ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
בעבר, לימוד תורת הנסתר היה נחלת צדיקי עליון בלבד. הסיבה לכך היא שמצינו בדברי רבותינו הקדמונים אזהרה חמורה שלא לפרסם דברי קבלה. שרש הדברים מופיע כבר במשנה מסכת חגיגה:
"אין דורשים בעריות בשלשה, ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו"
(פרק ב' משנה א')
בלי להכנס כאן להגדרת ופרטי החילוק בין מעשה בראשית למעשה מרכבה, אנו רואים שאין חכמת הסוד דבר השייך לרבים. כמו כן מלאים ספרי הסוד בדיבורים על הגבול בין מה שהותר לגלות ובין מה שלא. וכן מצינו שדרכם של כל המקובלים הראשונים שהמפורסם שבהם הוא רבינו הרמב"ן, שעל אף שהאדיר מאוד את חכמת הקבלה ואף הביא ממנה בקצרה וברמז דברים הרבה בפירושו על התורה, הוא כותב בהקדמה שהוא אינו מביא דברים מפורשים אלא לעורר את מי שיודע כבר בקבלה מפי רבו. גם הרמ"א מביא מהרמב"ם ופוסק:
"ואין לאדם לטייל בפרד"ס רק לאחר שמילא כריסו בשר ויין והוא לידע איסור והיתר ודיני המצוות"
(בהלכות תלמוד תורה, יורה דעה סימן רמ"ו ס"ד)
והגדיל ה"חוות יאיר" שכתב שיש לרחק לימוד הקבלה כי ידיעתנו קצרה ואונס רחמנא פטריה. והש"ך (הלכות תלמוד תורה, יורה דעה סימן רמ"ו סעיף ד') הביא דעה שאין ללמוד גם אם מילא כריסו בש"ס ופוסקים, עד גיל ארבעים.
אולם כבר אמרו הרבה מחכמי הדורות האחרונים שלא נאמרו אזהרות אלו אלא לדורות קדמונים, אולם בזמנינו מותר ומצווה לגלות ברבים ענייני אלוקות. המהרצ"א כתב:
"שלפי שבדורות ראשונים נמשכו אחר לימוד החקירות והפילוסופיה, לכן יצאו אז גדולי הדורות באזהרה זו, אבל משנת השל"ה לבריאת העולם שנפתחו מעיינות החכמה, והנסתרות נעשו לנו כמו הנגלות, אזי די שיהיה לאדם כל יום שיעורים כסדרם בנגלות התורה, ואז יכול לבוא גם לחדרי פנימיות התורה"
ואף רבי חיים וויטל בהקדמה לשער ההקדמות אומר שמי שלא רואה סימן ברכה בעיון הפשט מותר לו להניחו וליכנס וללמוד בחכמת הפנימיות, אף שהסדר הפשוט הוא להקדים הפשט. וכתב המהרי"א מזידיטשוב זצ"ל, שכשם שאמרו לשלש שליש שנותיו במקרא ושליש במשנה ושליש בתלמוד, ופירשו לשלש כך כל יום ויום לשלשת חלקים אלו, כמו כן גם ביחס לפנימיות התורה: שצריך כל יום למלא כריסו ש"ס ופוסקים ואז ללמוד פנימיות התורה. שאם נפרש כפשוטו להמתין עד שיהיה תלמיד חכם "מי יודע כמה חיי". אלא ודאי הכוונה להקדים בכל יום לימוד הנגלה ללימוד הנסתר. ומובא משל ידוע מהאדמו"ר הזקן שכאשר בן המלך התעלף ואמר הרופא שרפואתו לכתוש אבן טובה שבראש כתר המלך לאבקה ולהכניס לתוך פיו ושש המלך לעשות כן אף שהרבה ממנה נאבד על הרצפה ורק מעט נכנס לפי בן המלך, שסוף כל סוף החייהו, כמו כן בדורנו דור עני של סוף הגלות אי אפשר להחיות נפשות ישראל בניו של המלך הקב"ה אלא על ידי גילוי עניינים הכי נפלאים בהתבוננות באלוקות והנהגת השי"ת ואף שמגיע גם למקומות שאינם מהוגנים, מכל מקום כדאי הדבר כדי להציל ולהחיות את רוחם של ישראל.
אך הדבר לא נובע רק מקטנות הדור, אלא גם מגדלותו. הרב קוק כותב באורות הקודש:
"כשמגיע האיש היחיד, וכן הדור, לאותו המצב שהופעתו הרוחנית (מעלתו הרוחנית) כבר קרואה היא לפעולתה, אז אי אפשר לו להיות משביע את צמאונו ההכרחי בכל תוכן מוגבל, אם לא יהיה אותו התוכן בעצמו מוסר אותו אל תוכן רחב חפשי, שבו ירגיש את השיגוב (גובה) הגדול שבשורש נטית נשמתו ממקור החיים שלה. ומתוך כך רזי עולם, רזי תורה, סוד ד', הולכים ונתבעים מן הדור"
(אורות הקודש א ה)
תיאור זה מתרחש לנגד עינינו. העיסוק בפנימיות התורה, שפעם היה עיסוק של פרושים בודדים, הופך לנחלת הרבים בדורנו. אולם ככל תופעה טבעית, אם היא נעשית מתוך הבנה לעומק היא יכולה להיעשות באופן נכון ומדויק יותר. ולכך ננסה לברר את ה"תביעה" לרזים.
וכבר הזהירו רבים מגדולי ישראל על נחיצות פנימיות התורה והסכנה שבהתעלמות מנשמת התורה בדורנו , ביניהם האריך בכך מאד הראי"ה קוק בספר אורות התורה חלק ב', והדברים ארוכים ואין כאן מקומם. בימים הקרובים נראה מעט מחשיבות לימוד פנימיות התורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
