ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- ספריה
- קבעוני לדורות
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דקלה אלואי ז"ל
אם אכן מתברר עד היכן מגיעה תביעת "לך כנוס", ומהותה של הרֵעות מצד היבטיה הפנימיים - מתחדשת בפורים, אזי מדוע חוגגים שני ימים שונים 1 בי"ד ובט"ו באדר, ומתחלקים לאוכלוסיה של "מוקפות חומה מימות יהושע בן נון" וציבור של עיירות וכפרים, ולא קרב זה אל זה?
בחינת העניין קשורה הן למושג ההלכתי של "'לא תתגודדו' 2 - לא תעשו אגודות אגודות" 3 , הן להבנת הדרך שבה נבנית האחדות באמתיותה 4 .
מושגים אלו מלמדים כי חומרתו של הפיצול ועיוותיה של המחלוקת - אינם בעצם הגוון של האנשים, או בעצם השוני בין הפרצופים והדעות 5 . אדרבה, חז"ל ביארו לנו בחוכמת הקודש 6 - "כשם שפרצופיהם אינם שוים כך דעותיהם אינן שוות". לאמר, כפי השוני הטבעי , הנשמתי - שבא לידי ביטוי בלבוש הגופני והפרצופי 7 , כך גם השוני של האופי 8 ושל הדעות במובנן של תפיסות עולם 9 . ממש כמו שהתורה מתוארת כ"פטיש יפוצץ סלע" 10 ומתחלקת ל"שבעים לשונות" 11 ודווקא בגלל שאלוקית היא , אזי כל "דִבּוּר וְדִבּוּר שיצא מפי הקב"ה נחלק לשבעים לשונות" ונכללים בתורה אותם שבעים גוונים שונים 12 המחוברים כולם 13 אל המקור האחד, האלוקי 14 .
כאן נקודת המבחן!
אם יודע כל אחד לזהות 15 באמת ובכנות את ייחודו 16 , ומתוך כך נפתָח להכיר בייחודו של זולתו, ולתת לכך מקום ערך וסיוע 17 , ובהקשר זה - אין סתירה כלל בין אהבה לתוכחה 18 ובין אחדות לביקורת 19 , או אז נבנית האמת כולה במילואה בעָצמתה ובטהרתה. לכן אם יזהו אנשי הערים המוקפות את עצמם ואת תפקידם וילכו לחגוג בט"ו, ומשום כך יתנו מקום לאנשי העיירות והכפרים לזהות את ייחודם ולחגוג בי"ד - או אז נבנית אחדות כוללת , אמִתית, שאין בה דחיקת גוון אחד מחוץ לתמונה 20 , ומאידך, אין בה פרטיות מנותקת ומנוכרת 21 אלא "יחד, כולם קדושה לך ישלשו", "ונותנים רשות זה לזה להקדיש ליוצרם" 22 , וכך ינהגו גם אנשי העיירות והכפרים כלפי זיהוי עצמיותם ביחס לערים המוקפות חומה. מתוך כך שמחת המצווה של פורים תפרוץ ותרבה עוד יותר בגלל ההשתייכות 23 לאחדות אמתית וטהורה כזאת, ובכך תטוהרנה כל הקטנוניות והחשדנות, כמו גם האנוכיות 24 .
אשר על כן, לא בכדי נקבע עניינן של "המוקפות חומה" דווקא מימות יהושע בן נון, ולא רק מימות אחשורוש 25 . אחד הנימוקים לקביעה זאת, קשור לעניינה של ארץ ישראל ולמהותה, שמפני כבודה של ארץ-חיינו 26 , נקבעות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון. אין זה כבוד חיצוני אלא מפני ערכה 27 של הארץ שהיא מקור האחדות 28 והערבות ההדדית, ורק בה יתקיים בנו - "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" 29 . אמנם יש כאן שוני בין השבטים וגוון בין הנחלות, אבל הכל עולה לקנה אחד , כפי האחדות האלוקית של השראת השכינה בעם ובארץ כאחד 30 . בזכרונה של ארץ ישראל, טמון, אפוא, גם יסוד האחדות האמִתית שמכוחו נסוב "לך כנוס", שהוא שורשו של הניצחון על עמלק, באחדות לעומת הפיצול, כאשר נבנית עצמיותנו האישית, המשפחתית, התורנית, התרבותית, הלאומית והעולמית 31 . שאֶל כל אלו מנסָה הנשמה להתחבר ולהשתייך ביתר שאת בימי הפורים 32 .
