ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- פורים
"מצינו בחז"ל ובספרי צדיקים שהפליגו מאוד בגודל מעלת קדושת מגילת אסתר שכולה סודות נשגבים השייכים לכללות ישראל והשייכים לכל פרט, ומובא בבית אברהם שצדיקים רואים במגילה כל מאורעות הנה בכל העולם. והרב הקדוש רבי ברוך ממעזי'יבוז' זי"ע (נכדו של הבעל שם טוב) אמר בפירוש מאמר חז"ל הקורא את המגילה למפרע לא יצא, היינו מי שסבר זה מעשה שהיה מלפנים, כי בכל דור ושנה צריך להרגיש כאילו זה עובר עכשיו".
הכוונה הפשוטה בדברי חז"ל "הקורא את המגילה למפרע לא יצא", היא שמי שקורא את המגילה שלא כסידרה, אינו יוצא ידי חובתו. אולם רבי ברוך ממז'יבוז' מפרש שמי שחושב שהמגילה היא היסטוריה גרידא (כמובן שאין הכוונה לומר שאינה היסטורית, אלא שאינה רק היסטורית) הרי שאינו מעריך כלל נכונה את ענין חג הפורים. הנתיבות שלום מראה שאין גישה זו חדשה לחכמי הקבלה והפנימיות הרואים בעיקר את התהליכים הרוחניים שמאחורי כל מאורע, אלא שיש רמזים למהות הנצחית של פורים גם בספרות והנגלית וכדלהלן:
"והרמב"ם בפרק ב' מהלכות מגילה כתב כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין להבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר, הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטילין לעולם. והרי שדרגת מגילת אסתר היא למעלה מנביאים וכתובים. ויש להתבונן לפי מעוט שכלנו מה ענין המגילה השייך לכלל ולפרט על דרך העבודה.
מצינו בספרים הקדושים שהפליגו בגודל קדושת יום הפורים, וכמו שכתב בספר הקדוש אוהב ישראל (לפורים) וזה לשונו: "היטיבו אשר דברו חכמי דורותינו על יום הפורים שהוא כמו יום הכפורים. והיינו שהוא היום הגדול והקדוש בשנה, וכן אמרו במדרש, כל המועדים יהיו בטלים וימי ההפורים לא יהיו נבטלין לעולם, מה ראו על ככה להגדיל בגודל ערך יום הפורים יותר מכל המועדים".
אנו רואים אם כן כיצד חכמי ישראל בכל הדורות ייחסו חשיבות מהותית מאוד ליום הפורים כיום בעל הארה נפלאה. מחר ננסה להבין מדוע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
