ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
כל מי שמצוי בעובי הקורה של 'גילוי דעת' כזה, (וכותב שורות אלו, חווה זאת בעבר באופן אישי) יודע שבעניינים רגישים - ניסוח המכתב הוא מלאכת מחשבת, ולנוסח הסופי שפורסם קדמו טיוטות רבות. פעמים רבות, אחד הרבנים מסכים לחתום על הכיוון הכללי של המכתב, אך דורש לשנות מילה מסויימת, ואילו עמיתו דורש דווקא את הנוסח הראשון. וכך נאלצים המחתימים לסגנן את המכתב שוב ושוב, עד שעולה בידם הנוסח המוסכם.
שמעתי פעם מתלמיד חכם חשוב, שגיבש קבוצת רבנים סביב נושא תורני חשוב, הנוגע לעניין פוליטי נפיץ, שאחד הפוליטיקאים שאל אותו – למה הרבנים מתקשים לגבש הסכמה, ודנים על כל תג ופרט?
ענה לו הרב – דברי הפוליטיקאים בנושא זה ישכחו, ככל הנראה, בעוד מספר שנים. אולם, דעת הרבנים בנושא זה היא כעין פסיקת הלכה. יתכן, ודבריהם ישמשו תקדים למקרים דומים, שיעלו בעתיד בעוד עשרות שנים. במקרים עתידיים אלו, ידונו וידייקו בדברי הרבנים, כדי לגזור מהם את פסק ההלכה העתידי, לפיכך יש חשיבות לכל תג ופרט.
ככל שחלפו השנים, נוכחתי יותר ויותר בנכונות דברי הרב. כיום, בעידן הפייסבוק והטוויטר, המילים והמשפטים מתגלגלים בחופשיות, נפלטים חופשי בנושאים חסרי חשיבות, ונדמה לרגע שאין מה לדייק ולדקדק בהם (טעות! המרשתת זוכרת הכל! כמעט הכול נשכח, אך כדאי להיזהר מפני נברן מתנכל! ). לעומתם, פסקי ההלכה ודברי רבותינו, נשקלים בפלס, והשפעתם שבה ומתגלה כעבור שנים רבות.
הרדב"ז הוא דוגמא מצוינת לפוסק חשוב, שפסקי הלכה שלו, שניתנו לשעתם בנושא נקודתי, הפכו לאחר מאות שנים לפסקים מחוללי מציאות. הרדב"ז – רבי דוד בן זמרא (שיום ההילולא שלו ב- כא' חשוון) היה ראש רבני מצריים, ממפרשי הרמב"ם, ופוסק מרכזי שמצויים בידינו כ- 2000 תשובות שלו.
כראש רבני מצריים, נשאל הרדב"ז בנוגע לאישה שהגיעה למצריים מקרב יהודי אתיופיה. בעולם היהודי כולו, לא הכירו את יהודי אתיופיה, אך למצריים הסמוכה לאתיופיה הגיעה אישה מעדה זו. הרדב"ז קבע שיהודי אתיופיה הם יהודים, ובכך קבע תקדים הלכתי לדורות הבאים.
והנה, בדורות האחרונים, עת עלתה שאלת העלאת יהודי אתיופיה לארץ, הסתמכו פוסקים רבים על תשובת הרדב"ז (ודיין בית דינו - מהר"ם אלשקר) וזיהו את העדה האתיופית כיהודים. כך סלל הפסק הנקודתי הקדמון של הרדב"ז את עליית יהודי אתיופיה לארץ, ושינה כעבור מאות שנים את פני המציאות. כך שינתה תשובה הלכתית אחת את חייהם של מאות אלפים!
פסק חשוב נוסף של הרדב"ז עוסק בזיהוי של הסלע בפסגת הר הבית, כמקום אבן השתייה וקודש הקודשים, עניין מהותי הנוגע לזיהוי המקומות הקדושים לנו ביותר.
כך עוברת התורה שבעל פה מדור לדור, ומביאה את דבר ה' למציאות המשתנה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.















