ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
האמת היא, שמצד אחד, העולם מלא כל הזמן דברים טובים ולא כל כך שמים לב אליהם – כמו העובדה שמדי יום נולדים ילדים וברוך ה' מוסיפים שמחה וששון. עצם זה שיש ברייה חדשה בעולם זה עניין של שמחה, ויש עוד שמחות בעולם, ברוך ה'. אם אדם אוסף את הדברים השמחים, אפילו דברים של מה בכך כמו הנאה מארוחת בוקר טובה, הוא רואה שיש בחייו המון טוב. ויחד עם השמחות ישנן המון צרות. אז כששותים לחיים, זה פשוט שיהיה לחיים. ו'חיים' פירושו, עם כל המשמעויות של חיים: חיים של טובה, ברכה ושפע ושל יציאה מההסתר אל הגילוי.
צריך להתפלל על זה, שכל דבר ודבר יהיה לחיים. יש דברים רבים שאנחנו לא יודעים מה יהיה סופם, וצריך להתפלל עליהם שיהיו לחיים. ושיהיה עוד חיים ועוד חיים, ובכל דבר, שיהיה ביתר עמקות בתוך החיים האלה.
שיהיו חיים - עם כל מה שיש בהם, עם כל הפירושים שלהם - שזה מתחיל מ"אלוקים חיים" עד "ארץ החיים" ועד העניין של "חיים עד העולם".
חיים טובים!
לכל אדם יש כל מיני משאלות - משאלות לב קרובות ומשאלות לב רחוקות.
קרוב אליך (663)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
303 - האם יש מתכון ליראת שמיים?
304 - פה גדול
305 - על הכורח לשאול שאלות
טען עוד
מצד שני, זו הרי שאלה גדולה - כיוון שהוא יודע הכל, למה אני צריך להתפלל? מסתבר שהקדוש ברוך הוא רוצה - כמו שלפעמים אבא של ילד קטן רוצה – שאנחנו בעצמנו נגיד את זה. הוא אומר: "תגיד את זה! לא מפני שאני לא יודע מה שאתה רוצה; אני יודע. אבל תגיד את זה, תפרש את זה בשפתיים, מפני שאני רוצה לשמוע את זה ממך". כאשר אדם עומד בתפילה מול הקדוש ברוך הוא, הוא אומר: "כל הנסתרות והנגלות ידועות לך, אבל אתה רוצה שאני אגיד את זה, לפעמים אתה רוצה שאפרש בשפתיים, לפעמים אתה רוצה שלפחות אפרש בלב".
כשאדם עומד בתפילה הוא אומר: "ריבונו של עולם, אתה יודע את כל זה, ואתה יודע מה ראוי ומה נכון בשבילי, ובכל זאת אני מבקש". וקורה לפעמים שהקדוש ברוך הוא נותן לבן אדם דבר שלא מגיע לו, רק מפני שהוא מבקש, ואחר כך יש לו צרות עם זה. לכן היו אומרים, שאדם לא יתפלל לשאת דווקא אישה פלונית. מדוע? מפני שיכול להיות שהקדוש ברוך הוא יגיד: "טוב, אם הוא רוצה - הוא יקבל אותה", ואז יהיו לאותו אדם צרות וייסורים בגלל זה.
בתפילות אנחנו פונים ל"אבינו" ול"מלכנו". אלו שני מופעים שונים של הקדוש ברוך הוא: יש מופע של "אבינו" ויש מופע של "מלכנו"; כשאדם עומד לפני המלך הוא עומד דום, אבל כשהוא עומד בפני אבא הוא לא עומד דום. לכן, בברכת "השכיבנו", בכמה מנוסחאות תפילה, יש נוסח מדויק: "השכיבנו אבינו לשלום והעמידנו מלכנו לחיים טובים ולשלום"; כשאדם הולך לשכב, הוא לא יכול לעשות זאת לפני המלך - כי אם הוא רוצה למתוח את רגלו הימנית, זה לא מתאים לפני המלך. לפני אבא אפשר לעשות את זה; אדם יכול להתהפך על הגב ועל הבטן ולהתגרד, מפני שזה אבא שלו. רק כך, לפני אבא, אפשר ללכת לישון; מול המלך אי אפשר ללכת לישון, מפני הפחד והאימה, לכן אומרים: "השכיבנו אבינו". לעומת זאת, כשאדם קם בבוקר, הוא צריך לדעת שהוא עכשיו גם משרת את המלך, הוא לובש את המדים והולך עכשיו לשרת את המלך. לכן על הקימה בבוקר מתפללים: "והעמידנו מלכנו".
