ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
- ספריה
- קבעוני לדורות
- ענינים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דקלה אלואי ז"ל
אפשר לומר, שמי שסובר ששמואל היה נזיר, סובר לעניין טומאת מת כרבי שמעון בר יוחאי 2 , ש"קברי גוים אינם מטמאים באוהֶל", (ומאן דפליג על רבי שמעון בר יוחאי סובר ששמואל לא היה נזיר).
ברם, לדעת רבינא קברי עכו"ם שאינם מטמאים, אינם מטמאים ב'טומאת אוהל', אך הם מטמאים ב'טומאת מגע ומשא'; וכששיסף שמואל את אגג, אף אם עשה זאת תחת כיפת השמיים, עדיין קיימת 'טומאת משא' 3 .
ניתן היה להציע ששמואל לא היה נזיר רגיל, אלא על פי הגדרים של: 'נזירות שמשון', ולנזיר שמשון מותר ליטמא למתים, לדעת רבי יהודה 4 .
במחשבה ראשונה, יש מקום לדעה זו; שכן חנה, אם שמואל, באה לשילה ונדרה על נזירות שמואל ביום שעלי התמנה לשופט 5 ; דהיינו כשכלל ישראל היה שרוי תחת ההלם הקשה שבשבי שמשון, ומותו תוך כדי מאבקו עם פלישתים. סברה חיצונית זו מתבססת על ההנחה שחנה רצתה שבנה ימשיך את דרכו של שמשון, ואכן עתיד גם הוא להושיע את ישראל מיד פלשתים. אם כן, שמא נדרה ב'נזירות שמשון'; אלא שמפורש ברמב"ם 6 ששמואל היה 'נזיר עולם' ולא 'נזיר שמשון'.
ניתן ללכת בדרך שונה. הגמרא הקשתה 7 למאן דאמר: 'אישה פסולה למול', כיצד לקחה ציפורה צור וכרתה את עָרְלת בנה? ותירצה הגמרא שבאמת אין כוונת הפסוק לומר שעשתה זאת במו ידיה, אלא שאמרה לאדם אחר למול והוא מל; אם כן, ייתכן לפרש גם בנידון דידן, ששמואל לא שיסף את אגג במו ידיו, אלא שאמר לאחד מתלמידיו לעשות כן.
דרך נוספת שניתן להציע, על פי מה ששמעתי ממורי ורבי, הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל, שלדעת ה'יראים' שעובד כוכבים מטמא ב'מגע ובמשא', אין זאת מדין 'מת', אלא מדין 'נבֵלה'; על פי זה ניחא, שהרי אין נזיר מוזהר על טומאת נבלה; או שניתן לומר ש'עָשֶה' של מחיית עמלק דוחה את איסור טומאת נזיר.
אף על פי שלמדנו "אין עשה דוחה לא תעשה אלא אם כן אי אפשר לקיים זה וזה" 8 , וכאן הֲלוא אפשר לקיים מחיית עמלק על ידי אדם שאינו נזיר, נראה שאין זה נחשב כדבר ש'אפשר לקיים', הואיל ואדם זה רוצה לקיים את המצווה בעצמו, ולכן זה בגדר 'אי אפשר על ידי אדם אחר'.
למרות שבמסכת שבת (שם) אמרו שאם הבן מצורע בעָרְלתו, ואבי הבן מתכוון במילתו לקוץ בהרת בנו, שזהו 'לאו דאוריתא', אף אם נמצא מוהל אחר - ימול הוא; ברם, שם המקרה שונה הואיל וביד אבי הבן לכוף את יִצְרוֹ, ולהתכוון רק לשם מצוות מילה 9 . ואף שבנזירות יש עשה ולא תעשה, ו'אין עשה דוחה את לא תעשה ועשה' כפי שמופיע ביבמות (ה ע"א), הרי גם נאמר שם שהואיל ו"נזירות איתא בשאלה" - עשה דוחה אף לא תעשה ועשה 10 ; ואף שבנזיר שנטמא עובר גם ב'בל יחל' וב'בל תאחר' (נדרים ג ע"ב, וכן ד ע"א), סוף סוף גם האיסורים הללו נמצאים במצב של 'שאלה', ומסתבר שגם הם נדחים 11 .
ובטעם הדבר נראה כמו שמפרש הרשב"ם (כתובות מ ע"א): שעשה התלוי בדעת בשר ודם קל יותר - ואין בו כוח לדחות לא תעשה; כך גם לאווים ועשה התלויים בדעת בשר ודם, שאם רוצה יכול לשאול עליהם, הם קלים יותר ונִדחים מפני מצוות עשה.
"ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה לה' המלוכה" (עובדיה א', כא).
במהרה בימינו אמן.
^ 1 נזיר סו ע"א.
^ 2 יבמות סא ע"ב.
^ 3 לעניין 'טומאת מגע מדין חרב הרי הוא כחלל', עיין נזיר נד ע"ב, בתוספות ד"ה תא שמע.
^ 4 נזיר ד ע"ב.
^ 5 רש"י שמו"א א', ט.
^ 6 הלכות נזירות פ"ג הט"ז.
^ 7 עבודה זרה כז ע"א.
^ 8 שבת קלג ע"א.
^ 9 וכמדומני ה'שאגת אריה' בדיונו על בגדי כהונה לא נקט כדרך הזו, וצריך עיון לעניות דעתי, ואין הספר כרגע תחת ידי.
^ 10 ודנו המפרשים בדברי הרמב"ם דלכאורה לא פסק הכי.
^ 11 וב'נזיר עולם' צריך עיון אם עובר ב'בל תאחר' כשנטמא.
^ 2 יבמות סא ע"ב.
^ 3 לעניין 'טומאת מגע מדין חרב הרי הוא כחלל', עיין נזיר נד ע"ב, בתוספות ד"ה תא שמע.
^ 4 נזיר ד ע"ב.
^ 5 רש"י שמו"א א', ט.
^ 6 הלכות נזירות פ"ג הט"ז.
^ 7 עבודה זרה כז ע"א.
^ 8 שבת קלג ע"א.
^ 9 וכמדומני ה'שאגת אריה' בדיונו על בגדי כהונה לא נקט כדרך הזו, וצריך עיון לעניות דעתי, ואין הספר כרגע תחת ידי.
^ 10 ודנו המפרשים בדברי הרמב"ם דלכאורה לא פסק הכי.
^ 11 וב'נזיר עולם' צריך עיון אם עובר ב'בל תאחר' כשנטמא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
