חמישים יום | הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) זצ"ל | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
שבועות
מעמד הר סיני ומתן תורה

קטגוריה משנית

ספריה
מועדים
ביכורים

8547

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אברהם בן דוד

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בציווי התורה על ספירת העומר נאמר: "וספרתם לכם ממחרת השבת... שבע שבתות תמימות תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" 1 . אחת הבעיות הקשורות להלכות ספירת העומר היא, שמצד אחד התורה מצווה לספור חמישים יום, אבל מאידך אנחנו לא מקיימים את המצווה. אנחנו סופרים אמנם שבע שבתות, ככתוב בתורה, אבל בסופו של דבר הספירה איננה בת חמישים יום. היום החמישים הוא חג השבועות בעצמו, אך הוא איננו נמנה בספירת העומר.

בכדי להבין את משמעות העניין, יש להסביר את מהותו הפנימית של חג השבועות - את מעשה נתינת התורה. כל דבר בעולם, בטבע או במציאות, אפשר להגיע ולהתקדם אליו באחת משתי דרכים. ישנם דברים, שניתן להגיע אליהם על-ידי מספר מסוים של צעדים - בין אם המרחק גדול מאוד ובין אם הוא קצר יותר. דברים אחרים לעומת זאת, אין כל דרך להגיע אליהם על-ידי איזה מספר צעדים שהוא, אפשר ללכת וללכת ולעולם להימצא באותו מרחק. זהו ההבדל בין מספר שהוא גדול מאוד לבין אין-סוף. מספר גדול מאוד הוא מספר שאפשר להגיע אליו באופן מסוים, בצעדים מסוימים. אין-סוף לעומתו, הוא דבר שלעולם, בכל מספר של צעדים, אי אפשר להגיע אליו.

מתן תורה, ביסודו של דבר, איננו עניין של התפתחות. לאמור: אי אפשר לעבור מספר מסוים של צעדים - להשתכלל, להתקדם, ללמוד יותר ולדעת יותר, ועל-ידי כך להגיע למתן תורה. במילים אחרות: הדרך ממצרים לארץ ישראל יכולה לקחת ארבעים שנה, אבל זו דרך שיש לה התחלה וסוף מוגדרים - ולכן יש בה התקדמות הדרגתית. במובן זה, הדרך מיציאת מצרים - או מכל נקודה שהיא, עד מעמד הר סיני, היא דבר שלעולם איננו נגמר. אפשר להתקדם לקראת המטרה, אבל אי אפשר לגעת בה בעצמה. אפשר להימצא כל הזמן בכיוון הנכון, אבל אי אפשר להגיע למקום.

מצד אחד, לקראת מתן תורה נעשות הכנות, נעשית לקראתו טהרה, נעשים לקראתו מאמצים. מאידך, מתן תורה מגיע כבקיעה של משהו שמופיע מלמעלה ואיננו מגיע מלמטה. האדם יכול לכל היותר לבנות כלי, אבל הוא איננו יכול למלא את הכלי הזה בתורה. התוכן של מתן תורה הוא דבר שאיננו נמצא בשום הגדרה, בשום מסגרת שהיא.
המעבר מספירת העומר לשבועות, הוא מעבר של קפיצת מדריגה. המהר"ל מדבר על מעבר זה 2 מתוך התיחסות למספרים - ארבעים ותשע וחמישים. המספר חמישים הוא לכאורה המספר העוקב של ארבעים ותשע, אבל למעשה, מדובר בשתי סיסטמות נפרדות של מספרים. המספר ארבעים ותשע נמצא בסיסטמה של מספרים שבנויה על שבע. למספר חמישים אי אפשר להגיע בסיסטמה הזאת; אפשר להגיע לארבעים ותשע ואפשר להגיע לחמישים ושש, אבל לא לחמישים. כלומר, למרות שיש מרחק קטן בין ארבעים ותשע וחמישים - בכל-זאת קיים ביניהם מעבר בין שיטת מספרים אחת לאחרת. בסגנונו של המהר"ל, זהו מעבר בין מספרים הבנויים על סיסטמה של הטבע 3 , למספרים בסיסטמה אחרת שמבוססת על המספר עשר - שהמספר חמישים הוא אחד מהם. המעבר בין ארבעים ותשע לחמישים, הוא סוג של קפיצה ולא מעבר רציף. זהו מעבר למערכת אחרת לגמרי.

