ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חירות
"והלוחות מעשה אלקים והמכתב מכתב אלקים חרות על הלוחות" אל תקרי "חרות", אלא 'חירות'. רבי יהודה, ורבי נחמיה, ורבנן; רבי יהודה אומר, חירות מן מלאך המות. רבי נחמיה אומר, חירות מן המלכיות. ורבנן אמרי, חירות מן היסורין,
ודרשו 'אל תקרי "חרות", אלא 'חירות''... לומר, כי כל שֶכֶל הוא ציור שכלי (-המחשבה היא דבר רוחני, שכלי). והפרש יש בין שֶכֶל האדם לתורה השכלית. כי אף שהאדם נמצא בשכלו ציור הדברים, אין דבר זה כמו שהוא ציור השכל בתורה. כי ציור שֶכֶל האדם, מפני שהוא בחומר, אי אפשר שיהיה שֶכֶל ברור, שהרי הוא בחומר. ומפני זה נאמר "חרות על הלוחות", והיה המכתב בשני עבריהם... שהוא כתב הלוחות, לפי שציור השכלי שבתורה הוא ברור לגמרי. ובפרט כתב הלוחות, כי למעלתם הם עוד יותר רחוקים מן החמרי לגמרי, ולכך היה כתב הלוחות בפרט משני עברי הלוחות. ודבר זה ברור מאד. ולכך דרשו 'אל תקרי "חרות" אלא 'חירות''. כי דבר זה בעצמו מה שציור השכלי שבתורה הוא שֶכֶל ברור, במה שהוא נקי מסולק מן החמרי לגמרי, ואינו כמו שֶכֶל האדם שהוא עומד בחומר. ומפני זה מסולקת התורה מן החמרי, אשר בו דבק ההעדר. והוא חירות מן ההעדר, שהוא מלאך המות, שההעדר הוא דבק וכרוך בחומר. ודעת רבי נחמיה 'חירות מן המלכיות'. שהמלכיות הם מתנגדים לישראל תמיד. וידוע כי ההתנגדות הוא מפני כי ישראל הם נבדלים, ומכחישי ה' הם חמריים. ודבר זה כבר בארנו פעמים הרבה מאד. ומפני זה אמר, שמי שעוסק בתורה, שהוא שכל נבדל מן החומר, אין שולטין בו המלכיות, שכח שלהם חמרי, ולכך הוא חירות מן המלכיות. ודבר זה גם כן מבואר. ולדעת רבנן, אין היסוריןשולטין בו. וידוע כי היסורים הם מפאת החומר בלבד, כי הצורה אין מקבלת שנוי"
[תפארת ישראל פרק מז]
שיעבודו של האדם נובע מהיותו חומרי. החומר כופה על האדם לא להיות הוא עצמו אלא משועבד לתאוות וליצר הרע. הרוח לעומת זו חופשיה ולא מוגבלת. ככל שהאדם יותר רוחני הוא פחות משועבד לחומר, וממילא נהיה יותר בן חורין. השכל האנושי בהיותו בגוף האדם מושפע הוא מהחומר, אין הוא זך ונקי מההשפעות הגוף וממילא גם השכל משועבד במידת מה ליצר האדם. התורה היא השכל העליון, והיא נקיה מכל השפעה ושיעבוד, שהרי היא קדמה לעולם. לכן התורה יכולה להוביל את האדם לחירות המוחלטת, לחופש האמיתי, להיות האדם הוא עצמו ולא נגרר ומשועבד לגוף.
ישנם שלושה דברים עיקריים שמשעבדים את האדם: האחד הוא מלאך המוות, האדם משועבד לחיים בעולם הזה, אין הוא אדון לעצמו שיחיה לנצח. השני הוא המלכויות, הגויים מסביב שמשעבדים את עם ישראל. השלישי הוא היסורין שבאים על האדם ומונעים ממנו לעשות את רצונו. התורה יכולה לרומם את האדם מעל לכל אותם שיעבודים, היא מביאה את האדם לחירות האמיתית כך שכל אותם דבר הכופים את האדם ומשעבדים אותו מתבטלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
