי הרב קוק בפסקה שלפנינו, הבינה קודמת לתשובה כיוון שעל ידי ההבנה מה נחשב לטוב ומה נחשב לרע, מתעורר הרצון של האדם להיטיב את מעשיו. וכך כותב הרב קוק בספרו שמונה קבצים: "הידיעה הברורה מחוללת את הרצון... כל מה שמתברר יותר שהטוב הוא טוב באמת, כן הרצון מתגבר" [א קכו].
* ימי התשובה וחג הסוכות
שָׁבִים, עַל כֵּן, יָמִים שֶׁל שִׂמְחַת קֹדֶשׁ. ימים אלו הם ימי חג הסוכות שנאמר עליהם "זמן שמחתנו" ונצטווינו מהתורה לשמוח בהם "ושמחת בחגך" [דברים טז יד].
רעיון נוסף לקשר שבין חג הסוכות לימי התשובה שלפניו כתוב ב פלא יועץ "ונתן לנו (הקב"ה) ראש השנה ויום הכיפורים לכפר בהם עוונותינו, ובאהבתו וחמלתו כאב את בן, רצה לשמחנו מיגוננו ומצערנו שנצטערנו בימי התשובה ונתן לנו תכף את חג הסוכות וציוונו לשמוח בו" [ערך סוכה].
שאלות לדיון
א. מה הקשר שבין ידיעות האדם לבין רצונותיו?
ב. בפרק זה עסק הרב קוק ברצון. מה התחדש לך בהבנת מהותו של הרצון?
לעילוי נשמת יחיאל יהודה בן שרגא פייבל הירש הכהן ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