הרמב"ם, בדברו על הנבואה ועל הכנת הנפש של הנביא 4 , מסביר מהם התנאים ההכרחיים בכדי להיות נביא. האדם צריך לעשות כך וכך הכנות, ואז יתכן שתשרה עליו נבואה. עם זאת, יכול להיות שאחרי כל ההכנות הללו, עדיין לא יזכה לנבואה. הנבואה היא התגלות שבאה מלמעלה, ולכן יכול להיות אדם שיהיו לו כל הכשרונות, הכישורים, המעלות והסגולות של נביא, והוא בכל-זאת לא יהיה נביא. האדם יכול להגיע רק עד לקצה הגבול שבאפשרותו להגיע אליו, אבל משם והלאה יש נקודה שרק הקב"ה יכול לעבור אותה, והנקודה הזו היא מהות אחרת לחלוטין.
מבנה דומה נראה גם בספירת העומר. לאחר כל הספירות, יום אחרי יום ושבוע אחרי שבוע, הספירה בעצם לעולם איננה נגמרת. היא מגיעה עד למספר הקרוב ביותר לחמישים, אבל את היום החמישים בעצמו אי אפשר לספור. יום זה מגיע במובן מסוים בגדר של מתנה, כדבר שבא מלמעלה. הנקודה האחרונה, נקודה ההשלמה של הספירה, איננה תלויה בנו אלא בקב"ה.

אדם יכול להגיע עד לנקודה שבה הוא עומד מוכן, אבל אין הוא יכול להגיע לנקודה של המעבר. הנתינה עצמה, עשיית הקפיצה, היא נקודה שנמצאת מעבר לנו. משום-כך אנו סופרים רק עד ארבעים ותשע ולעולם לא חמישים, משום שזהו המקום שעד אליו אפשר להגיע, אבל הנקודה בעצמה, היום האחרון, איננו שייך לספירה מלמטה.
הסבר זה מיישב תמיהה נוספת באותו עניין. בהגדה של פסח מצויה רשימה של "מעלות טובות" שעשה הקב"ה לעם ישראל. כחלק מרשימה זו נאמר: "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה - דיינו". התמיהה הברורה בעניין זה היא, מה מעלה יש בעצם הקרבה לפני הר סיני בלא נתינת התורה?

הטעם שבדבר הוא, שהקרבה לפני הר סיני כשלעצמה, היא אותה נקודה של העמידה ביום הארבעים ותשע. ישנו צד אחד והוא: כמה יכול האדם ללכת ולהתעלות בתוך עבודתו שלו, היכן הגבול שלו - בתור כלי, בתכלית ובשיא שלימותו כאדם. אבל יש גם צד אחר - שהוא נתינת התורה, ובין זה לזה, בין הסוף של הארבעים ותשע להתחלה של החמישים, יש איזו נקודת חיבור שהיא בעצם המסתורין של כל המציאות.
בסוף היום הארבעים ותשע אנו עומדים מוכנים לקבל את התורה, והרגע הזה הוא השיא מבחינת המניין שלנו. מתוך הרגע הזה אנו מקבלים ברכה, ישועה או הצלחה - שהם דברים שבאים מעבר למניין שלנו. אולם, בשביל לקבל את אותם הדברים, צריך להגיע תחילה לגבול יכולת האדם - וזוהי העמידה אל מול הר סיני. זהו רגע שלא תמיד שמים לב אליו - רגע המעבר בין סוף היום הארבעים ותשע לתחילת היום החמישים. בנקודה זו נוצר דבר חדש, נוצר המעבר מההכנה לתורה אל התורה בעצמה, נוצר המעבר מתכלית השלימות האנושית אל הנתינה האלוקית, כאן קורה המעבר מספירת העומר לשבועות.

זהו הטעם להסתפקות ב"קרבנו לפני הר סיני". עצם העמידה אל מול הר סיני היא מעלה גדולה, מפני שלהיות כלי לקבל את התורה, זוהי מתנה בפני עצמה. כל חייו של אדם אין הוא עושה אלא את הספירה הזו. הוא סופר עד הקצה, עד ארבעים ותשעה יום, עד שבע שבתות תמימות, ומנסה לעשות אותן שלימות ככל האפשר. מכאן ואילך זו מתנה של מעלה.

