ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
ניקיון מהסיירת?
הראשון הוא חמץ ההחמרות. לעתים הן מגיעות מהצד הטוב וגורמות לי להתעלות ולהתחבר. להבין יותר שזו הדרך לקבל את האור. ראה שבת, יום טוב ושאר הלכות היום יום. מצד שני, כשנכנסים לאזורים המעורפלים של המציאות, אזי ההחמרות מקבלות צד לא ממש נעים; בעיקר כלפי הסובבים. כאן אני לא מסתפק בערפל אלא דורש תשובה ברורה. בשנה החולפת מצאתי כמה החמרות, שלא רק גרמו לי לכעוס על הסביבה ולא להתקרב לשמיים, אלא אפילו להרחיק את הסביבה מהעניין הגדול שקיים כאן והוא: הנס הגדול שיצאנו ממצרים והאמונה שיותר לא נחזור לשם. השנה החלטתי לעשות סדר בחומרות. מה אני מחמיר לעצמי ומה אני דורש מהסביבה? אולי יש איזה ילד קטן בתוכי שרוצה להוכיח לעולם שהוא 'סופר דוס' והוא מעל כולם. זה קורה כמעט לכל בעל תשובה, העניין הוא להצליח לרדת מזה בנחיתה רכה. החומרות עלולות לבוא מגאווה. אני טוב יותר. בואו תראו מה זה ניקיון פסח מהסיירת... אני נקי יותר מכולם. האומנם?
אחד ממוצרי החמץ הנלווים להחמרות, בעיקר לקראת פסח ובכל השנה באופן סדיר הוא הכעס. מעין מידה שעדיין לא מצאתי בה את האמצע אז כנראה שגם היא צריכה לעבור ממחלקת מכירת חמץ היישר לביעור חמץ. אין קצת כעס - יש או כעס או לא. ישנה גם האפשרות שמציע רבי נחמן - אם כבר צריך להראות כעס אז תציג כעס ובפנים תהיה בתדר אוהב ורגוע. בקיצור לא באמת לכעוס. זה חמץ ידוע, שבסיסו כמו קודמו גאווה ורצון לשליטה. הכעס מופיע כשהאמונה נחלשת ואני מחפש שליטה. ברגע שאני מנסה לשלוט במציאות והיא איננה מגיבה כפי רצוני, עולה הכעס. ברגע שהסובבים אותי אינם מתנהגים כפי שציפיתי, בעיקר אם הם ילדים קטנים, זה מכעיס. הכעס הוא תוצאה של חוסר תקשורת ביני לבין המציאות הפנימית שלי. זה גדל ומתנפח ויוצא בדיוק בזמן הלא נכון. זו ההחמצה של העניין. אני מרשה לעצמי לדבר על כעס, להציג כעס, לספר לה' יתברך על הכעס, אבל אשתדל לא לכעוס. גם זה יוצא מהארון לאש. די. עושים סדר.
קרוב אליך (663)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
316 - איך יוצאים לחירות?
317 - הלילה הזה כולו שלהם
318 - זכרונות מליל הסדר
טען עוד
עוד מוצר שמצוי זה כמה שנים ועובר משנה לשנה הוא עניין המטרה המדויקת של פסח. עיקר המצווה זה "והגדת לבנך ביום ההוא". כדי שאני אגיד לבני, אני צריך להפנים את העובדה שליל הסדר הוא נתינה. אני עובר למצב נתינה. בשונה מיום השבת, בו תנועת הילדים בזמן הקידוש והסעודה אינה עולה בקנה אחד עם כוונות המקובלים והנשמה היתרה - הפעם זה החג שלהם. מותר להם. ואני צריך לעניין אותם. לספר להם, אפילו להמחיז. בשנים הקודמות הלכתי עם ההבנה שחייב כל אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. אחר כך עברתי ל... לראות את עצמי... והשנה אני רוצה להיות בנתינה לילדים. מתוך אותה ראייה של עצמי, מה שהכי טוב לי זה לתת. הלילה הזה מאיר יותר מכל את אור האמונה ואני ממש רוצה שזה יעבור לילדים שלי.
אשתדל לשבת בהסבה על כריות ופופים נעימים. ההגדה שאחזיק תהיה פשוטה ומלאה בציורים במקום בפירושים. ככה זה סדר של ילדים. פשוט מסופר טוב, לא עמוס, נעים ובעיקר חודר אל הנשמה.
אחד הזיכרונות העמומים שלי בתור ילד מליל סדר אצל הסבא הבבלי שלי היה קשור לאכזבה. בזמן שכל הילדים בעולם מחפשים אפיקומן שהוחבא מבעוד מועד, מנהג העיראקים (לפחות אצלנו) היה דווקא להדביק אותו לגב של אחד הילדים כאילו היה זה תרמיל או שק.
תמיד לא הבנתי מה העניין הזה של אותו ילד עם אפיקומן על הגב. התובנה הגיעה כמו תמיד מאוחר ובסגירת מעגל. את רעיון ההצגה וכישורי המשחק המציאו כנראה מאות שנים אחורה. אותו ילד היה חומק החוצה, נוקש על הדלת ומדמה יהודי שזה עתה יצא ממצרים. הילדים היו מתאספים סביבו, שואלים אותו שאלות והוא היה עונה שהוא בא ממצרים ועולה לארץ ישראל. ממש דמות מההגדה שקפצה לליל הסדר.
השנה אני שם את האני בצד והולך על נתינה בסגנון משחק יותר מעודכן לילדים של היום. הכנתי ג'לביה, שק מלא מתנות ושאר אביזרים. אנסה לגייס את כל כישורי המשחק עבורם. להוציא את הרצון לקחת וליהנות ולהעביר גם אותו למחלקת ביעור חמץ.
כבר עכשיו עולים לי עוד מוצרים מאותו ארון. אבל העיקרון ברור. אקח את הדף הזה איתי לסדר להזכיר לי מה חשבתי לפני. אור האמונה יגרום בעזרת ה' לילדים לרצות להישאר, להאמין שככה זה: אם צועקים ומתפללים לה' יתברך אפשר להיגאל. ההדגמה חשובה והיא העניין.
מטרות לא בשמיים לעתים מקרבות לשמיים יותר מכל דבר אחר. אני יוצא לחפש את ההגדה המצוירת ולחשוב על סיפורי ביניים. זה מאתגר. הרי בנך לא פראייר, הוא רוצה סיפור עם עניין. זכותו, זה הלילה שלו ושלהם. וגם הילד הקטן שבתוכי מחכה לזה. בהצלחה לכולם, ושנזכה לספר כל הלילה ביציאת מצרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
