ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וְדָבָר בָּרוּר הוּא, כִּי הַגֶּשֶׁם הַפָּשׁוּט אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ הָרְחָקִים הַשְּׁלשָׁה, דְּהַיְנוּ: הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב וְהַגֹּבַהּ, וְיֵשׁ לוֹ שֵׁשׁ פֵּאוֹת, דְּהַיְנוּ: פְּאַת הַמַּעְלָה, וּפְאַת הַמַּטָּה, וּפְאַת הַיָּמִין, וּפְאַת הַשְּׂמֹאל, וּפְאַת הַפָּנִים, וּפְאַת הָאָחוֹר, וְהֵם שֵׁשׁ פֵּאוֹת. וּמִפְּנֵי כִּי אֵלּוּ פֵּאוֹת נוֹכְחִים זֶה לָזֶה, נֶחְשָׁב הָאֶמְצָעִי שֶׁאֵינוֹ פֵּאָה רַק עוֹמֵד בָּאֶמְצַע לְעִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהֵם נִקְרָאִים: שֵׁשׁ קְצָווֹת, עִם הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ מְכֻוָּן בָּאֶמְצַע. כִּי הָאֶמְצָעִי, מַה שֶּׁהוּא בָּאֶמְצַע, אֵין לוֹ בְּחִינוֹת שׁוּם צַד כְּלָל. וְדָבָר זֶה יֵשׁ לוֹ מַעֲלָה 1 נִבְדֶּלֶת מִן הַגֶּשֶׁם, כִּי כָּל גֶּשֶׁם יֵשׁ לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת צַד, שֶׁזֶּהוּ עִנְיַן הַגֶּשֶׁם הִתְפַּשְּׁטוּת הָרְחָקִים, וְהָאֶמְצָעִי שֶׁעוֹמֵד בָּאֶמְצַע מִתְיַחֵס לְדָבָר בִּלְתִּי גַשְׁמִי שֶׁאֵין לוֹ רֹחַק, וּלְכָךְ נִקְרָא: הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, מְקֻדָּשׁ מִן הַגַּשְׁמִי, וּכְבָר הֶאֱרַכְנוּ בָּזֶה. וְנֶחְשָׁב הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי מֻרְכָּב מֵאֵלּוּ שֵׁשׁ פֵּאוֹת, וְהָאֶמְצָעִי הֵם שִׁבְעָה דְבָרִים. וְכַאֲשֶׁר הַפָּשׁוּט קוֹדֵם לַמֻּרְכָּב, שֶׁדָּבָר זֶה יָדוּעַ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה שֶׁהַפָּשׁוּט הוּא קוֹדֵם לַמֻּרְכָּב, אִם כֵּן אַתָּה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ שִׁבְעָה דְבָרִים וְאֵינָם מִתְיַחֲסִים לָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי כְּלָל. שֶׁהֲרֵי הַגֶּשֶׁם הוּא שֶׁמֻּרְכָּב מֵאֵלּוּ הַפֵּאוֹת, אֲבָל הֵם דְּבָרִים בִּלְתִּי גַשְׁמִי, וְהֵם קוֹדְמִים לָעוֹלָם, וְהֵם מִתְיַחֲסִים לִפְשׁוּטִים יוֹתֵר בְּמַה שֶּׁאֵין בָּהֶם חִבּוּר הַפֵּאוֹת, רַק כָּל אֶחָד מִתְיַחֵס לְפֵאָה אַחַת פְּשׁוּטָה מִבְּלִי הַרְכָּבָה.
שבעה הדברים שנבראו קודם שנברא העולם הם הפשוטים הקודמים למורכבים
וְאִם תֹּאמַר: אֵיךְ יְצֻיַּר דָּבָר זֶה, שֶׁהֲרֵי כָּל פֵּאָה 2 בְּגֶשֶׁם? שֶׁזֶּה אֵין קַשְׁיָא, כִּי אֵין אָנוּ אוֹמְרִים רַק שֶׁהוּא מִתְיַחֵס בְּעִנְיָנוֹ אֶל פֵּאָה הַהִיא בִּלְבַד, רַק כֵּיוָן שֶׁהַגֶּשֶׁם מֻרְכָּב מִשֵּׁשׁ פֵּאוֹת וְהַשְּׁבִיעִי הָעוֹמֵד בָּאֶמְצַע, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִמָּצֵא הַפָּשׁוּט קוֹדֵם לוֹ, וְהוּא פָּשׁוּט יוֹתֵר מִבְּלִי חִבּוּר כְּלָל. שֶׁכֵּיוָן שֶׁהָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הוּא מֻרְכָּב, וְכָל מֻרְכָּב אַחֲרוֹן צָרִיךְ שֶׁיִּמָּצֵא קוֹדֵם לוֹ הַפָּשׁוּט שֶׁאֵין לוֹ הַרְכָּבָה זֹאת, שֶׁכָּל מֻרְכָּב יִמָּצֵא לְפָנָיו פָּשׁוּט, וְכָל אַחֲרוֹן יִמָּצֵא לְפָנָיו קוֹדֵם, עַל זֶה יֹאמַר כִּי אֵלּוּ שִׁבְעָה דְבָרִים נִבְרְאוּ קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם.
