- מדורים
- קרוב אליך
נכון, אנחנו לא פוגשים בקלות את התענוג שבתפילה. ה"עבודה שבלב" היא קודם כל עבודה. גם משמעות ה"עבודה" כ"עיבוד" פנימי (כמו עיבוד עורות) מציינת תהליך איטי, מורכב ומייגע. אבל מי שעובד ומעבד מגיע לתוצאה של תענוג עצום, עונג שאי אפשר להשיג בשום מקום אחר.
את "כמה" בפסוק "כמה לך בשרי", פירש רש"י: "לשון תאווה ואין לו דמיון". המשמעות הפשוטה היא שאין עוד מילה דומה לזו בתנ"ך, אבל הבעל שם טוב פירש שאין למצוא בגשמיות משל ודמיון לגודל התאווה והמשיכה אל הקדושה!
אין קיצורי דרך
כולם אומרים את המילים הכתובות בסידור, אבל כל אחד מחליט בעצמו האם ועד כמה לעבוד את ה' בתוך האמירה. לעומת שיעור תורה, שבו עצם ההקשבה "עושה את העבודה" ובה מתקיימת מצוות לימוד תורה, שיעור בנושא תפילה הוא כמו תדריך לפני יציאה לקרב. אי אפשר להסתפק בתדריך. הלימוד על התפילה הוא הכנה טובה, אבל הוא לא יילחם במקומנו. לכך התכוון הזוהר, כשהכריז: "שעת צלותא – שעת קרבא!" (שעת התפילה – שעת קרב).
אין תחליף ליגיעה בתפילה ואין אפליקציות מהירות שיפחיתו את הקושי. הרב שטיינזלץ, גמרא שוטנשטיין ושאר פרשני ההבהרה, כמו אנציקלופדיות ותוכנות חיפוש מתקדמות, עושים לנו את החיים קלים יותר בלימוד התורה, אך התפילה הייתה, עודנה ותיוותר עבודה אישית שאין בה שום סוג של קיצורי דרך.
קרוב אליך (585)
הרב יהושע שפירא
225 - כבר הרבה זמן לא היה לי עונג בתפילה, איך מחזירים אותו?
226 - מזיעים בדרך למעיין
227 - למה? מה קרה?
טען עוד
רק דרך התפילה ניתן לזכך את החומר, את טבע המידות ואת החיים. אפילו לימוד חסידות ופנימיות התורה לא יכול לשנות את האדם כמו התפילה: "עיקר הבירור והזיכוך דמדות הטבעיים הוא בעבודה בתפילה דווקא. מה שאין כן בלימוד התורה, גם בלימוד הפנימיות בידיעת והשגת אלוקות, אינו פועל הבירור והזיכוך במידות הטבעיים... ולזאת החפץ בחיים לא יפטור את עצמו בלימוד חסידות לבד, כי אם העיקר שבלימוד הזה ייגע את עצמו ביגיעת נפש ויגיעת בשר בתפילה, להתבונן ולהעמיק דעתו היטב שיהיה נרגש האור במוחו ולבו ולהתפעל באהבה ויראה אמיתיים, ואז פועל ישועות בנפשו בקיום התורה והמצוות ובזיכוך המידות הטבעיים" (הרבי הרש"ב, קונטרס התפילה, אות ט).
לימוד התורה הקדושה בא אלינו מלמעלה למטה, גם כשאנו מתאמצים מאוד בלימוד עיקר המאמץ הוא לקלוט את דבר ה', ולכן לא תמיד הלימוד ישנה אותנו. בדורות הראשונים זה הספיק, היו מתפללים בקיצור ועיקר העיסוק היה בתורה - "תורתם קבע ועיקר עבודתם, ולא התפילה".
אבל בדורות האחרונים אין זה מספיק בשביל לשנות את האדם עצמו. הגשמיות הפכה למגושמת יותר, והאור העליון של לימוד התורה לבדו לא הופך אותה. עלינו לעמול על עצמנו בתפילה דווקא, שעניינה הוא העלאה מלמטה למעלה, להתייגע, להעלות את המטה מלמטה. ולכן נוסח התפילה התארך והעיסוק בה הפך לעיקרי: "עיקר העבודה בעקבות משיחא היא התפילה כמו שכתב הרב חיים ויטאל" (תניא, קונטרס אחרון עמ' קסב).
מוצאים מים
וכשאדם מרגיש שהוא מצליח לשנות את עצמו ושהגשמיות שלו מתרוממת אל הרוחניות, הוא מתענג תענוג עצום. מתענג ב"קרבת אלוקים לי טוב" ומתענג בהתכללותו בה', בבחינת "לאשתאבא בגופא דמלכא".
"צריכים להתפלל. לגשת לעבודה בלי חיפזון, להכות באת החפירה מכה אחרי מכה, עד שמגיעים למעיין של פנימיות הלב" (הרבי הריי"צ).
שני מוטיבים אלו של העמל הגדול והתענוג העצום בלטו לעין כל מתבונן בתפילתם של החסידים והצדיקים מבית מדרשו של הבעל שם טוב בכלל ושל בעל התניא בפרט. ניתן לזהות אותם כמעט בכל תיאור של תפילת חסיד. בעזרת השם, בשבועות הבאים נפגוש כאן תיאורים שכאלה.

קרוב אליך- סוכות תשפ"ה
עלון מספר 527
רבנים שונים | תשרי תשפ"ה
האם זו גאווה להרגיש שאני אדם מאוד מיוחד?
גליון מס' 152
הרב יהושע שפירא | כסלו תשע"ז

קרוב אליך- פרשת ויצא
עלון מספר 533
רבנים שונים | ה' כסליו תשפ"ה

קרוב אליך – פרשת וארא
עלון מספר 540
רבנים שונים | כ"ג טבת תשפ"ה
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
מה המשמעות הנחת תפילין?
ראיית המבט השלם
בריאת העולם בפרשת לך לך
חכמת התורה וחכמות החול
הלכות קבלת שבת מוקדמת
סוד ההתחדשות של יצחק
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
"עין במר בוכה ולב שמח"
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

כיצד ניתן להתיר נדר?
הרב יוסף צבי רימון | אב תשע"ה
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד
נחמו נחמו עמי
הרב שמואל אליהו | י"א אב התשע"ה

שלושה סיפורים, דרך אחת
הרב יואל כהן | כסליו תשע"ג
וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת
הרב שמעון קליין | אדר תש"ע
"ואחרי ככלות הכול"
עולת ראיה- אדון עולם 3
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשוון תשפ"ה

חמדת השבת: כללי קדימת הברכות: המסוים, החביב, ושבעת המינים
הרב בצלאל דניאל | שבט תשפ"ה
שירת ישראל
הרב אליהו ברין | ח' שבט תשפ"ה