ל. לב שמח, עַיִן טובה ולשון נקייה
אם אכן מתעוררת בימי הפורים התחושה הפנימית של ההשתייכות לנשמה הישראלית, ובאמת, מתוך כך אמורים להתגלות גם רבדיה היותר עמוקים של האישיות הפרטית, אזי עשוי האדם להתחבר אל הטהרה של הנשמה , חיבור שיהיה בכל נימי נפשו , ללא מחיצות, ללא שחיקה, ללא עיכובים רגילים של חיי היום יום 33 . בשעות חיבור שכאלו, עת קוראים במגילה על הגלגל המסתובב 34 , עת נפתחים, נפעמים ומתחדשים מגודל הופעת המהלך האלוקי, דרך מעשה בני האדם 35 , ומצרפים לכך את עשיית ההלכות 36 של משלוח מנות ומתנות לאביונים 37 - כל אלו יחד פועלים על הנפש במועדם של ימים מיוחדים אלו, את פעולת הטהרה בתוך מערכת החיים הטבעיים 38 .
אז אמור להתגלות הלב השמח בעצם מציאותו, לב בשר ולא לב אבן 39 , לב באמת פתוח, רגיש ולא אטום ושָחוּק, לב טהור בטהרה האלוקית 40 .
הלב הזה מביא לעין טובה 41 . הרבה דברים שליליים כוחם רק בדמיון, בסחף, באיבוד הפרופורציות 42 . משעה שמתקלפים מהקליפות החיצוניות, ומתגלה התוך האלוקי 43 , אין מקום לעין רעה 44 , לקפדנות 45 , לקנאה 46 , להתחשבנות, לחטטנות ולקטנוניות.
ולכן, מתגברת האמונה כי "בצלם אלקים עשה את האדם" 47 ומתחזקת התחושה של "ישמח ה' במעשיו" 48 , וכל הדבקות בטוב האלוקי וביושרו - מתמקדת ב"יתמו חטאים מן הארץ" 49 , ולא בחוטאים 50 . השאיפה אל הטוב והגעגועים אל הטוהר 51 , רק הולכים ומתגברים עד כלות הנשמה 52 , בכל עָצמתה.
ולכן אַל להם לימי הפורים להיות חלילה 'פסק זמן' המתיר את כל האסור בדיבור במשך השנה 53 . לשונו של האדם בשעת האמת הזאת, צריכה להיות לשון נקייה , עדינה, מסייעת, מתקנת, מעודדת, אוהבת ומאחדת 54 .
לא עת של זִלְזוּל ולעג, 'ירידות' על אנשים ודעות 55 , ולא זמן של חופש מופקר 56 , אלא אדרבא, ביטויים של אמת, טוב וטוהר. וב'כוסו' גם ניכר האדם 57 , האם אז הוא מגלה את חיבורו העמוק אל האמת 58 או שמא הגיע רק עד הרבדים השטחיים בלבד 59 , ושאותם הוא מוציא החוצה ללא ערך וללא תוכן 60 .
^ 1 על פי אסתר ט', כא.
^ 2 דברים י"ד, א.
^ 3 מסכת יבמות יג ע"ב.
^ 4 פירוש 'עולת ראי"ה', ח"א, עמ' של-שלא, על "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם".
^ 5 שהרי נאמר באבות פ"ה מכ"א: "כל מחלקת שהיא לשם שמים - סופה להתקיים".
^ 6 מסכת ברכות נח ע"א.
^ 7 הרחבת עיקרון זה - ב'תפארת ישראל' למהר"ל, פ"ז.
^ 8 אלא שצריך להשתדל לנקות עד כמה שיותר, את הנגיעות האישיות, והשוחד העצמי.
^ 9 גם בדברי הרמב"ם ב'י"ד החזקה' וב'מורה נבוכים', הלכות דעות שהן הלכות הנפש והמידות, קשורות להלכות של אמונות ותפיסות עולם. כגון: הלכות דעות פ"ב ו'מורה נבוכים' ח"ג פ"מד.
^ 10 על פי נבואת ירמיהו כ"ג, כט.
^ 11 על פי מסכת שבת פח ע"א, דברי ר' ישמעאל, שם.
^ 12 הרחבה בפירושי רש"י ותוספות בשבת שם.
^ 13 בין במודע ובין שלא במודע.
^ 14 "וכולם מפי רועה אחד נתנו" - על פי מסכת חגיגה ג ע"ב.
^ 15 "דובר אמת בלבבו" - תנא דבי אליהו פכ"א, ופירוש 'עולת ראיה', ח"א, עמ' קא-קב.
^ 16 על פי מסכת סנהדרין לח ע"א.
^ 17 הרחבה בספר 'אורות', 'אורות התחיה', יח, ובספר 'לנתיבות ישראל', ח"ב, עמ' רכו-רכז.
^ 18 בראשית רבה נו, בעניין "והוכיח אברהם".
^ 19 על פי דברי ר' יוחנן בן נורי בתיאור התנהגותו של ר' עקיבא - מסכת ערכין טז ע"ב.
^ 20 ל"בל ידח ממנו נדח" (שמו"ב י"ד, יד).
^ 21 הרחבה בויקרא רבה ד, כ, בעניין דברי רשב"י על אלעזר.
^ 22 מתוך תפילת 'יוצר אור' בשחרית, ומתוך תפילת 'קדושה' בצבור. על פי ישעיהו ו', ג, ו'ילקוט שמעוני' שם על "וקרא זה אל זה ואמר".
^ 23 מצד עצם הנשמה ולא מצד ההישגים וההבלטה האישית.
^ 24 וזוהי עוד בחינה של "פורים כיום הכפורים" בהסברת אותן חולשות, ובחשיפתה של השייכות הפנימית המזגית.
^ 25 על פי מגילה ב ע"ב.
^ 26 תלמוד ירושלמי, מגילה פ"א ה"א, דברי ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי.
^ 27 כמו שכיבוד הורים מוסיף ערך לאדם המכבד ומבטא בכך שאינו כפוי טובה, ואיננו נבל - על פי הרמב"ן, דברים ל"ב, ו.
^ 28 וכן מובא בסנהדרין מ"ג-מ"ד בעניין "הנגלות והנסתרות".
^ 29 שמו"ב ז', כג, ובזוהר פרשת 'פנחס' רעג.
^ 30 כמו פירוש ר"י אברבנאל לדברים י"ב, ו, בעניין "המקום אשר יבחר ה'" - כמקום המלמד על כלל ארץ ישראל.
^ 31 סנהדרין דף כ ע"ב.
^ 32 ובהרחבה פירוש 'כלי יקר' בראשית י"ב ובראשית כ"ב. ובדברי 'שם משמואל', פורים, תרמ"א.
^ 33 לעומת "שאור שבעיסה" - ברכות יז ע"א.
^ 34 ולכן אין לקרוא את המגילה למפרע, שלא על פי סדריה והשלמים שנכתבו ברוח הקודש - מגילה יז ע"א.
^ 35 כפי אחד ההיבטים של "אי אמירת" הלל בפורים, כי קריאת המגילה היא בעצמה כמו אמירת ההלל - על פי מגילה יד ע"א.
^ 36 כמו 'דרך החיים', בסידור 'אוצר התפילות' ח"ב, דיני פורים עמ' כו.
^ 37 אסתר ט', ומגילה ד ע"ב.
^ 38 הרחבה ב'דרך ה'' לרמח"ל, ח"ב פ"ב.
^ 39 יחזקאל ל"ו, כו.
^ 40 פירוש רד"ק שם.
^ 41 אבות פ"ב משניות ט"ז-י"ז.
^ 42 'עין אי"ה', ברכות, ח"ב, פ"ט, עמ' 277-274.
^ 43 כפי שלמדנו לעיל, כגון: פיסקאות ו-י; יג-יז.
^ 44 עוד על כך בפירוש ה'בן איש חי' לאגדות הש"ס, 'בן יהוידע', לברכות טז ע"ב, לתפילת רבי יהודה הנשיא.
^ 45 כתפילת 'אלוקי נצור...' אחרי תפילת העמידה.
^ 46 וכן בנבואת ישעיהו י"א על "וסרה קנאת אפרים".
^ 47 בראשית א', כו-כח; ב', ד-ט.
^ 48 תהלים ק"ד, לב.
^ 49 שם לה.
^ 50 על פי ברכות י ע"א - דברי ברוריה אשת רבי מאיר לאישָהּ.
^ 51 הרחבה בספר 'אמונות', לרב ישראל הס זצ"ל, ח"ב עמ' 185-175.
^ 52 עוד על כך, רבי יעקב מעמדין, בסידור 'בית יעקב', עמ' רעב-רעג.
^ 53 ולכן החיוב על נזק, כדברי 'ערוך השלחן', 'אורח חיים', ח"ג, תרצ"ה, י.
^ 54 מעין דברי 'אורחות צדיקים', 'שער השתיקה'.
^ 55 כמו התיאור של מחלוקת שלא לשם שמיים, בערבוב של משקעים אישיים - על פי 'יערות דבש' דרוש ב, ח.
^ 56 כביכול בעת שתייה, נפרצים הגדרים כי חלילה אי אפשר לדרוש מהאדם משמעת עצמית.
^ 57 על פי עירובין סה ע"ב.
^ 58 כולל השליטה העצמית בכוח הדיבור.
^ 59 כאשר הם אינם שיכים כלל ועיקר למהותו של החג.
^ 60 גם אם הדבר איננו ידוע, צריך לעשות כל מאמץ להתכונן כראוי לטהרתם של ימי הפורים.
^ 2 דברים י"ד, א.
^ 3 מסכת יבמות יג ע"ב.
^ 4 פירוש 'עולת ראי"ה', ח"א, עמ' של-שלא, על "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם".
^ 5 שהרי נאמר באבות פ"ה מכ"א: "כל מחלקת שהיא לשם שמים - סופה להתקיים".
^ 6 מסכת ברכות נח ע"א.
^ 7 הרחבת עיקרון זה - ב'תפארת ישראל' למהר"ל, פ"ז.
^ 8 אלא שצריך להשתדל לנקות עד כמה שיותר, את הנגיעות האישיות, והשוחד העצמי.
^ 9 גם בדברי הרמב"ם ב'י"ד החזקה' וב'מורה נבוכים', הלכות דעות שהן הלכות הנפש והמידות, קשורות להלכות של אמונות ותפיסות עולם. כגון: הלכות דעות פ"ב ו'מורה נבוכים' ח"ג פ"מד.
^ 10 על פי נבואת ירמיהו כ"ג, כט.
^ 11 על פי מסכת שבת פח ע"א, דברי ר' ישמעאל, שם.
^ 12 הרחבה בפירושי רש"י ותוספות בשבת שם.
^ 13 בין במודע ובין שלא במודע.
^ 14 "וכולם מפי רועה אחד נתנו" - על פי מסכת חגיגה ג ע"ב.
^ 15 "דובר אמת בלבבו" - תנא דבי אליהו פכ"א, ופירוש 'עולת ראיה', ח"א, עמ' קא-קב.
^ 16 על פי מסכת סנהדרין לח ע"א.
^ 17 הרחבה בספר 'אורות', 'אורות התחיה', יח, ובספר 'לנתיבות ישראל', ח"ב, עמ' רכו-רכז.
^ 18 בראשית רבה נו, בעניין "והוכיח אברהם".
^ 19 על פי דברי ר' יוחנן בן נורי בתיאור התנהגותו של ר' עקיבא - מסכת ערכין טז ע"ב.
^ 20 ל"בל ידח ממנו נדח" (שמו"ב י"ד, יד).
^ 21 הרחבה בויקרא רבה ד, כ, בעניין דברי רשב"י על אלעזר.
^ 22 מתוך תפילת 'יוצר אור' בשחרית, ומתוך תפילת 'קדושה' בצבור. על פי ישעיהו ו', ג, ו'ילקוט שמעוני' שם על "וקרא זה אל זה ואמר".