נאמר על חוני המעגל שהוא כבן המתחטא לפני אביו, אבל האמת היא שכל אדם מישראל, במובן מסוים, במדרגה הזאת - הוא כמו בן שמבקש: "תן לי תפוחים, תן לי אגסים, תעשה לי ככה, תעשה לי ככה". צריך לזכור שהקדוש ברוך הוא, הוא "אבינו, אב הרחמן, המרחם" - בכל מיני דרכים. יכול להיות שאדם מבקש מהקדוש ברוך הוא על כל מיני קטנות, אבל הוא מדבר בפני "אב הרחמן". אב הרחמן מוכן להתעסק אתי ולשמוע מה שיש לי לומר. ומה לעשות שבדיוק מגרד לי פה, אז אני מבקש שיעזור לי בעניין.
הקדוש ברוך הוא אומר לאדם: "תגיד לי מה אתה רוצה, תבקש, תדבר יפה, תגיד תודה. לא מפני שאני לא יודע מה שאתה רוצה להגיד, לא מפני שאני צריך את טובתך. תגיד תודה - זה חינוך טוב בשבילך שתגיד תודה". הוא יודע כל מה שאדם הולך לומר, והוא גם זה שדורש זאת ממנו, בכל זאת, להגיד את הדברים האלה כאדם.
באשר אנו בני אדם, ובאשר אנו בני אדם מישראל, העולם שלנו מורכב ומלא מכל מיני דברים. הקדוש ברוך הוא לא דורש ממני להפוך להיות ברייה חדשה - הוא לא דורש ממני להיות דרקון, לא דורש ממני להיות נחש ולא דורש ממני להיות צפרדע; לכל אלה יש תפקיד בעולם, והקדוש ברוך הוא דואג להם לפי צרכם. אנחנו בני אדם. במדרש כתוב, שכשהקדוש ברוך הוא ברא אדם, הוא עמד באופוזיציה מול כל המלאכים, מפני שהמלאכים אמרו שלא כדאי לברוא את האדם. ובאמת, לפי איך שאנחנו מתנהגים מפעם לפעם, זו שאלה טובה...
אולי כמו שיש מלאכים שהם פועלי תפילות, שהם אלה שמטפלים בתפילות, יש גם מלאכי חבלה - שמביאים את העיתונים היומיים לפני הקדוש ברוך הוא, להראות לו מה עושים בני האדם. בכל אופן, הקדוש ברוך הוא מכיר את העיתונים, ויודע גם את מעשיהם של בני האדם, ואף על פי כן הוא עדיין רוצה בקיומנו, עדיין רוצה בהמשכיות הקיום שלנו.
לפעמים יש ילד קטן, שהוא יותר מדי קטן מכדי שיהיה אפשר לבקש ממנו דברים. אבל גם מהילד הקטן הזה אפשר לבקש משהו - אפשר לומר לו: פתח פה גדול שאפשר יהיה להאכיל אותך. זה בדיוק מה שהקדוש ברוך הוא אומר לנו: "הרחב פיך ואמלאהו" - פתח פה גדול. זה מה שהקדוש ברוך הוא אומר במילים הכי פשוטות: "הרחב פיך" – תפתח פה גדול, לא פה קטן, מפני שאני רוצה למלא אותו, אני רוצה להכניס לך דברים טובים בפה. אם אתה שומר על פה סגור עם שפתיים קפוצות, איך אני יכול להאכיל אותך?! אני יכול לתת לך מכות כדי שתפתח את הפה, אבל האם זה כדאי?! יותר טוב שתפתח את הפה כמו ילד טוב, יותר טוב שתפתח את הפה לבד.
בשיתוף תלמידי ישיבת תקוע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