למתן תורה לעולם אי אפשר להיות מוכנים בשלימות, ואם היה הקב"ה דוחה אותו עד שבני האדם יהיו ראויים, היה הדבר נמשך עד סוף כל הדורות. כדי להגיע למתן תורה, כדי לבוא ליום החמישים, אין זה עניין של יום נוסף שצריך לספור אותו. יום החמישים הוא מהות אחרת לגמרי, ומשמעותו היא, שכמה שאדם עשוי להיות מוכן - הוא לעולם איננו מוכן, כל כמה שהוא כלי - הוא לעולם איננו מושלם.
עד לאיזושהי נקודה, עד העמידה לפני הר סיני, אפשר להגיע. מאותו רגע והלאה מגיעים למלכות אחרת, שהיא מלכותו של הקב"ה בעצמו, שם הוא - ורק הוא, יכול לתת את התורה. יש גבול ליכולת האדם, ומשם והלאה זוהי מתנתו של הקב"ה, שהיא מתנה ממין אחר, מסוג אחר לגמרי. לעולם אי אפשר להיות מוכנים לה, ותמיד צריך לצפות שהיא תגיע.

בליל חג השבועות, בזמן ההכנה לקבלת התורה, אפשר לעשות רק דבר אחד בלבד: לעמוד "באימה וביראה, ברטט ובזיע" 5 . אחרי כל מה שאדם יודע, אחרי כל מה שהוא למד, אחרי כל מה שהוא הכין, עיקר הנקודה היא: לעמוד. על האדם לדעת שכל מה שהוא יודע איננו ולא כלום, שכל מה שהוא למד איננו משנה, ושהכל צריך לבוא מלמעלה. כל מה שביכולתו לעשות זה לעמוד כמו שעמדו אבותינו, להרגיש את אותה ההרגשה שהוא עומד אל מול ההר, שהוא עשה מה שהיה ביכולתו ועדיין הוא ככלי ריק, ועכשיו הוא יכול רק לעמוד ולצפות: "תן לי".

זה מה שעושים לקראת מתן תורה, בשביל זה סופרים את כל הימים הללו - בשביל להגיע לנקודה שבה הקב"ה בעצמו יוסיף את המספר החמישים, את היום האחרון, ויתן לנו את התורה.

^ 1 ויקרא כג,טו.
^ 2 תפארת ישראל פכ"ה.
^ 3 וזה קשור לכל שיטתו לגבי המספר שבע, כמספר שמאפיין את הטבע השלם.
^ 4 הלכות יסודי התורה פ"ז ה"א.
^ 5 ברכות כב,א.

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) זצ"ל

מבאר התלמוד בבלי, תנ"ך, משנה, רמב"ם ועוד עשרות ספרי עיון והגות. נשיא מוסדות שפ"ע, ונשיא ישיבת ההסדר תקוע, ישיבת מקו"ח, ישיבת שפע ועוד.

קרוב אליך
חג בגלל שאכפת
גליון מס 155
כסלו תשע"ז
תמוז
להתוועד עם הרבי
גליון מס' 41 תמוז תשע"ד
תמוז תשע"ד
אדר
הרמב"ם היומי – תשוקה לשלמות
גליון מס' 32
אדר תשע"ב
קרוב אליך
"איפה המנוע?"
גליון מס 95
חשוון תשע"ו

מעמד הר סיני ומתן תורה

22 דק'
מעמד הר סיני ומתן תורה
נצחיות התורה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' סיון תשע"ו
41 דק'
מעמד הר סיני ומתן תורה
קבלת התורה - הקדמת נעשה לנשמע
הרב חיים כץ | כ"ט אייר התשס"ה
יתרו
הוודאי לעומת הספק
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | תשס"ו
41 דק'
מעמד הר סיני ומתן תורה
איך ללמוד את כל התורה בחצי שעה ביום?
הרב חגי לונדין | א' סיון תשפ"ג

מעמד הר סיני ומתן תורה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

המתח שבין רועי הבקר והצאן
המתמטיקה של רועי הבקר והצאן
הרב מרדכי הוכמן | שבט תשס"ח
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
ספר שופטים
סוד השערות
פרק ט"ז
הרב אלחנן בן נון | סיוון תשס"ט
עצרת ליחיאל
תורה של חסד במגילת רות
הרב שמעון קליין | תשנ"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרב דוד חי הכהן
הרב חגי לונדין
הרב אליהו ברין
הרה"ג יעקב אריאל
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב הלל גפן
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז