ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
נכון, אנחנו לא פוגשים בקלות את התענוג שבתפילה. ה"עבודה שבלב" היא קודם כל עבודה. גם משמעות ה"עבודה" כ"עיבוד" פנימי (כמו עיבוד עורות) מציינת תהליך איטי, מורכב ומייגע. אבל מי שעובד ומעבד מגיע לתוצאה של תענוג עצום, עונג שאי אפשר להשיג בשום מקום אחר.
את "כמה" בפסוק "כמה לך בשרי", פירש רש"י: "לשון תאווה ואין לו דמיון". המשמעות הפשוטה היא שאין עוד מילה דומה לזו בתנ"ך, אבל הבעל שם טוב פירש שאין למצוא בגשמיות משל ודמיון לגודל התאווה והמשיכה אל הקדושה!
אין קיצורי דרך
כולם אומרים את המילים הכתובות בסידור, אבל כל אחד מחליט בעצמו האם ועד כמה לעבוד את ה' בתוך האמירה. לעומת שיעור תורה, שבו עצם ההקשבה "עושה את העבודה" ובה מתקיימת מצוות לימוד תורה, שיעור בנושא תפילה הוא כמו תדריך לפני יציאה לקרב. אי אפשר להסתפק בתדריך. הלימוד על התפילה הוא הכנה טובה, אבל הוא לא יילחם במקומנו. לכך התכוון הזוהר, כשהכריז: "שעת צלותא – שעת קרבא!" (שעת התפילה – שעת קרב).
אין תחליף ליגיעה בתפילה ואין אפליקציות מהירות שיפחיתו את הקושי. הרב שטיינזלץ, גמרא שוטנשטיין ושאר פרשני ההבהרה, כמו אנציקלופדיות ותוכנות חיפוש מתקדמות, עושים לנו את החיים קלים יותר בלימוד התורה, אך התפילה הייתה, עודנה ותיוותר עבודה אישית שאין בה שום סוג של קיצורי דרך.
קרוב אליך (664)
הרב יהושע שפירא
192 - כבר הרבה זמן לא היה לי עונג בתפילה, איך מחזירים אותו?
193 - מזיעים בדרך למעיין
194 - למה? מה קרה?
טען עוד
רק דרך התפילה ניתן לזכך את החומר, את טבע המידות ואת החיים. אפילו לימוד חסידות ופנימיות התורה לא יכול לשנות את האדם כמו התפילה: "עיקר הבירור והזיכוך דמדות הטבעיים הוא בעבודה בתפילה דווקא. מה שאין כן בלימוד התורה, גם בלימוד הפנימיות בידיעת והשגת אלוקות, אינו פועל הבירור והזיכוך במידות הטבעיים... ולזאת החפץ בחיים לא יפטור את עצמו בלימוד חסידות לבד, כי אם העיקר שבלימוד הזה ייגע את עצמו ביגיעת נפש ויגיעת בשר בתפילה, להתבונן ולהעמיק דעתו היטב שיהיה נרגש האור במוחו ולבו ולהתפעל באהבה ויראה אמיתיים, ואז פועל ישועות בנפשו בקיום התורה והמצוות ובזיכוך המידות הטבעיים" (הרבי הרש"ב, קונטרס התפילה, אות ט).
לימוד התורה הקדושה בא אלינו מלמעלה למטה, גם כשאנו מתאמצים מאוד בלימוד עיקר המאמץ הוא לקלוט את דבר ה', ולכן לא תמיד הלימוד ישנה אותנו. בדורות הראשונים זה הספיק, היו מתפללים בקיצור ועיקר העיסוק היה בתורה - "תורתם קבע ועיקר עבודתם, ולא התפילה".
אבל בדורות האחרונים אין זה מספיק בשביל לשנות את האדם עצמו. הגשמיות הפכה למגושמת יותר, והאור העליון של לימוד התורה לבדו לא הופך אותה. עלינו לעמול על עצמנו בתפילה דווקא, שעניינה הוא העלאה מלמטה למעלה, להתייגע, להעלות את המטה מלמטה. ולכן נוסח התפילה התארך והעיסוק בה הפך לעיקרי: "עיקר העבודה בעקבות משיחא היא התפילה כמו שכתב הרב חיים ויטאל" (תניא, קונטרס אחרון עמ' קסב).
מוצאים מים
וכשאדם מרגיש שהוא מצליח לשנות את עצמו ושהגשמיות שלו מתרוממת אל הרוחניות, הוא מתענג תענוג עצום. מתענג ב"קרבת אלוקים לי טוב" ומתענג בהתכללותו בה', בבחינת "לאשתאבא בגופא דמלכא".
"צריכים להתפלל. לגשת לעבודה בלי חיפזון, להכות באת החפירה מכה אחרי מכה, עד שמגיעים למעיין של פנימיות הלב" (הרבי הריי"צ).
שני מוטיבים אלו של העמל הגדול והתענוג העצום בלטו לעין כל מתבונן בתפילתם של החסידים והצדיקים מבית מדרשו של הבעל שם טוב בכלל ושל בעל התניא בפרט. ניתן לזהות אותם כמעט בכל תיאור של תפילת חסיד. בעזרת השם, בשבועות הבאים נפגוש כאן תיאורים שכאלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