^ 23 מצד עצם הנשמה ולא מצד ההישגים וההבלטה האישית.
^ 24 וזוהי עוד בחינה של "פורים כיום הכפורים" בהסברת אותן חולשות, ובחשיפתה של השייכות הפנימית המזגית.
^ 25 על פי מגילה ב ע"ב.
^ 26 תלמוד ירושלמי, מגילה פ"א ה"א, דברי ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי.
^ 27 כמו שכיבוד הורים מוסיף ערך לאדם המכבד ומבטא בכך שאינו כפוי טובה, ואיננו נבל - על פי הרמב"ן, דברים ל"ב, ו.
^ 28 וכן מובא בסנהדרין מ"ג-מ"ד בעניין "הנגלות והנסתרות".
^ 29 שמו"ב ז', כג, ובזוהר פרשת 'פנחס' רעג.
^ 30 כמו פירוש ר"י אברבנאל לדברים י"ב, ו, בעניין "המקום אשר יבחר ה'" - כמקום המלמד על כלל ארץ ישראל.
^ 31 סנהדרין דף כ ע"ב.
^ 32 ובהרחבה פירוש 'כלי יקר' בראשית י"ב ובראשית כ"ב. ובדברי 'שם משמואל', פורים, תרמ"א.
^ 33 לעומת "שאור שבעיסה" - ברכות יז ע"א.
^ 34 ולכן אין לקרוא את המגילה למפרע, שלא על פי סדריה והשלמים שנכתבו ברוח הקודש - מגילה יז ע"א.
^ 35 כפי אחד ההיבטים של "אי אמירת" הלל בפורים, כי קריאת המגילה היא בעצמה כמו אמירת ההלל - על פי מגילה יד ע"א.
^ 36 כמו 'דרך החיים', בסידור 'אוצר התפילות' ח"ב, דיני פורים עמ' כו.
^ 37 אסתר ט', ומגילה ד ע"ב.
^ 38 הרחבה ב'דרך ה'' לרמח"ל, ח"ב פ"ב.
^ 39 יחזקאל ל"ו, כו.
^ 40 פירוש רד"ק שם.
^ 41 אבות פ"ב משניות ט"ז-י"ז.
^ 42 'עין אי"ה', ברכות, ח"ב, פ"ט, עמ' 277-274.
^ 43 כפי שלמדנו לעיל, כגון: פיסקאות ו-י; יג-יז.
^ 44 עוד על כך בפירוש ה'בן איש חי' לאגדות הש"ס, 'בן יהוידע', לברכות טז ע"ב, לתפילת רבי יהודה הנשיא.
^ 45 כתפילת 'אלוקי נצור...' אחרי תפילת העמידה.
^ 46 וכן בנבואת ישעיהו י"א על "וסרה קנאת אפרים".
^ 47 בראשית א', כו-כח; ב', ד-ט.
^ 48 תהלים ק"ד, לב.
^ 49 שם לה.
^ 50 על פי ברכות י ע"א - דברי ברוריה אשת רבי מאיר לאישָהּ.
^ 51 הרחבה בספר 'אמונות', לרב ישראל הס זצ"ל, ח"ב עמ' 185-175.
^ 52 עוד על כך, רבי יעקב מעמדין, בסידור 'בית יעקב', עמ' רעב-רעג.
^ 53 ולכן החיוב על נזק, כדברי 'ערוך השלחן', 'אורח חיים', ח"ג, תרצ"ה, י.
^ 54 מעין דברי 'אורחות צדיקים', 'שער השתיקה'.
^ 55 כמו התיאור של מחלוקת שלא לשם שמיים, בערבוב של משקעים אישיים - על פי 'יערות דבש' דרוש ב, ח.
^ 56 כביכול בעת שתייה, נפרצים הגדרים כי חלילה אי אפשר לדרוש מהאדם משמעת עצמית.
^ 57 על פי עירובין סה ע"ב.
^ 58 כולל השליטה העצמית בכוח הדיבור.
^ 59 כאשר הם אינם שיכים כלל ועיקר למהותו של החג.
^ 60 גם אם הדבר איננו ידוע, צריך לעשות כל מאמץ להתכונן כראוי לטהרתם של ימי הפורים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