____________________________
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
69 - גבורות השם פרק ע' חלק ג'
70 - גבורות השם פרק ע' חלק ד'
71 - גבורות השם פרק ע' חלק ה'
טען עוד
ואם תשאל: איך יתכן שכל אחד מאותם שבעה דברים מתייחסים לאחד הצדדים, הרי כל צד הוא צד של 2 דבר גשמי, אם כן גם אותם שבעה דברים הם גשמיים? אין זו שאלה, כי אנו אומרים שעניינו של כל אחד מאותם דברים מתייחס לצד אחד. מכיון שבעולם הגשמי הכל מורכב מששה צדדים ונקודת אמצע, ומכיון שלא יתכן שיהיה דבר מורכב אם אין דבר פשוט שקדם לו שהוא מבלי חיבור והרכבה, הרי שבהכרח יש דבר פשוט שקדם לו, על זה נאמר כי אותם שבעה דברים נבראו לפני שנברא העולם.
ביאורים
אתמול למדנו שכל העולם הגשמי מורכב מ'גשם פשוט', והגשם הפשוט מורכב משלושת המֵמדים: אורך, רוחב וגובה. למעשה בכל דבר גשמי יש שישה צדדים: למעלה – למטה, ימינה – שמאלה, אחורה – קדימה. אמנם יש גם צד נוסף – האמצעי, הפנימי. צד זה אינו נוטה לשום צד, וכיוון שמהות המֵמדים היא שלכל מֵמד יש שני צדדים מנוגדים, לכן האמצע אינו נחשב מֵמד אלא דבר לעצמו. מכיוון שמהות הגשם היא שיש לו מֵמדים, האמצע, שאין לו שום מֵמד, בעצם מרומם מהגשם, ולכן הוא נקרא 'היכל הקודש', כלומר המקום הגשמי אשר מרומם ממדרגת הגשם.
ששת הצדדים והאמצע הם שבעת הרכיבים שמהם מורכב כל דבר גשמי, ולמעשה כל העולם הגשמי.
כפי שלמדנו אתמול, כל רכיב לעצמו אינו גשמי אלא יסוד רוחני שמתייחס לאחד מן הצדדים שבגשם. בימים הבאים יבוארו כל אחד משבעת הרכיבים הרוחניים, ולאיזה צד בעולם הגשמי הוא מתייחס.
הרחבות
התורה – דרך האמצע
כִּי הָאֶמְצָעִי, מַה שֶּׁהוּא בָּאֶמְצַע, אֵין לוֹ בְּחִינוֹת שׁוּם צַד כְּלָל. במקום אחר, מייחס המהר"ל משמעות של אמצע למספר שלוש: "ובשלשה יש בו היושר, כי כל שלשה יש בו אמצע, שהאמצע הוא היושר, והשנים הם הקצוות" [אור חדש עמ' קנח]. כתוב בגמרא: "דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא: בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי" [שבת פח.]. מתן תורה קשור בהרבה כיוונים למספר שלוש, ומסביר המהר"ל את משמעות הדברים על פי העיקרון שקבע ביחס למספר שלוש: "שבא לתת שבח אל הקב"ה על התורה שנתן לנו ה' יתברך... שהיא גזירת ה' יתברך שהוא היושר לגמרי. וזה שאמר בריך רחמנא דיהיב אוריין תליתאי, שכל דבר המשולש הוא שיש בו היושר בעבור השלישי שהוא באמצע, אין נוטה מן היושר לא לימין ולא לשמאל... וקאמר בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאי, שדברי התורה אינם יוצאים מן היושר" [תפארת ישראל, יא]. התורה כוללת את כל ההיבטים והצדדים של המציאות, ומכריעה ביניהם על פי המבט האלוהי הישר והמושלם. במובן זה התורה היא דרך האמצע, לא כממוצע בין הצדדים השונים, אלא ככוללת בשלמות את כל הגוונים שקיימים במציאות, ומסדרת אותם כפי התכנית האלוהית.
לעילוי נשמת אברהם בן יחזקאל וז'קלין תחי'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
